אורח לחיים רמה

ונותנין צדקה הם הידים משובחות ונכבדות ונשגבות ואם הידים ח"ו עושין מן הנבלה ונבלות ורוצחין והורגין הם מגונות ומכוערות עד מאוד כך הי' כלי המשגל לאדם ולאשתו קודם שחטאו עכ"ל ע"ש בכל האגרת ותמצא מרגוע לנפשך והנה כתבתי כמה פעמים שיראה תתאה נקרא שיהא אדם ירא תמיד מפני שהוא מלובש בגוף כמו כל ברואי עוה"ז ועושה מעשה כל ברואי עוה"ז וקיום העוה"ז בכל הנבראים הות ע"י היצה"ר כי הזווג בכל הנבראים הוא ע"י היצה"ר והוא קיום עוה"ז אבל האדם צריך ג"כ לעשות מעשה משגל ככל הנבראים ג"כ לקיום העולם כדי לקיים מצות פרו ורבו אבל לא למלאות תאותו חנא יחשוב מה הנאה ותענוג מעסק הזווג כיון שבדבר זה יצא החיות שלהם מגופם וכמ"ש בש"ע הלכות צניעות בשם חכמי הרופאים ע"ש אלא אע"פ שיצא החיות מהם בדבר זה מפקירין גופן כדי לקיים מצות בוראם ית' ולעבוד השי"ת עם היצה"ר ולעשות מן היצה"ר יצ"ט וצריך האדם בעשותו מעשה גשמיות ככל הנבראים שיהי' ירא תמיד שלא יפול למטה כמו כל הנבראים חלא צריך לעשות מצוה זו לשם מצות הבורא ית' וכשהוא מכוון במצוה זו לקיים מצות עשה של פו"ר עושה יחוד כמו שעו' בקיום מצות עשה של תפילין ושאר מצות עשה שאין בהם הנחת גוף ומרחיק עצמו בכל יכולתו לעשות משום הנאת גופו רק עושה מעשה זו לעשות יחוד כמו בכל מצות עשה שאין בהם הנאת גוף בדחילו ורחימו הם י"ה ורחימו ודחילו הם ו"ה ונעשה יחוד בכל העולמות וזהו פירש מה שאמרו חז"ל בשעה שאדם מתחבר עם אשתו בקדושה לשם מצות בוראו עושה יחוד יו"ד של חיש וה"א של אשה הם י"ה דחינו ורחימו והזווג התחתון הם ו"ה ונמצא יחוד גמור בכל העולמות וע"כ שכינה שרוי' ביניהם אבל נתחממו על ידי היצה"ר ועושין המעשה הזה ככל הנבראים ואינם עושין יחוד י"ה במוחין נסתלק י"ה מן איש ואשה ונשאר אש חש היצ"הר לבד שהוא כח חש וגבורות כי צריך אדם לעשות עיקר הזווג ברוחניות יחוד י"ה הוא דחילו ורחימו במוחין והתקשרות גופא בגופא כמו כל הנבראים הם טפילים לכוונת היחוד מצוה זו אשר במוחין שלהם כמו המניח תפילין כוונת המעשה הנחה של תפילין הוא טפל לכוונת מצות תפילין לקשר עצמו במוחין עם השי"ת לקבל עליו עול מלכותו ומצותיו כן הוא ממש בכוונת מצות פו"ר לקיים מצות בוראו בדחילו ורחימו הם י"ה והתקשרות גופא בגופא כמו כל הנבראים הם טפל לקיום המצות עשה של פו"ר וזהו פירוש הפסוק איש איש אל כל וידוע שמדת התקשרות נקרא כל וזהו שאמר איש אל כל כשרוצה לקשר עצמו בזווג הנקרא כל יהי' שאר בשרו ושאר הוא לשון שירים כמו שדרשו בגמ' דמגילה דף ט"ו יכול לכל ת"ל לשאר עמו במי שמשים עצמו כשירים וזהו שאר בשרו כלומר הזווג והתקשרות של בשרו גופא בגופא יהי' כמו שיריים וטפילים אל היחוד אשר במוחין לקיים מצות עשה של פו"ר ולא לעשות מעשה הזווג כמו כל הנבראים להנאת עצמו כי אז מסתלק י"ה הם המוחין של איש ואשה היוד של איש וה"א של אשה ונמצא זווג התחתון הם ו"ה יסוד ומלכות הוא התקשרות גופא בגופא לבד בלי מוחין של י"ה וזהו לא תקרבו לגנות לא יהא קרבות הזווג לגלות שיגלה ו"ה בלי י"ה וער לשון ער ועונה לשון ערירי שפי' רש"י ז"ל בפ' לך וזהו לגלות ער ו"ה שיהא ו"ה ער בלי יוד ה"א וזהו אני ה' נאמן ליפרע אם נעשה ח"ו כך ואני ה' נאמן לשלם אם תקיים מצותי ולעשות יחוד כנ"ל כי אני ה' פירש רש"י ז"ל אצל שכר ואצל עונש ואפשר לומר שזהו פירש מה שהביא רש"י ז"ל על פסוק נחם הגבר שתום העין ז"ל ורבותינו אמרו לפי שאמר ומספר את רובע ישראל שהקב"ה יושב ומונה רביעותיהן של ישראל מתי תבא טיפה שנולד הצדיק ממנה אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו ועל דבר זה נסמת עינו של בלעם עכ"ל וע"כ נענש בלעם על שחישב שכלי המשגל הם כלי גנות וכיעור כמו שחשב היוני הבליעל וע"כ אמר מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדבר גנאי וכיעור וע"כ נענש ונסמת עינו שחשב שהקב"ה מסתכל בדבר כיעור וגנות אבל באמת אין הדבר כן שאין הקב"ה מסתכל בכיעור ויושב ומצפה מתי יבא הטיפה שצדיק נולד ממנו היינו שאביו ואמו של הצדיק יכוונו שניהם לעשות יחוד גמור במצות עשה של פו"ר ואין מכוונים כלל להנאת עצמם אלא חושבין מה הנאה הוא זה כיון שבדבר זה ע"י זווג יצא החיות שלהם וכמ"ש בש"ע אורח חיים הלכות