עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אורח לחיים

אורח לחיים רלט

Orach leChaim 239 · אורח לחיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אינן מפרשים מאמר זה ונראה דהנה כתבתי בפ' בחוקותי על פסוק ונתתי גשמיכם בעתם על קושיית הראשונים שהקשו איך כתוב בתורה שכר הגשמי וגם שכר מנוה בהאי עלמא ליכא והעולה משם בקיצור לפי שיש אדם שרוצה לעבוד השי"ת ויש לו מניעות הגשמי כגון שרוצה לעשות צדקה ולכבד שבתות כראוי ואין לו והבטיח לו השי"ת שבחם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ונתתי גשמיכם בעתם ר"ל חתן הגשמיות שלכם שחתם צריכין לעבודה בעתם בעת שאתם צריכין לעשות צדקה ולכבד שבתות אתן לכם ולא יהי' לכם מניעות העבודה מחמת הגשמיות וזהו שכר מצוה מצוה ר"ל שכר של מנוה שנותנין לו שיוכל נעשות עוד מצוה ואין זה שכר גשמי עיי"ש והנה בכאן יש להבין בפסוק דחמר ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם הלא מאתו יתברך לא תצא הרעות ואיך אמר ונתתי נגע צרעת ולפי פי' רש"י ז"ל הוא נכון שכתוב בפסוק הזה וז"ל בשורה הוא להם שהנגעים באים עליהם לפי שהטמינו חמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר ועל ידי הנגע נותץ את הבית ומנאן עכ"ל ונמצא שפיר אמר ונתתי לשון מתנה שהוא טובה להם ונותן השי"ת בעצמו לישראל ובאמת אמרו רז"ל על עשרה דברים נגעים באין ומנהון על גסי הרוח ועל עין הרע כמו שכתוב ובא אשר לו הבית ודרשו רז"ל מי שמיחד ביתו נו והנה האדם הבר לבב כשנגעים באין עליו מפשפש במעשיו אם יש בו אחד מעשרה דברים שמץ מנהו כי הקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה ובפרט על גסי הרוח שתועבת ה' כל גבה לב ולבו נעשה נכנע ונדכה ומתחרט עליהם שלא לעשותו וזהו טובה לצדיקים ואח"כ כשנותץ את הבית הוא מוציא מטמונים ויוכל לעבוד את השי"ת בהם בהרחבה גדולה וזהו שדורש המדרש את הפסוק ונתתי נגע צרעת וכו' כלומר אני אתן בעצמי ומסתמא הוא טובה כי מאתו לא תצח הרעות וגם דאמר ונתתי לשון מתנה וע"כ צריך לומר כפירוש רש"י ז"ל לפי שהטמינו אמוריים וכו' הדא הוא דכתיב אך טוב לישראל אלהים לברי לבב ר"ל אך הוא לשון מיעוט טוב לישראל ר"ל חם הש"י רוצה ליתן לישראל שיהיו בבחי' מיעוט שימעטו עצמם ויהי' לבם נשבר ונדכה ורוצה ליתן טובות לישראל שניהם ביחד אלהים הוא לשון דין וצימצום ר"ל אז שולח להם נגעים בתוך ביתם כמו שאמר ונתתי נגע צרעת וגומר ועי"ז יפשפשו במעשיהם ויהי' לבם נשבר ונדכה וכשנותצין את בתיהם מוצאין מטמוניות של זהב ויוכלו לעבוד השי"ת בשמחה מתוך הרחבה גדולה ולא יהי' להם שום מניעה מחמת חסרת הגשמיות בעבודה וזהו שאמר יכול לכל הוא נותן מטמוניות של זהב תלמוד לומר לברי לבב חלו שלבן ברי במצות ומקיים מצותיי תמיד כמו שכתוב ואת מצותי תשמרו ואז ונתתי גשמיכם בעתם שלא יהי' לכם מניעות עבודה מחמת חסרון הגשמיות כנ"ל ואז נותנין להם שכר מצותיהם שיוכלו לעשות עוד מצות פ פרשת אחרי

וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת חל הקודש וכו' בזאת יבא אהרן וכו' להבין הדיבור הראשון שדיבר ה' אל משה לבד כי אח"כ נזכר בפני עצמו ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך וא"כ הדיבור הראשון שדיבר ה' אל משה לבד לא נזכר מה שאמר לו אנא אמר לו טעם על מיתת בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו וא"כ צריך להבין בכאן אמר שמתו בני אהרן על קרבתם לפני ה' ובפרשת שמיני כתוב ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם ותצא אש וכו' וימותו לפני ה' ונראה דרש"י ז"ל מביא על מיתת בני אהרן פלוגתא דתנאי חד חמר שמתו על שהורו הלכה בפני רבן ודרשו מעצמם אע"פ שאש יצאת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט וחד אמר שתויי יין נכנסו ולמ"ד שהורו הלכה בפני רבן הוא פשוט שהקריבו אש זרה מן ההדיוט אשר לא צוה אותם רק למשה צוה והי' להם לשאול למשה ולא להורות לעצמם וכן בכאן שאמר