אורח לחיים רכג

עד שבא להיות מרוחק מן החטא וכל השלשה מיעוטין בא לו מחמת מיעוט הראשון מדת יראה תתאה שירא תמיד שנא יפול למטה בתענוגי היצר הרע כמו כל הברואים וח"ו יעבור פי ה' שצוה בתורתו ואם רואה שכבר נפל למטה ועבר מתחרט ונקרא תשובה תתאה ומביא ה"א אחרונה אל וא"ו שבשם וכשבא לו אח"כ בחי' אהבה ואוהב השי"ת ורואה מה שפגם והצער שעשה להשי"ת מכניע א"ע יותר ומקיים וחטאתי נגדי תמיד ומבקש מהשי"ת שימחול לו ושיחזיר הניצוצות הקדושות שהוריד בחטאו לשורשן וכשיתמיד בתשובה זו זוכה לבוא לבחי' חכמה יראה עילאה ורואה בגדולות הבורא ית' שכל העולמות כאין נגדו ורואה מה שפגם ועשה נגדו ובא לידי בושה גדולה ואז נמחל לו ונעשה זכיו' מן זדונות והוא בטוח שלא יחטא כשמקיים וחטאתי נגדי תמיד ובא ע"י זה אל חכמה כנ"ל והוא מיעוט השלישי שבא סוף מעשה יראה תתאה מדת מלכות אל המחשבה תחילה וזהו זאת מדת יראה הנקרא זאת הוא תורת כל העליות הוא העולה על מוקדה כל השלשה מיעוטין שצריך האדם שיהא מרוחק מן החטא בא לו ע"י זאת יראה תתאה ומפרש ואמר האיך מביא יראה תתאה לידי כל העליות דיראה תתאה מייתי לידי תשובה עילאה מאהבה ובהתמדת תשובה זו יבא לידי חכמה שהם תרי ריעין דלא מתפרשן כנ"ל וזהו שאמר על המזבח ל הלילה ע"ד שארז"ל כל הזובח את יצרו ומתודה עליו וכו' וזה שבא לתשובה מאהבה מקיים וחטאתי נגדי תמיד וזובח יצרו תמיד כל הלילה היינו בעוה"ז שהוא דומה ללינה כמ"ש בגמרא שאמר דהמע"ה אמרתי אך חשך ישופני לעוה"ב וכו' עכשיו עוה"ז שהוא דומה ללילה אור בעדיני וזהו כל הלילה כל זמן היותו בעוה"ז עד הבוקר עד שיבוא לעוה"ב הנקרא בוקר ואמר אח"כ אש המזבח השלהבת של הוידוי מאהבה שזובח יצר ומתודה עליו תוקד בו היינו ביצה"ר ומבער היצה"ר ממנו לגמרי ונעשה מן כוחות היצה"ר יצ"ט ומזדונות נעשית זכיות וזו שהיראה תתאה מביא לו לכל העליות כנ"ל היינו אם היראה תתאה הוא בשלימות וזהו פי' יראת ה' טהורה עומדת לעד כשהוא טהורה בלי פני' מחשבת הנחת גוף ובלי גדלות והוא בין בעקו ובין בטובו אז עומדת לעד ויבוא לכל העליות כנ"ל אבל בהתערב ביראה יראת עונש של הגוף ופשיטא חס ושלום איזה פני' להחזיק אותו בני אדם לירא ה' זו היראה אינו עומדת לעד כי כשמפשיט הגוף הלך יראתו ומעשה הטוב שעשה מחמת זה וידוע שהתורה והמצות שאדם עושה בעוה"ז הם חלוקא דרבנן לעולם הבא לנשמה ומקיומן רמ"ח מצות עשה עושה מלבוש להנשמה כשנתפשט מהגוף והנך לעולם העליון מדור הנשמות והעוה"ז אינו מדור הנשמה כי בודאי לא ישאר בעוה"ז וכן דימו חז"ל במשנה העוה"ז דומה לפרוזדור בפני עוה"ב התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין וידוע שאין דירה לפרוזדור אלא שם מכינין לבוא לדור בטרקלין וזהו שפירש רש"י ז"ל כ"מ שנאמר צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות כלומר שיהא זהיר מאוד ביראתו יראה תתאה שלא יהא בה שום פני' וגדלות מחשבת הנאת הגוף אלא כל המצות ומעשים טובים שיעשה ביראתו הטהורה יהי' לו מיד ולדורות מיד היינו עוה"ז ולדורות היינו עוה"ב לדורות לשון דירה היינו עוה"ב עולם דירת הנשמות ויועיל נו המצות ומעשים טובים מיד ולדורות בעוה"ב כי יהי' לו מלבוש הנשמה ע"י יראת ה' הטהורה שיבוא אותו לכל העליות כנ"ל ואמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס כלומר ביותר צריך לזרז שיעשה כשהוא לבוש בגוף מצות ומעשים טובים שיהי' לו במקום חסרון כיס כשיהי' לו חסרון ויהי' מופשט מן הגוף שהגוף הוא כמו כיס ומונח בו מה שנותנין בו ואמר אח"כ ולבש הכהן מי שעובד השי"ת ילבוש מדו היינו הכתונת חלוקא דרבנן במעשים טובים ומצות בד לשון לבד ואחד שיהא התורה והמצות שעושה בעוה"ז מועיל לו גם בעוה"ב ויהי' בעשותו מצות ומע"ט הכל א' עוה"ז והעוה"ב ועיין באור החיים שפירש אלו השני תיבות ומכנסי בד לפי דרכו בני אדם המכניסים בד הוא אלהות בלבות בני אדם ומחזירם בתשובה ודפח"ח וכן נאמר לפי דרכינו שילבוש מדו בד כנ"ל וגם יראה שיהא ממכניס בד ויזכה חייביא וזהו ילבוש על בשרו וזה יעשה מלבוש לנשמה על בשרו כלומר למענה ממלבוש הגוף יהי' אלו המלבושים לנשמה וכשיפשוט מלבוש הגוף ישאר באלו המלבושים: