אורח לחיים רכד

א"י דהנה האדם שרוצה נעבוד השי"ת תנאי הראשון צריך להרחיק א"ע ממדת גדלות כי חין גבהות לפני המקום ובאמת אמרו רז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו ומי שיש בו גדלות אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור ואיך יעזור לו השי"ת כי הוא השוכן דוקא את דכא ושפל רוח וא"כ היצה"ר מושל בו כרצונו וגם אי אפשר לעבוד השי"ת בלעדו והוא הוא העובד כמ"ש בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך ולא נאמר בכל מקום אשר תזכיר את שמי אלא אזכיר ר"ל השכינה עולם הדיבור המדברת מתוך גרונו ממי שהוא שפל רוח וצריך שיהי' בו שלשה מיעוטין דהיינו בתחלת העבודה צריך שיהא בו מיעוט ולפשפש במעשיו ונראות שפלותיו וכן ירגיל א"ע בכל יום בכל תנועותיו ועסקיו עם בני אדם בדרך ענוה ושפלות ואח"כ כשעובד השי"ת רואה בעצמו שפלותיו וקיצורו בעבודה ואינו צריך לחפש חסרונו כי רואה חסרונו במחשבתו ובדיבורו ובמעשיו ומה שמקורב יותר אל השי"ת רואה שפלותיו יותר וקיצורו בעבודה וא"כ ממילא הוא רואה שאי אפשר לעבוד השי"ת בלעדו ודיבורו במחשבתו הטוב בשלהבת י"ה הוא מאתו ית' ומחשבתו ודיבורו המעורבים במחשבת פסול הם מחשבותיו ומעשיו המקולקלין הבאים בתפלתו לתקנם וממילא רואה שפלותיו תמיד וכשירגיל בזה צריך שישפיל את עצמו יותר כי אם יחזיק א"ע שהוא עניו ושפל רוח אין לך גבהות מזה כי הוא מעלה הראשונה שאין כמוה ומרע"ה לח נשתבח בשום מעלה שהי' בו אלא בזה והאיש משה עניו מאוד מכל האדם וצריך לחפש יותר שפלותו וחסרונו ולהבין שא"א להשיג שום מעלה בלעדו ית' כי אין בלתו ופשיטא מעלה גדולה כזו הוא מה שחננו הש"י ואח"כ כשעולה במעלות עבודה יותר ומדובק אל הש"י תמיד שזה הוא תכלית העבודה כמ"ש המפרש להרמב"ם שתכנית כל התורה וקיום המצות שיוכל לקיים ולדבקה בו ית' צריך להשפיל עצמו יותר ויותר ע"ד ששמעתי בשם הבעש"ט זללה"ה פי' הפסוק אל נקמות ה' אל נקמות הופיע עפ"י משל שבן כפר אחד מהפחות שבפחותים ביזה את המלך מאוד ומה עשה המלך אמר אם אמיתנו אין זה נקמתו כי חייו איני חשוב אצלו אלא הגבי' אותו ועשה אותו שר וכשהגביה אותו ראה מה עשה כי הכיר בגדולות המלך וכסתה כלימה פניו ובושתו גדולה בפני המלך ואח"כ הגביה אותו יותר ומה שראה יותר בגדולות המלך כשנתקרב חליו כסתה כלימה פניו יותר ויותר וממש היה מקבל על עצמו מאה מיתות ולא בושה וכלימה כזאת וזהו אל נקמות ה' שהשי"ת הוא אל נקמות ונוקם במי שהמרה כנגדו ומה נקמתו אל נקמות הופיע שמשפיע עליו חסדי וטובו ומקרב אותו אליו יותר ואי אפשר לו נסבול גודל הבושה וכלימה בזוכרו מה עשה נגדו ית' עכ"ד ודפח"ח וכן כשהאדם במעלה עליונה ומקורב תמיד אל השי"ת צריך לחשוב הלא עבודתו אינו כדאי לבוא למדרגה זו כי בוודאי רוחה חסרונו בעבודה אבל הוא מחמת שהמרה מאוד נגדו ית' הוא מגבי' אותו כדי שיבוש מאוד ויחשב לו יותר ממאה מיתות ואם יחפש בוודאי ימצא וזה הוא מיעוט יותר משני מיעוטין הקודמין כי מה שהוא גדול יותר צריך השפיל יותר לפני השם יתברך כענין שאמרו הדיוט כורע בהודאה תחילה וסוף כה"ג בסוף כל ברכה מלך כיון שכורע שוב אינו זוקף וזהו זאת המיעוט תורת העולה הוא המורה דרך לעלות אל ה' הוא הוא מיעוט השני כנ"ל העולה על מוקדה ה"א דהעולה הוא מיעוט שלישי כשעונה על מוקדה בעליותיו הגדולה צריך למעט כנ"ל

כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדורותיכם מאשי ה' כל אשר יגע בהם יקדש עיין פי' רש"י ז"ל להבין איך שייך סיפא דקרא לרישא ונראה דידוע דהשי"ת ברא את כל העולמות בשביל ישראל כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקרא ראשית וכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו שנאמר כל פעל ה' למענהו כי זהו תפארתו כשהאדם המלובש בגוף עובד אותו בדחילו ורחימו ושמעתי שע"כ נק' מדת תפארת גופא כי זהו תפארתו כשהאדם המלובש בגוף עובד אותו ע"כ וע"כ צריך האדם לעבוד השי"ת בלי פני' רק שיכוין נבו לשמים ולא לעבוד את עצמו כי חם חס ושלום מכוין בעבודתו להנאת עצמו הוא עובד ע"ז כי אינו עובד את השי"ת ואם מכוין בעבודתו אל השי"ת הוא גורם תענוג למעלה ומשפיע שפע בכל העולמות ונק' בבחי' דכר אבל אם ח"ו מכוין