אורח לחיים רכא

כללות ישראל ובפרט אל הצדיקים שבדור הוא ממילא נשמר שלא יחטא אבל האדם שאין לו אחדות עם ישראל ובפרט כשהוא מתגרה עם הצדיקים שבדור זה הוא מוכן לחטוא וזה שאין נו אחדות עם ישראל ובפרט עם הצדיקים שבדור הוא עבור מדותיו הרעות גדלות וכיוצא בו וזהו ממדת עכו"ם וז"ש ואם נפש אחת נפש שהוא אחת שאין לו דביקת עם ישראל ועם הצדיקים שבדור והוא אחת תחטא בשגגה זהו מוכן לחטוא בשגגה ואמר אח"כ מעם הארץ. ר"ל בעבור שיש לו מדת רעות ממדות עם הארץ גדלות וכיוצא בו וע"כ הוא נפרד מצדיקי הדור וע"כ הוא מוכן לחטוא בעשותה אחת ממצות ה' וכו' וזהו ואשם שמקודם שיחטיא בשגגה הוא אשם מקודם במדותיו הרעים: ועי"ז הוא בא לידי זה שיחטא בשגגה כנ"ל. א"י מעם הארץ דהנה שמעתי מהרב החסיד בוצינא קדישא מו' משלם זוסמאן נ"י פי' הפסוק ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם והל"ל וילמדו ממעש' אבל באמת הגוים בעשותם עבירו' דהיינו ניאוף וכיוצא בו נתהוה מחמת זה קליפות והאויר מלא מזה ומי שאין לו דביקות בהשי"ת ומתערב בגוים ר"ל בקליפות ההם והם המחטיאין אותו בע"כ ר"ל וזהו ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם הם הקליפות של גוים המחטיאין בע"כ עכ"ד ודפח"ח וזהו שאמר ואם נפש אחת תחטא בשגגה וזהו מעם הארץ ר"ל החטא הזה באה מעם הארץ מגוים ממעשיהם הם המחטיאין בע"כ כנ"ל. פרשת צו

וידבר ה' אל משה לאמר צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העונה היא העולה על מוקדה על המזבח וכו' ונראה דהנה האדם כשרוצה לעבוד השי"ת בעשיות המצוה או בתפלה או בתורה בתחילה צריך לפשפש במעשיו ומה שיודע בעצמו דרכיו המכוערים צריך הכנעה גדולה בלב וחרטה גמורה כי אמרו רז"ל עבירה קשורה בו ככלב ר"ל המלאך המשחית רחמנא לשיזבן שנברא בעשיות העבירה היא קשורה בו עד שישוב בתשובה שלימה וזה אין מניח לו לעשות שום דבר שבקדושה אבל כשזוכר חטאיו ומתחרט אע"פ שאין עושה תשובה כתקנה להמית מה שנברא כשמתחרט על עונותיו הוא בבחי' צדיק כמ"ש רז"ל המקדש את האשה ע"מ שאני צדיק אע"פ שהוא רשע גמור ה"ז מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו ע"כ ואח"כ יכול להמשיך על עצמו מדת יראה שהוא השער הראשון וכשממשיך ע"ע מדת יראה בשלימות ממילא שורה עניו מדת אהבה אבל לעבוד את השי"ת באהבה לבד בלא יראה אי אפשר כמ"ש בתקונים בתקונא שתיתאה וז"ל ובגין דא מאן דבעי לאשגא למלכא לית לי' רשו לאשגא לי' אנא בשכינתא הה"ד אל יתהלל וכו' כי אם בזאת וכו' ואהרן כד עאל לקודש קודשין ביומא דכיפורי בה הוה עאל דכתיב בזאת יבא אהרן וכו' ויעקב בגין דהוה ידע דכל רעותא דמלכא בה מני לבנוי עלה דלא יעלון קדם מלכא אלא בה וכל שאלתון דלהון בצלותין ובעותן למלכא דיהון בה הה"ד וזאת אשר דיבר להם וכו' עכ"ל ואמרתי שזהו פי' הפסוק גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו כי האדם העובד ביראה לבד ומקיים מצות השי"ת נק' צדיק וכשבא אח"כ למדריגת אהבה ועובד מאהבה נק' חסיד כי אהבה מקלקלת השורה ועושה לפנים משורת הדין וזהו פי' צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו ר"ל מי שהוא צדיק אז ה' בכל דרכיו ר"ל בדרכי התורה והמצות אבל לא בדרכים הגשמיים וחסיד בכל מעשיו ר"ל מי שהוא במדרגת חסיד אז ה' בכל מעשיו אפי' בדברים הגשמיים עובד את השי"ת ואינו מכוין להנאת עצמו כלל ועושה לפנים משורת הדין ומקיים בכל דרכיך דעהו וזהו פי' איזה חסיד המתחסד עם קונו כי חסד היא מדת אהבה ר"ל שהוא מתחסד ועושה מאהבה לפנים משורת הדין וע"כ נק' חסיד כי אהבה מקלקלת השורה ועושה לפנים משורת הדין וזהו פי' גדלו לה' כי גדולה הוא מדת חסד וזהו גדלו לה' ר"ל תעבוד השי"ת מאהבה אבל אתי עם היראה כי דהע"ה הי' מדת יראה אבל לא באהבה לבד ונרוממה שמו יחדיו באהבה וביראה ובהתקשרות עם כללות ישראל