אורח לחיים קלא

ישועת בשר ודם שישועתו תיכף נפסק אבל ישוע' אלקינו הוא עד עולם וזהו ישראל נושע בה' תשועת עולמים ר"ל ישראל שבא להם הישועה מה' שהוא חי וקים לעולמי עד ע"כ גם תשועתו לעולמים וזהו פירש והיה היום הזה לכם לזכרון לבחי' דכר שישפיע לכם היום הזה לעולם וזהו וחגותם וכו' לדורותיכם שיקבלו מיום הזה וזהו פי' הפסוק זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים ר"ל שתעשו אותם בבחי' דכר כו'

שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשון עד יום השביעי ולהבין מה שאמר אך ביום הראשון מהו אך ודרשת חז"ל ידוע וגם שאמר מיום הראשון עד יום השביעי אין לו שייכות למעלה וגם שהוא מיותר לגמרי ונראה לבאר ע"ד רמז דהנה ידוע שיש באדם שבעה מדות כח אהבה וכח היראה וכח התפארת וכח הניצוח וכן כל השבע מדות נמצאים באדם וכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו וצריך האדם לעבוד הש"י בכל כחותיו שלא לאהוב שום דבר רק לעבוד הש"י ולקיים מצותיו ולקיים בכל דרכיך דעהו כמ"ש בש"ע סימן רל"א וז"ל וכן אפילו לישב בסוד ישרים ולעמוד במקום צדיקים ולילך בעצת תמימים אם עושה להנאת עצמו ותשלום חפצו ותאוותו אינו משובח אא"כ עשה לשם שמים וכו' כללו של דבר חייב אדם לשום עינו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו וכשרואה דבר שיבא לידי עבדות הבורא ית' יעשהו ואם לאו לא יעשהו ומי שנוהג כך הוא עובד את בוראו תמיד ע"כ והנה אף שאדם צריך לראות ולהשגיח על כל מדותיו ביותר צריך להשגיח על מדת אהבה שנא יכשל באהבה רעה כגון אהבת נשים אהבת ממון אהב' הכבוד אהבת אכילה ושתיה והגוף נוטה אחריהן ובקל הוא נוטה אחר יצה"ר המסיתו ע"כ צריך האדם לשום עצמו כאין ולמעט עצמו עד מאוד שלא להתאוות לשום דבר גשמי אשר הוא לפי שעה הוה ונפסד וידבק עצמו באהבת הבורא שורש כל אהבות וכשלא יכשל במדת אהבה אז הוא בקל אצלו שאר המדות ג"כ שלא יכשל בהם ושיראה שיהא הכל לעבודת הבורא לבד וידוע דשבעת הימים הן השבעה מדות ורז"ל דרשו ושמרתם את המצות לשמור המצות וזהו שאמר שבעת ימים ר"ל השבעה מדות מצות תאכלו וכל התענוגים נק' ע"ש האכילה וזהו מצות תאכלו יהיה לכם תענוגים מן מצות עבודת הבורא שיהא הכל לעבודת הבורא ויהיה כל מעשיו בשבע מדותיו הכל מצות הבורא ואמר אחר כך אך ביום הראשון ר"ל במדה ראשונה היא אהבה ע"י שתמעט עצמך עד מאוד תבטל היצה"ר מגופך שלא יסיתך אחר אהבה רעה הנוטה אחר תאוות הגוף וזהו אך וכ"מ שנאמר אך אינו אלא מיעוט ר"ל ע"י מיעוט תבטל היצה"ר הנקרא שאור שלא תכשל באהבה רעה והנה יש בני אדם שיצר הרע מסיתן ומתחרטין אחר כך ופעם שנית מתגברין על היצה"ר ופעם נכשלין אבל יש בני אדם שרודפין אחר יצה"ר ומבקשין אותו ויש להם תענוגים מיצה"ר וז"ש כי כל אוכל חמץ ור"ל שהוא במדריגה שיש לו תענוג מיצה"ר הנקרא חמץ אז ונכרתה וכו' דהנה איתא בליקוטי תורה פר' בא ענין כרת וז"ל בקיצור ואם האדם זוכה גם הנפש מקבלת מאור הנשמה ורוח ממקום העליון מלבד הנשפע לה ממקום המשפיע לנפש וז"ש והשביע בצחצחות נפשך שהם ג' צחות וכו' אבל אם לא זכה שעבר על כריתות הגם שגופו נכרת ואין הנשמה שורה בו גם הנפש נכרת ומתפרדת מהנשמה ורוח וזהו ונכרתה הנפש ההוא אבל וכו' עכ"ל בקיצור וישראל נק' בחי' מוחי' כי ישראל אותיות לי ראש כמ"ש בשם הרב המגיד זללה"ה וזהו ונכרתה הנפש ההוא מישראל ר"ל מי שהוא במדריגה שיש לו תענוג מיצה"ר ומרדף אחריו וזה בודאי ונכרתה הנפש בחי' נפש מישראל מבחי' רוח ונשמה שהם בחי' מוחין מיום הראשון עד יום השביעי ר"ל בכל השבע בודאי הוא נכשל בכל השבע מדות ועבר עבירות הרבה וע"כ הוא מרדף אחר יצה"ר ובכל השבע מדות הוא בודאי נכשל וע"כ תראה שלא תכשל ביום הראשון שהיא מדת אהבה וממילא לא תכשל בשאר מדות

ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם