אורח לחיים קלב

ושחטו הפסח ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם וכו' ועבר ה' לנגוף וכו' מה שאמר משכו פירש"י ז"ל מי שיש לו צאן ימשוך משלו וקחו ומי שאין לו יקח מן השוק ולכאורה הוא מיותר דמאי נ"מ אם יקח משלו או אם יקח מן השוק וגם מה דאמר ושחטו הפסח מלת הפסח הוא מיותר ומה בא ללמדנו ומה דהוה הוה וחוקות ודיני הפסח אמר אח"כ זאת חוקת הפסח ונראה דרש"י ז"ל פי' בפסוק והיה לכם למשמרת משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה ונראה דבא להורות ולרמז מי שנדבה לבו ורוחו לשוב אל ה' וללכת בדרך הישר לפניו בראשונה צריך עזיבת החטא להתחרט בחמת על כל עונותיו ויקבל עליו שלא ישוב לכסלה בכל כוחו ויזכור כל חטאיו ועונותיו ופשעיו שעשה מנעוריו עד היום ויתודה עליהם ויתחרט בכל יום כי ידוע מה שארז"ל העובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד והוא מלאך המשחית ואמרו ז"ל עבירה קשורה בו ככלב וזה אינו מניח אותו לשוב אל ה' רק בזוכרו עבירה שעשה ומתחרט עלי' ומתודה בכל יום אז אינו יכול הרע למנעו מתשובה ועל כן צריך לזכור כל חטאיו ולהתחרט עליהם כי אם לא יעשה כן רק יעשה תשובה על עבירה אחת הגדולה בעיניו ולא על השאר הדברים הרע הדבוק בו וקשורה בו ככלב משאר עבירות לא יניחו אותו לשוב אל ה' ע"כ צריך להתחרט על כולם הנזכר לו אז אין הרע הקשור בו יוכל למנעו מתשובה וצריך לעשות בתמידות בכל יום ולהתחרט עליהם ואז יהיו עונותיו מסודרים לפניו בכל עת במחשבתו ובכל עת שרואה אותם במחשבתו הוא מתחרט עליהם וכמו שאמר דוד המלך ע"ה וחטאתי נגדי תמיד תמיד ממש מחמת התמדת התשובה והוידוי בפה הם נגדו תמיד ואז מסודרים עונותיו למחול ואף אם בתחילת התשובה הוא עושה התשובה מחמת יראת עונש ובאמת חין זה תשובה נכונה כי זה הוא עובד עצמו בתשובתו ובאמת הש"י ברחמיו מקבל אף תשובה כזה בשביל האמונה שבו כמו שארז"ל בא חבקוק והעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחיה אבל אין זה דרך האמת אבל בעשותו זאת בתמידות כנ"ל ממילא יבא שישוב אל ה' מאהבה את ה' שיתמרמר לבו בקרבו על שיראה מה שפגם בשמותיו הקדושים וגרם צער ופירוד למעלה כמו שאמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וזהו הוא כש"כ וק"ו כמובן מעצמו והחילוק בין השב מיראה להשב מאהבה ידוע מה שאמרו רז"ל שהתשובה מיראה זדונות נעשין כשגגות והתשובה מאהבה זדונות נעשין כזכיות ומן העבירות נעשין מצות וכמו שכתבתי הטעם במ"א וזהו שאמר משה לישראל שהיו במצרים בגלולי מצרים משוקעין במ"ט שערי טומאה משכו ידיכם מן ע"ז וקחו לכם צאן וצאן הוא מלשון צאינה וראינה כלומר הניצונות הקדושות שגרמתם שיצאו מהקדושה אל הקליפו' תראו שתהיה למשפחותיכם ועל משפחותיכם תרגום אונקלוס לזרעיתכון והם התולדות ועיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים כלומר שתראו שתהיה הניצוצות הקדושות שגרמתם בעונותיכם להוריד אותם למקום קליפות ותשוב' מאהבה מעבירות שבידכם ואז יהיה מן העבירו' זכיות ומעשים טובים ואז יהיה תולדותיכם כי עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשיהם הטובים ועל כן תרגומו לזרעיתכון ואמר ושחטו הפסח דהנה הבעל תשובה בהתודותו על עונותיו אל יקל בעיניו העבירות מחמת איזה תירץ שגרם לו לבא לידי עבירה זו ולומר שהוא קצת באונס או קצת בשוגג מחמת איזה סיבה שגרם לזה אבל אדרבה בהתבודד לבבו אל ה' לשוב אליו ומתודה בפה לפני השם מה שעשה יגדל העבירה במחשבתו ובדבורו לפני השי"ת עד מאוד כמו שאמר משה רבינו ע"ה אנא חטא העם הזה חטאה גדולה וגם הבעל תשובה לא יחשוב שיקל בעיניו העבירות שעשה וימצא זכות לנפשו מחמת שהוא בגוף החומר העב המדובק בכחות היצר הרע הדבוק בו משננער לצאת ממעי אמו ויחשוב גודל חסדי השי"ת שברא כל העולמות בשביל נשמות ישראל כדי להיטיב להם ולהשפיע להם י"ג מכילין דרחמים וכביכול מתחרט על שברא היצר כמו שדרשו חז"ל ואשר הרעותי כי באמת הוא כך אבל בחשבו זאת בעת התשובה לא יוכל לבא לידי חרטה גמורה ולא יתמרמר על עונותיו