אורח לחיים קכג

שנלקה הנילוס יראה שלהם העובדין אותו ויפן פרעה ויבא אל ביתו ובית הוא מדת יראה נקרא בית וזה ויבא אל ביתו מדת יראה הקליפות אשר לו וזהו אל ביתו אעפ"י שנלקה יראתו בא אל ביתו אל מדת יראה שלו ולא שת לבו גם לזאת כלומר שלא עלה בלבו להיות מדת זאת מלכות דקדושה שיהי' אצלו גם אל מדת יראת הקליפה ולא פנה אל מדת יראה דקדושה כלל רק אל ביתו לבד מדת יראה הקליפות שלו

במכת כנים כתיב נטה את מטך והך עפר הארץ והיה לכנים וכו' ויעשו כן וכו' ותהי הכנים באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים. מה שאמר תחילה ותהי הכנים באדם ובבהמה, ואח"כ כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים ועיקר המכה הי' לעפר הארץ כמו שאמר השי"ת אל משה אמור אל אהרן וכו' והך את עפר הארץ והי' לכנים בכל ארץ מצרים אפשר לומר דברישא מזכיר ותהי הכנים באדם ובבהמה המכה שלהם הכואב להם ואח"כ הזכיר כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים וממנה נתהווה המכה באדם ובבהמה ועל מה שהכה לעפר הארץ ולא לאדם ובבהמה בלבד אפשר לומר מפני שעפר הוא בחי' מדת מלכות וכאשר נראה ונתגלה מלכות דקדושה בכל העשר ספירות הכה כנגדו למדת מלכות שבקליפה כמ"ש לעיל בשם האריז"ל וע"כ הכה לעפר שבארץ מצרים היינו מלכות הקליפה של ארץ מצרים לידע ולהודיע ולהגלות לעיני כל שמדת מלכותו ית' הוא המושל ומנהיג עה"ז כרצונו וחפצו ובשביל זה ברא כל העולמות בהשתלשלות והוא ית' בעצמו גאה גאה ות"א בפ' בשלח על כי גאה גאה ארי אתגאה על גותניא וגאות' דילי' הוא והוא ית' בעצמו משפיל גאים ומגביה שפלים להודיע שמדת מלכותו שלו הוא וע"כ אמרו החרטומים אצבע אלהים הוא כי זה המכה ממנו ית' לבד והוא הלקותא שבכללות העפר שבארץ מצרים מלכות דקליפה ומה שהיה הלקותא לעפר שלא הי' עפר כלל רק כל עפר הארץ הי' כנים וכמ"ש כל עפר הי' כנים. ולא היה הלקותא לעפר בנקותא אחרת. עיין בסידור האריז"ל בסדר האגדה ואפשר לומר זה פי' מאמר חז"ל דשאלו לאליעזר עבד אברהם כד הווי אתי מלכי מזרח ומערב במאי הוי קטלי ני' והשיב להם שקל עפרא והוה גירי' ע"כ דכתבתי פירוש הפסוק ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו בשם הרב הגדול בוצינא קדושא מוה' דוב בער זללה"ה עפ"י משל בני המדינה מי שיש להם דעות לקבלת המלך המליכו איש אחד עליהם ומלך: ואח"כ המלך נותן לכל אחד ואחד מתנות טובות עבור שהמליכו אותו ואי אפשר למלך להטיב להם טובות כאשר גמלו אותו ועשו אותו למלך כי חי אפשר ליתן המלוכה לכלם אבל השי"ת מי שמקבל עליו עול מלכותו ויראתו בשלימות נותן לו השי"ת מדת מלכותו וצדיק מושל ביראת השם והקב"ה גוזר גזירה וצדיק מבטל וזהו כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ממש ודפח"ח וידוע כי אברהם הודיע שהשי"ת אלהי הארץ כמו שפירש"י בפ' חיי שרה ונמצא כשקיבל אברהם מדת מלכותו וגייר גרים והודיע לכל כי הוא המולך ומנהיג עה"ז כרצונו וחפצו ובפרט לאליעזר שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים כשקיבל על עצמו מדת מלכותו ית' החזיר לו השי"ת מדת מלכותו שיהא מנהיג עה"ז להחיות ולהמית כרצונו וזהו שהשיב להם שקל עפרא היינו מדת מלכות שקבלתי עלי בשלמות והחזיר לי השי"ת מדת מלכותו והוה לגירי' להמית ולהחיות ולפעול כרצונו. פרשת בא

בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו: למען שתי אותותי אלה בקרבו. להבין מה שאמר בא אל פרעה הל"ל לך אל פרעה. וגם מה שפירש"י לך והתרה בו מה צורך התראה. וגם מאי מהני הלא כתיב כי אני הכבדתי את לבו: א"כ בודאי לא ישמע וגם שאמר בפסוק שתי אותותי שתי חסר יו"ד וגם שאמר אותותי אלה כאילו הם לפניו וביותר קשה הלא השי"ת אינו בא בטרוניא עם בריותיו ולמה מכביד את לבו להכות אותו. ונראה דהנה משה רבינו הי' בחי'