אורח לחיים קז

לעולם על הרעה:

לכן נגד שאמר תכבד העבודה אמר לכה לעצמך כאילו איני משלחך אך נגד שהוא לטובת גאולת ישראל אמר ואשלחך ושלח לו לטובת ישראל ע"ש. ונמצא כי בשליחות הראשון שילך אל פרעה ועל ידי זה בא קושי השעבוד ביותר שאמר פרעה תכבד העבודה וכו' זה לא שלח לו השי"ת רק שילך מעצמו. רק אח"כ אחר הכבדת העבודה היתה שליחות הש"י. וזה שהיה משה ירא מפני שלא היה מחזיק עצמו שהוא בעולם הענוה והיה ירא לילך לדבר לפני מלכים בשליחותו של הש"י שמא יפול מזה לגדלות וכשיפול ח"ו לגדלות בהליכתו הליכת ראשון שהי' מעצמו אל פרעה ואז יסתלק ממנו ח"ו הש"י כי אין אני והוא יכולין לדור ולא ישלח לו הש"י בשליחות לטובת ישראל ואע"פ שאמר לו הש"י ואשלחך היינו כמו שהוא במדריגה של עכשיו אמר לו ואשלחך אבל לא כשיפול ח"ו לגדלות וא"כ ח"ו לא יפעול טובת ישראל וזה שאמר משה מי אנכי ומי הוא עולם הענוה חמשים שערי בינה כלומר וכי אני בעולם הענוה כי אלך מעצמי אל פרעה לדבר עם המלך בשליחותו של הש"י ואהיה בטוח בעצמי שלא אפול ח"ו לידי גדלות ושמא ח"ו בהליכות מעצמי אפול ח"ו לידי גדלות שוב לא ישלחני הש"י בשליחות שני לטובת ישראל וא"כ לא יעשה הטובה לישראל וזה כי אוציא את בני ישראל ממצרים אחר נפילתי אל הגדלות:

והשיב לו הש"י כי אהיה עמך ולא אסתלק ממך:

ואהיה הוא עולם הענוה ובודאי לא תפול למדריגת גדלות ואני אשלח אותך לטובת ישראל ואמר וזה לך האות וכו' כי אעפ"י שהבטיח לו הש"י שיהיה בעולם הענוה הוצרך ג"כ ליתן לו אות שהוא יהיה אז בעולם הענוה אחר השליחות מעצמו. כמו שכתבתי פירוש המשנה ומלבשתו ענוה ויראה שקשה כיון שהתורה לשמה מלבשתו ענוה מה צריך לומר אח"כ ויראה הלא מקרא מלא עקב ענוה יראת ה' וכתבתי שם מפני שמעלת הענוה גדולה עד מאד והראיה שלא נשתבח משה בשום מענה שהיה בו אלא בזו ומחמת מעלה גדולה כזו יכול היצר הרע להכניס בו גדלות ולומר לו שהוא במעלה עליונה וח"ו יפול מאיגרא רמא לבירא עמיקתא על כן צריך להיות בו מדת יראה תתאה שיהא ירא תמיד שנא יפול למטה מחמת מעלה גדולה כזו ע"ש:

וזהו שהוצרך הש"י ליתן לו אות אחר שליחות ראשון שהוא מעצמו מפני שיהי' ג"כ במדריגת יראה שלא יפול למטה ממעלה גדולה כזו שהבטיח לו הש"י אמר לו וזה לך האות כלומר המדריגה של זה שיהיה לך אחר שליחות הראשון ומדריגה זו הוא מדריג' משה הוסיף על כל הנביאים כמו שאמרו רז"ל כל הנביאים לא התנבאו אלא בכה מוסיף עליהם משה שהתנבא בזה:

ואתה תרגיש בעצמך שאתה במדריגת זה יהיה לך האות שלא נפלת לגדלות אחר שליחות הראשון וכי אנכי שלחתיך בשליחות השני לטובת ישראל להוציאם ממצרים וגם תפעול טובתם להוציאם ממצרים ואף על פי כן היה ירא משה שהבטיח לו הש"י שלא יפול לגדלות אחר שליחות הראשון אפשר שהוא מפני טובת ישראל כדי שיוכל להוציאם אבל אחר שיעשה הטובה הגדולה לישראל על ידו אפשר שלא ישמור אותו הש"י עוד ויפול למדריגת גדלות לכך אמר לו הש"י שגם אח"כ שיצאו ממצרים על ידך נא תפול לגדלות אלא בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה וכלל אותו עם בני ישראל שיעבדון ביחד ומי שהוא ח"ו בגדלות אינו עובד את הש"ת אלא נק' תועבה כמ"ש בגמרא דסוטה ואח"כ אמר משה הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם, כלומר באיזה השם משמותיך אתה גואלם ואמר לו הש"י אהיה אשר אהיה כלומר בשם אהיה שהיא בינה עלמא דחירות וע"כ כתוב בתורה חמשי' פעמים אשר הוציאך ממצרים להודיע דרגא דאפיק יתהון הוא בינה חמשים שערי בינה כמ"ש בתיקוני' ואשר אמר לו אשר אהיה הוא למשה בלבד שהבטיח לו שני הבטחות שיהיה במדריגת אהיה עולם הענוה ולא יפול לגדלות אחר שליחות הראשון שילך מעצמו וגם לא יפול אחר שנעשה טובות ישראל על ידו וזהו אשר אהיה עוד עמך גם בהוציאך את העם ממצרים שתעבדון ביחד אתה והם על ההר הזה ומשה לא ידע שמה שאמר לו אשר אהיה הוא הבטחה אליו לבד ושאל להש"י והשיב לו כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם הודיעם דרגא דאפיק יתהון. ומה שאמרתי אשר אהיה הוא הבטחה לך כנ"ל.