אורח משפט לד

ולבאר כל זה נקדים המדרש רבה שם אמר ר' ברכי' בשם ר' חנינא צריכים הדיינים שיהא בהן שבע מדות ואלו הן. חכמים ונבונים וידועים וארבע כמש"כ להלן (שמות יח). ואתה תחזה מכל העם וגו'. הרי שבע ולמה לא נכתב הוא שבע כאחת שאם לא נמצא משבע מביא מארבע ואם לא נמצא מארבע מביא מג'. ואם לא נמצאו מג' מביא מאחד. שכך כתיב אשת חיל מי ימצא ע"כ. ותמוה הא דמסיים שכך כתיב אשת חיל מי ימצא. שאין לו ביאור. והנה הרא"מ כתב והג' האמורין כאן חכמים ונבונים וידועים. וכתב המל"מ שם בפ"ב מהלכות עדות משמע דס"ל דידועים הוי תואר ולפי דבריו צריכין לומר דאנשים לא קחשיב ולא ידעתי למה דהא פרש"י דאנשים הוי צדיקים ויותר יוצדק לומר דידועים לא עייל בחשבון משנאמר דאנשים לא עייל אחר דפי' אנשים הוי צדיקים ע"כ. והרי מבואר להדיא במדרש כהרא"מ ז"ל דחכמים ונבונים וידועים הם השלשה. ומה שהק' דא"כ אנשים אמאי לא עייל בחשבון ויהיה שמונה. הנה דהא יש לדקדק טובא דכללא הוא בכל המקראי קודש לכתוב וי"ו העיטוף בסוף כל, הדברים שמונה תחילה או לכל דבר ודבר בפני עצמו. וכאן שאומר אנשים אומר חכמים בלא וי"ו העיטוף ואח"כ אומר ונבונים בוי"ו העיטוף אלא וודאי דהמנין של מדות הוא מחכמים ונבונים ואין אנשים בכלל המדות האלה. ולכך נקוד פשטא על אנשים דהוא מפסיק כידוע. ושפיר קאמר המדרש דחכמים ונבונים וידועים הם השלשה מדות ולא אנשים וזה נכון. והא דבאמת אינו ממנין המדות מבואר עפי"מ דאיתא בספרי (במדבר י"א) הנ"ל אספה לי שבעים איש שיהי' כו' וותיקין וכו' וא"כ איש שהוא לשון חשיבות כולל כל המעלות הנדרשים לזקני ישראל וא"כ כאן אנשים צדיקים ומבאר מה הם דהיינו חכמים ונבונים וידועים. או י"ל דצדיקים הוא יר"א בפ' יתרו ולכך אינו מן המנין וזהו שכתב רש"י ונבונים לא מצאתי זו אחת משבע מדות שאמר יתרו למשה ולא מצא אלא ג'. וכאן קחשיב אנשים במנין השלשה ולכך נקוד מהפך שהוא נסמך לומר שהוא נסמך למנין וזהו שאמר המדרש דק"ל הרי איכא עוד הא דכתיב בפ' יתרו ויבחר אנשי חיל א"כ מצא ד' מדות וכקושיית המל"מ שם ע"ז אומר המדרש דהא דלא נכתבו כאחת כל השבע מדות שאמר יתרו הוא להורות נותן שאם לא מצא משבע מביא מארבע ואם לא נמצאו מארבע מביא מג' ואם לא נמצאו מג' מביא מאחד דלכך לא כתיב כאן דויבחר אנשי חיל ולא קחשיב אלא ג' שאם לא מצא מג' מביא מאחד ומרמז לזה הא דויבחר אנשי חיל. שכך כתיב אשת חיל מי ימצא. וא"כ הכל נכון:

וברש"י פ' מטות (פל"א) ג' אנשים צדיקים וכן בחר לנו אנשים וכן אנשים חכמים וידועים ע"כ הרי דמפרש להאי אנשים צדיקים והוא מהמדרש שם אלא דבמדרש לא מייתי מהא דאנשים חכמים וידועים אבל בודאי לרש"י הי' הנוסח גם במדרש כן. (ובשמואל א') ונתת לאמתך זרע אנשים ופירש"י אנשים צדיקים כד"א בשני אנשים צדיקים מלכים ל"ו כ' אנשים חשובים כד"א אנשים חכמים וידועים וכו' אלמא דמפרש אנשים חשובים מדנסמך אצל חכמים וידועים. ובילקוט שם ד"א אנשים חכמים כד"א אנשים חכמים ונבונים אנשים נביאים וישארו שני אנשים במחנה וכו'. למה את שואלת אנשים חכמים ונבונים וצדיקים וכו' ובאמת צדיקים לא נזכרו תחילה ואולי בכלל נביאים ויותר נראה תתת נבונים צ"ל נביאים כדמייתי תחילה או דבאנשים פשיטא דצדיקים בכלל ואולי הי' לרש"י ז"ל נוסחא אחרת בזה:

ולפי"מ דמבואר במדרש תנחומא פ' שופטים דאנשי חיל בתורה ובמעשים טובים ובגבורה. וא"כ במה שאמר ויבחר משה אנשי חיל בולל כל הג' שמצא צדיקים חכמים וידועים והך אנשי חיל אינו כהאי אנשי חיל שאמר יתרו שהם עשירים לדעת רש"י והוא דעת ר' יהושע במכילתא אבל דעת ר"א המודעי שם אלו בעלי הבטחה אבל הך דויבחר כולל הך שלשה דברים שמצא. וא"כ מתורץ קושיית מל"מ בפשיטות. וזהו כוונת המדרש ג"כ שאם לא מצא מג' מביא מאחד וקשה דזה מניין לו דהא בתורה לא מצינו אלא דדי בשלשה. ואי משום דכתיב ויבחר אנשי חיל הא באנשי חיל נכלל כל השלשה דברים. וע"ז קאמר דלכך מביא מאחד שכך כתיב אשת חיל מי ימצא וא"כ א"א להשיג ב"ד שיכלל בו כל הג' דברים ביחד ולכך אף באחד די וזה נכון:

ועוד י"ל דהא דאמר יתרו אנשי חיל כולל ג"כ כל השלשה מדות שמבואר במשנה תורה. חכמים ונבונים וידועים לבד עשירים [וברות ב' גבור חיל ופי' בתרגום תקיף באורייתא ואף דבמדרש שם קאמר על דוד גבור חיל במשנה לבד. משום דהכתוב מבאר תלמוד ג"כ. אבל סתם חיל כולל הכל ג"כ] אלא דהכתוב לא חלקן. ורק נכתב בדרך כלל ובמשנה תורה הוא דפירש וע"ז אומר המדרש דלמה לא נכתבו כאחת ובפ' יתרו רק ארבע ואנשי חיל עשירים כפשוטו ובכאן הוא דביאר השלשה שנכלל באנשי חיל להורות שאם לא מצא משבע מביא מארבע. אבל ודאי כוונת יתרו הי' באנשי חיל לכלול הג' ג"כ אלא דהכתוב מורה שהוא בפ' יתרו בדרך ארבע. ובמשנה תורה עוד שלשה להורות שאם לא מצא. וע"כ במשה דכתיב ויבחר אנשי חיל כל השלשה ביחד צדיקים חכמים וידועים דצדיקים נכלל באנשי חיל ג"כ. כמו שמפרש הרמב"ם בפ"ב מהלכות סנהדרין ע"ש בזה:

ונ"ל דהא דפרש"י בפ' יתרו אנשי חיל עשירים הוא לפי המכילתא אבל לפי המדרש תנחומא הוא צדיקים וכמש"כ הרמב"ם בפ"ב מהל' סנהדרין שהן גבורים במצות ומדקדקין על עצמן וכובשין את יצרן עד שלא יהא להן שום גנאי ולא שם רע ויהא פרקן נאה ע"כ. והוא מהמדרש תנחומא הנ"ל וברות ג' כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את. ופי' בתרגום ארום אתתא צדיקא אנת. ואית בך חילא לסוברא ניר פקודיא דד' ע"כ. הרי להדיא כהרמב"ם ז"ל בזה. ואף כי בכלל אנשי חיל עשירים אבל אינו נכנס למנין בפני עצמו כמו להרמב"ם שכולל שני דברים ואינו אלא אחד. וא"כ קאמר הבו לכם אנשים צדיקים וזהו שאמר יתרו ג"כ אנשי חיל וא"כ מתורץ קושיית המל"מ בפשיטות דמדוע לא חשוב ד' דבאנשי חיל היינו אנשים צדיקים ואינו אלא שלשה. וא"כ בתחילה אמר הבו לכם אנשים דהיינו מה שאמר יתרו אנשי חיל ומבאר ואומר דבזה נכלל ג"כ חכמים ונבונים וידועים וא"כ שפיר אין צדיקים מן המנין. דהא כאן חזר ושנה מה שאמר יתרו ואינו אלא מוסיף לבאר חכמים ונבונים וידועים. וע"ז קאמר דלא מצא אלא ג' דהיינו אנשים חכמים וידועים דהיינו ויבחר אנשי חיל הנאמר בפ' יתרו. דהיינו צדיקים ועוד חכמים וידועים הנאמר כאן דהוא בסך הכל שלשה וזה נכון. והוא מבואר כמוש"כ לעיל דאנשים קמא נקוד פשטא. שהוא מפסיק ואינו מן המנין שמונה להלן חכמים ונבונים משים דהאי אנשים אינו אלא שונה מה שאמר יתרו משא"כ אנשים בתרא דקחשיב מה שמצא נקוד במהפך. שפיר נמנה במנין השלשה והוא ברור:

ובמדרש תנחומא פ' שופטים צריך שיהיו השופטים בעלי זרוע במעשים טובים וכן עשה משה. שאמר ויבחר משה אנשי חיל בתורה. [ובמדרש תנחומא פ' יתרו אנשי חיל גבורים בתורה] ובמעשים טובים ובגבורה וצריך שיהי' נקיים מכל המשפטים שלא יהי' לאדם פתחון פה עליהם וא"כ מזה המדרש למד הרמב"ם דהפי' אנשי חיל גבורים במצות שהן בעלי זרוע במעשים טובים, וגם לא שם רע ויהא פרקן נאה. והוא שלא יהא לאדם פתחון פה עליהם ובכלל אנשי חיל כתב הרמב"ם שם שיהא להן לב אמיץ להציל עשוק מיד עושקו. כענין שנאמר ויקם משה ויושיען ע"כ והוא, ממה שאמר במדרש הנ"ל ובגבורה. ולרש"י ידועים הוא שלא יהא לאדם פתחון פה עליהם והן ניכרין להשבטים:

ובספרי בהעלותך אספה לי שבעים איש למה לא אמר אנשים כו' שיהא דומין לי שנאמר ד' איש מלחמה ולך שנאמר והאיש משה עניו מאוד. והוא שיהי' להן לב אמיץ