אורח משפט קסג

בכל המצות ופסול. מתבאר מזה דרבנן ס"ל דעבד אחיו הוא במצות וחייבין על בשתו. ופריך א"כ יהא כשר לעדות דבכלל אחיו הוא. ומשני עדות לא מצית אמרת פי' דאחיו דכתיב בעדות אין עבד בכלל. משום דילפינן במה הצד דבעינן שיהא בכל המצות. משא"כ עבד דאינו בכל המצות. ומבואר ממה הצד דפירושו דאחיו בעדים פי' שהוא אחיו בכל המצות. ומבואר בגיטין (דף כ"ג) אר"א אר"י אין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין כו' מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית ופירש"י מהולים ובאו בברית מצוה אף שלוחכם בני ברית לאפוקי עכו"ם. אבל עבד בן ברית הוא דכתיב מחטב עציך וכו' ע"כ וכ"ה בב"ק (דף ט"ו) בני חורין למעוטי עבדים בני ברית למעוטי עכו"ם משמע דעבדים בני ברית נינהו ועיין מש"כ לקמן סי' קנ"ו בזה. והן הן דברי הרמב"ם ז"ל שכתב עבדים פסולין לעדות מן התורה שנאמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. מכלל שאחיו כמוהו. פי' דהאי אחיו בעינן בן ברית כמוהו. פי' שיהא חייב בכל המצות כישראל דאף דעבד בן ברית הוא אבל אינו בן ברית כישראל ופסק כעולא דמייתי במה הצד שיהא אחיו כמוהו בכל המצות ולא כמאן דיליף מלא יומתו. ולכן כתבו התוס' דלכן לא יליף דממזר פסול במה הצד דמה להצד שאינן בכל המצות. ומבואר מזה דהאי לאחיו מורה שיהא בכל המצות:

ובזה מבואר היטיב הא שכ' הרמב"ם שם (הלכה ה') מי שחצי עבד וחצי ב"ח פסול לעדות וכתב הכס"מ זה דבר פשוט דכיון דאינו כשר פסול הוא ע"כ. ולפמש"כ א"ש בפשיטות דהרמב"ם הולך לשיטתו דפסק כעולא דבעינן שיהא בכל המצות וחצי עבד וחצי ב"ח אינו בכל המצות דעדיין עבד הוא. וכן ניחא הא שכ' הרמב"ם שם (בהלכה ו') כל מי שנשתחרר והרי הוא מחוסר גט שחרור פסול עד שיגיע גט לידו ויעשה מכלל בני ברית ואח"כ יעיד ע"כ. וכתב הכס"מ גיטין פ' השולח (דף ל"ט) אמר עולא המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שיחרור כלומר יצא לחירות משום דזכה בעצמו וצריך גט שיחרור להתירו בבת ישראל. וא"כ כיון דאינו בן ברית גמור אין ראוי להעיד ע"כ. ולפמש"כ א"ש בפשיטות דלשיטתו דפסק כעולא דבעינן שיהא ראוי בכל המצות. א"כ מעוכב גט שיחרור דאינו בכל המצית אינו ראוי להעיד וזהו שמדייק עד שיגיע גט לידו ויעשה מכלל בני ברית. פי' שיהא חייב בכל המצות כישראל. ומקום הניחו לי בזה:

ובמה דס"ל לרמב"ם דלעדות בעינן שיהא בכל המצות יתבאר היטב דעת הרמב"ם (פי"ב מה' איסורי ביאה הלכה י"א) לפיכך השפחה אסורה לבן חורין וכו' מדברי סופרים שהרי מפורש בתורה שהאדון נותן שפחה כנענית לע"ע והיא מותרת לו שנא' אם אדניו יתן לו וכו'. [ובזה מתורץ קושיית המיל בה' עבדים שהקשה כשגזרו על שפחה למה לא גזרו גם בע"ע אף שהוא מ"ע כמו עשה דאנוסה שגזרו דבשניות מד"ס אסור גם באנוסה ע"ש. ולפמש"כ הט"ז בסי' ב' דבדבר המפורש בתורה לא גזרו והכא נמי מפורש בתורה לא גזרו בזה] והוא דלא כתרגום אונקלוס ע"ש במפרשים. והדבר תמוה דמנ"ל כיון שהותר בע"ע דמותר לישראל גם כן. ולהנ"ל לשיטתי' שפיר הוכיח כן. דלפ"מ דס"ל דלעדות בעינן שיהא אחיו בכל המצות וא"כ מאי איריא דקאמר בב"ק (דף ט"ו ודף פ"ח) דעבד כנעני פסיל לעדות אף עברי נמי יהא פסול לעדות. דאינו בכל המצות דמותר בשפחה א"ו דלכו"ע מותר. וא"כ לא יצא ע"ע מן הכלל ונוהג בכל המצות ולכך כשר לעדות גם כן:

וחצי עבד וחצי ב"ח ומעוכב גט שיחרור נמי יש להביא במה הצד מגזלן וקטן. מה גזלן שראוי לבוא בקהל פסול לעדות. חצי עבד וחצי ב"ח דאינו ראוי לבוא בקהל דלישא בת חורין אינו יכול אינו דין שפסול לעדות. וכן מעוכב גט שיחרור דצריך גט להתירו בבת ישראל כדאמרינן בגיטין (דף ל"ט) אלמא דאינו ראוי לבוא בקהל אינו דין שפסול לעדות. מה לגזלן שכן מעשיו גרמו לו קטן או אשה תוכיח הצד השוה שבהן שאינן בכל המצות אף אני אביא חצי עבד וחצי ב"ח ומעוכב גט שיחרור שאינן בכל המצות ופסולין לעדות. ולהטור באהע"ז (סי' ד') דמעוכב גט שיחרור מותר לבוא בקהל וא"כ ליכא האי במה הצד. אבל מ"מ אינו בכל המצות כמו שיתבאר לקמן בעזרת הש"י:

והרמב"ם לשיטתו אזיל שכתב (בפ"ב מהל' חגיגה) מי שחצי עבד וחצי ב"ח. פטור מפני צד עבדות שבו, הרי דס"ל דגם למשנה אחרונה דכופין לאו כמשוחרר דמי ופטור מראי'. וכן כתב (בפ"ב מה' ק"פ) מי שחציו עבד וחציו ב"ח לא יאכל משל רבו ולא משל עצמו. ולכן גם מדרבנן אינו בכל המצות ופסול לעדות. אבל לשיטת רש"י דמשנה אחרונה הרי כמשוחרר וחייב בראי' כמוש"כ בחגיגה (דף ב') וכן דעת התוס' בפסחים (דף פ"ז) וכן דעת הראב"ד בהשגות דחצי עבר וחצי ב"ח חייב בכל המצות כיון דהוי כמשוחרר וא"כ הוי בכל המצות ואפ"ה פסיל לעדות ואודי לי' הראב"ד בזה. י"ל כיון דאיכא אידך דרשא דלא יומתו דגם חצי עבד וחצי בן חורין פסול לכן שתיק לי' בזה. אבל הרמב"ם לשיטתו דלא מבעי למשנה ראשונה בוודאי פטור מכל המצות וממילא פטור מכל דבר. דפסול לעדות אלא אפי' למשנה אחרונה הא ס"ל דלא עבדו תקנתא לחייבו בפסח וראי' כדי שימהר לשחררו. וכמוש"כ הר"א שם לכן גם השתא אינו בכל המצות ופסיל לעדות. וכ"ז שייך במעוכב גט שיחרור דחדא מילתא היא:

ועונ"ל דאפי' אי נימא דחצי עבד וחצי ב"ח דחייב במצות מ"מ פסול לעדות משים שאינו בכל המצות עפמש"כ הרשב"א והובא בשיטה אהא דמייתי לפסולא דעבד במה הצד מגזלן וקטן דאינן בכל המצות משום דגזלן פסיל לדון לכן אינו בכל המצות. וא"כ חצי עבד וחצי ב"ח דפסיל לדון וכן מעוכב גט שיחרור דאפילו משוחרר גמור פסול לדון כמוש"כ הרמב"ם (סופי"ז מהל' עדות ה"ו) דלא קרינן בי' מקרב אחיך. א"כ אינו בכל המצות ופסיל להעיד. מיהו יש לדחות כיון דגר דן את חברו גר כמבואר בסי' ז'. א"כ ה"ה משוחרר. וא"כ ה"ה חצי עבד ב"ח לחצי עבד ב"ח. וא"כ ישנו במציאות בדין. ושפיר נוהג בכל המצות קרינן בי':

ונראה להביא ראי' לזה מהא שהק' בשיטה תיתי מק"ו דגר ומשוחרר יפסלו לעדות. ומה אשה שבאת מטיפה כשרה פסולה לעדות וכו' ואי פרכת מה לאשה שכן אינה במילה גזלן יוכיח. מה לגזלן שכן מעשיו גרמו לו. אשה תוכיח הצד השוה שבהן שאינן עושין כל המצות ופסולין לעדות אף אני אביא גר ומשוחרר שאינן עושין כל המצות כקריאת ביכורים דמביאין ואינן קורין שיפסלו לעדות. ותי' דאיכא למיפרך מה לאשה וגזלן. שאינן עושין כל המצות הנוהגות בחו"ל ושלא בפני הבית עכ"ל. ולהרשב"א דס"ל דמי שפסול לדון אינו נוהג בכל המצות קרינן בי' א"כ הדרא התמי' לדוכתא דיפסול גר ומשוחרר דאינן בכל המצות דפסולין לדון כמוש"כ הרמב"ם (סופט"ז מהל' סנהדרין). א"ו כיון דיכולין לדון חבריהם נוהגין בכל המצות קרינן בי':

ובזה י"ל מה שהקשו התוס' בב"ק (דף פ"ח) דל"ל ק"ו למיפסל עדות תיפוק לי' מגז"ש דלה לה. ולהנ"ל ניחא דאיצטריך לחצי עבד וחצי ב"ח דלא ילפינן מגז"ש דלה לה כמבואר בחגיגה (דף ד') עיי"ש בזה:

ועוד נ"ל שלמד הרמב"ם דין דחצי עבד וחצי ב"ח דפסול מהא דאמרינן בחגיגה (דף ה') אמר רבינא לא נצרכא אלא למי שחצי עבד וחצי ב"ח. דיקא נמי דקתני מתני' ועבדים שאינם משוחררין מאי שאינן משוחררין אילימא שאינם משוחררין כלל ליתני עבדים סתמא אלא לאו שאינם משוחררין לגמרי ומאי ניהו חצי עבד וחצי ב"ח. ובר"ה (דף כ"ב) תנן א"ר יוסי מעשה בטובי' הרופא שראה את החודש בירושלים הוא ובנו ועבדו משוחרר וקבלו אותו ואת בנו ופסלו את עבדו וכשבאו לפני ב"ד קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו. ומדאשמועינן שהי' עבדו משוחרר. א"כ אתא לאפוקי שלא הי' חצי עבד וחצי ב"ח דזה נקרא אינו משוחרר. ושם תנן אלו הן הפסולין המשחק