אור לישרים צז

שהוא שביעי לחדשים ומי הרגו ישמעאל בן נתנאל הרגו ללמדך ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל ואמאי קרי לי' עשירי שהוא עשירי לחדשים ומפרש הגמרא דאע"ג דפורעניות דטבת הי' קודם פורעניות דט"ב מ"מ הכתוב חשבו כסדר החדשים, והנה הטור או"ח בסי' תקמ"ט העתיק הך סוגיא אלא שהוסיף על הא דקאמר ללמדך ששקולה מיתת צדיקים וכו' שהוא נלמוד מדכתבו כאן, והוא פליאה הלא הכתוב חשבו על סדר החדשים לכן נאמר באופן אחר מאין הוציא הך ללמדך ויבואר נמי הא דהוצרך ר"ע לומר ומי הרגו וכו' הלא מקרא מלא הוא במלאכים ב' ולמאי מביא הכא: ונ"ל דסדר הפסוקים כך הוא שבשנת ד' לדריוש השני שכבר עסקו שלש שנים בבנין ב"ש שלחו צדיקים אל הכהנים ואל הלוים לאמר האבכה בחודש החמישי וכתיב וזה דבר ה' צבאות אלי לאמר אמור אל כל עמי הארץ ולכהנים כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתוני אני ר"ל שאין התענית עיקר וטוב להם שיקיימו דברי נביאים ראשונים והאריך הנביא בדברי המוסר ובסוף קפיטל א' נאמר כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ושמחה ולמועדים טובים וכתב הראב"ע דפסוק זה נאמר תשובה על שאלת הצום, והק' הרד"ק מה שהזכיר בתחילה שצמו בחמישי ובשביעי ולא זכר שצמו נמי צום הרביעי וצום העשירי משום ששאלו על הצום שצמו, על החורבן ועתה שנבנה שאלו אם יצומו עוד ושאלו נמי על צום השביעי שהוא נמי קצת חורבן שיתר הפליטה הוצרך לברוח מצרימה בהריגת גדלי' והוא דחוק ונאמר דלפי דמסיק הגמרא הכא שבזמן שאין שלום אין גזירת מלכות אם רצו מתענין רק דבט"ו שהוכפלו בו הצרות מחויב להתענות אפי' בזמן שאין גזירת מלכות והקשו התוס' א"כ י"ז בתמוז נמי הוכפלו בו הצרות דחמשה דברים אירע בו ומתרצי' דמ"מ חורבן בה"מ היה בתוך אלו ותקיפא טובא, ולפ"ז נאמר דמשו"ה לא הוזכר צום הרביעי וצום העשירי משום דבאמת לא צמו כל הע' שנה של גלות בבל כי הרבה שנים שלא היתה גזירת המלכות דהא כורש ראשון נמי מלך כשר היה וכן בימי מרדכי ואסתר לא היה הגזירה אלא בי"ג בניסן ובכ"ג סיון כבר נכתבו האיגר' הטובים, ומשו"ה לא צמו בתמוז וטבת שזה נמי ידעו דבזמן שאין גזירת מלכות אין צריכים לצום רק שלא ידעו עדיין שיהי' נהפוך לשו"ש, ומשו"ה לא צמנו צום הרביעי וצום העשירי רק ט"ב שהוכפלו בו הצרות וכן בצ"ג ג"כ הוכפלו הצרות דהריגת גדלי' היה כחורבן בהמ"ק וע"י שנהרג ע"י ר' ישמעאל בן נתנאל שהי' מזרע המלוכה לא הניחו נבוזראדן למשול על יתר הפליטה מפני שחשב שהוא רוצה למרוד בו ולהשיב המלוכה אליו עד שהוצרכו כולם לברוח מצרימה וא"כ גם בצום השביעי נכפלו הצרות והיה תקיפא כמו חורבן בהמ"ק ששקולה מיתת צדיקים כשריפת וכו' ולפיכך ב' צומות האלו צמו כל השבעים שנה אעפ"י שאין גזירת המלכות ומשו"ה רק על הנך תרתי דהיינו צום החמישי וצום השביעי שאלו אם יצומו עוד ובאה התשובה על זאת מאת ה' שעתה שכבר נגמר הרבה מהבנין שיהיו כל הד' צומות לשו"ש ומתורצים קו' הרד"ק וק"ל. והשתא הא דקאמר הכי ללמדך וכו מדקאמר צום השביעי שבו נהרג גב"א ק' איך אפשר שדבר זה אירע בו דא"כ ק' אמאי צמו הך תענית כל הע' שנה ולא צמו צום הרביעי וצום העשירי לכן קאמר ומי הרגו ישמעאל בן נתנאל ועי"כ הוכפלו בו הצרות וקשה הלא בתמוז גם כן הוכפלו בו הצרות ובשלמא בט' אב היה בתוך חורבן בהמ"ק דתקיפא לי' משא"כ צ"ג לכן מסיים ללמדך ששקולה וכו' וא"כ גם זה תקיפא לי' ואין אנו צריכי' לדחוק למה שנדחק הטור מאין הוציא הך ללמדך וק"ל. ועתה נבא לבאר שאר הקושי' שהתחלנו בו ויתורץ נמי דתרוצינו אינו אלא א"א כר"פ דג' חילוקים יש אבל א"א כר' חב"ב ליכא אלא ב' חילוקים ק' מאי דקאמר בברייתא ללמדך וכו' לכן נאמר דברי רחב"ב אינו כפשוטו ויתורץ נמי דקדוק הלשון דקאמר רחב"ב בזמן שיש שלום יהיה לשו"ש אין שלום צום והול"ל אין שלום יהיה צום וא"ל דלישנא דקרא נקט דגבי לשו"ש כתיב יהי' משא"כ גבי צום דזה ליתא דבקרא כתיב יהיה לשון יחיד וקאי על כל צום וצום בפ"ע ואיהו נקט יהיו לשון רבים וכיון דלאו לישנא דקרא נקט הול"ל נמי גבי צום יהיו דהנה הב"י בסי' תק"נ הק' על הא דפריך ר"ח קרי להו שו"ש וקרי להו צום מאי קו' שהק' מה שהי' עד הנה צום יהי' מכאן ואילך שו"ש עיין בב"י שתירץ בדוחק, גם המהרש"א בח"א הק'