אור לישרים צו

ו ת"מ מ"ש אאמ"ו הגאון הנ"ל בבה"כ גבוה ער"ח אב תקכ"ו לפ"ק. במתני' על ששה חדשים שלוחין יוצאין על ניסן מפני הפסח על אב מפני התענית ועל אלול מפני ר"ה ועל תשרי מפני המועדות ועל כסליו מפני חנוכה ועל אדר מפני פורים, וכשהיה בהמ"ק קיים יוצאין אף על אייר מפני פסח שני, ובגמרא פריך וליפקו נמי אתמוז וטבת דאמר ר' חמא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא מאי דכתיב כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לששון ושמחה קרי להו צום וקרי להו ששון ושמחה בזמן שיש שלום יהי' לששון ולשמחה אין שלום צום א"ר פפא ה"ק בזמן שיש שלום יהיה לשו"ש יש גזירות מלכות צום אין גזירות מלכות ואין שלום רצו מתענים רצו אין מתענים ופריך א"ה ט"ב נמי אר"פ שאני ט"ב הואיל והוכפלו בו הצרות דאמר מר בט"ב חרב הבית בראשונה ובשני' ונלכדה ביתר ונחרשה העיר (ופרש"י על הא דאר"ח בר ביזנא וכו' דכולה ימי התענית נינהו ובזמן הזה ומתני' בזמן הזה קמיירי מדקתני וכשהיה בהמ"ק קיים) עכ"ל הגמ', ומקשי' העולם למה הוצרך רש"י להביא ראי' מדקתני וכשהיה בהמ"ק קיים הלא מגופו נשמע דהא קאמר ועל אב מפני התענית ואפי' נאמר דנוכל לדחות דמיירי בזמן שבהמ"ק קיים ומפני יום התענית שנעשה י"ט קאמר מ"מ יהי' קושי' הגמ' בתוקפו דהא טבת ותמוז הי' שוה לט"ב דבזמן בהמ"ק יהיה לששון ולשמחה ובזמן הזה לצומות וא"כ פריך שפיר וליפקו נמי אתמוז וטבת, ועוד קשה על הא דפריך א"ה ט"ב נמי ומשני הואיל והוכפלו בו הצרות וכי לא ידע מנהגא דבט"ב מתחילין להתענות בו מבערב משא"כ בשאר תעניתים, וכן איתא (פסחים נ"ד) אמר שמואל אין תענית ציבור בבבל אלא ט"ב בלבד וע"כ משום דט"ב חמור יהיה מאיזה טעם שיהיה, וביותר קשה על מתני' דסוף תענית דאיתא משנכנס אב ממעטין בשמחה ואמאי לא קאמר משנכנס תמוז או טבת א"ו ט"ב חמור ומאי פריך א"ה ט"ב נמי, ועוד למאי הוצרך לשנוי' על קו' א"ה ט"ב נמי הואיל והוכפלו הצרות הלא אין מקום כלל לקושי' א"ה ט"ב נמי הואיל דאחר חורבן בית ראשון התענו כל הד' צומות ואח"כ כשנבנה בית שני נאמר להם שיהי' הד' צומות לששון ולשמחה ונאמר נמי כשאין שלום לא יהיה לששון ולשמחה ואם גם לא יהיה גזירת המלכות רצו מתענין ומשום דפורעניות של חורבן בית ראשון כבר נתבטל בבנין ב"ש אבל פורעניות של חורבן בית שני עדיין לא נתבטל ובודאי שצריכין אנו לצום ביום החורבן של ב"ש אפי' אם היה ביום אחר ובודאי מפני שהי' ביום החורבן ראשון לא גרע ומאי הוצרך לומר מפני שהוכפלו הצרות לכן נאמר דעוד יש לדקדק דהנה מה שבארנו לעיל דהגירסא הוא א"ר פפא כן גרס בעין יעקב אבל בגמרא שלפנינו הוי הגי' ר' פפא אמר הכי קאמר ולפי פשוטו אין לנו תי' על קו' הגמרא אלא תי' של ר"פ והכי הול"ל אמר ר' פפא כדרך הסוגיא בכל הש"ס שתי' ראשון מתחיל אמר וכו' ועוד דלפי הגירסא בגמ' שלפנינו ר"פ חולק על ר' חמא דלר"פ יש ג' חילוקים ולר' חמא יש רק ב' חילוקים וא"כ ק' על ר"ח הלא אמורא הוא ואיך הבין המשנה, ועוד למאי צריך המקשין להביא הא דאמר רחב"ב אר"ש חסידא כלל דהא ודאי דהמשנה נישנית אחר בנין ב"ש מדתנן ועל כסליו מפני חנוכה וזה הי' בימי חשמונאי' ובשנת ז' לדריוש שעדיין לא נגמר בנין ב"ש נאמר הך נבואה של כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וכו' וא"כ יהיה הפי' איך שיהיה הלא הד' צומות שווין הם לדעת המקשין דאכתי לא ידע מהשנוי' שאני ט"ב דהוכפלו בו הצרות וא"כ בלא"ה יכול למיפרך מ"ש ט"ב מתמוז וטבת לכן נראה דכך הוא הסיגנון דסתמא דגמרא פריך וליפקו נמי אתמוז ואטבת ובאמת לא פריך אלא מכח הקרא דמ"ש ט"ב ותמוז וטבת כנ"ל, וסתמא דגמ' מתרץ דלא ק' דאמר ר"ח וכו' ומשום דר"ח לאו על הך קו' תי' אלא מלתא באפי' נפשי' קאמר לכן לא קאמר אר"ח אלא דסתמא דגמרא קאמר דלא ק' דאמר רחב"ב וא"כ שפיר קאמר ר"פ אמר דר' פפא חולק ארחב"ב ומ"מ כמו דמתורץ המשנה אליבי' דרחב"ב ה"נ מתורץ אליבא דר"פ ובזה יהי' מתורצי' כל שאר הקושיות שהקשינו, ולבאר איך יתורץ קושי' הגמרא בדברי ר"ח בר ביזנא נאמר מה דאיתא שם ר' עקיבא אומר צום הרביעי זה תשע' בתמוז שבו הובקע' העיר ופי' התו' דהיינו בחורבן בית ראשון משא"כ בבית שני נבקע העיר בי"ז תמוז ואמאי קרי לי' רביעי שהוא רביעי לחדשים צום החמישי זה ט"ב שבו נשרף בית אלקינו ולמה קרי לי' חמישי שהוא חמישי לחדשים צום השביעי זה ג' תשרי שבו נהרג גב"א ואמאי קרי לי' שביעי