אור לישרים פח

הם באו עי"כ למעשה וכמו שהוכיח הנביא (עמוס ב') ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חללו את שם קדשי ומשו"ה שפיר מייתי ראי' מסוטה דבסוטה שקינא לה ונסתרה בודאי שכוונתה הי' לעבירה אך אפשר שלא באה לידי כך דאם לא הערה בה אין אסורה לבעלה ואין המים בודקין אותה ומ"מ כל הני דחשיב כבר נעשה בה שכהן פרע ראשה וסותר שערה ומביא חבל וכו' וכן פושטת לו ירכה והיא קבלתו על כריסה ואפשר שעדיין לא הערה בה ולפיכך קללה כהן בירך ואח"כ לצבות בטן אע"ג שאם המים בודקין צבה בטנה תחלה מ"מ הכא מיירי מאותן שלא בדקו המים ומשו"ה לא נקט אלא סדר דברי קללה אשר צריכי' לשמוע מהכהן וכ"ז אפי' לא נטמאה וכן כולם שמשון בעיניו ג"כ לא חטא דבזו שלקחה לו לאשה בודאי לא חטא אלא על אותן הסתכלות ולא לקחה לו לאשה ובודאי לא בא לידי עבירה וכן כולם. היוצא מזה דכשאדם עושה מעשה אשר גורם לעבירה אעפ"י שלא בא לידי עבירה מעניש הש"י מכ"מ והנה כבר דרסתי בענין תיקון קרי ובארנו שהרבה קלקולים אשר גורמים לזה ושכחנו העיקור והגרם הגדול אשר נוהג יותר בעירינו משאר קהילות ישראל שבזמן הקיץ נשים ובתולות עומדים בשחוק והיתול וליצנות בכל רחובות קרי' לארכה ולרחבה עם נערים המנוערים מהמצות ומעט מאותן אשר הולכים לפי דרכם שניצולים מהסתכלות והרהורי עבירה ובכל ערי ישראל אין כ"כ דרך רחק לביתו כמו כאן עיר ואם בישראל וכן בבתי משתאות ובתי כנסיות של ע"ה הולכים בתרעובות או"נ ובודאי שעירים ירקדו שמה ומי יודע אם לא באו לידי עבירה אף אם לא באו לידי עבירה מ"מ הקב"ה מעניש ע"ז מכ"מ וכל איש הירא וחרד לדבר ה' יזהיר לאשתו ולב"ב לבל ילכו בדרכים אלו וזו תיקון גדול להציל את רבים מעון הזה ובפרטות יש פה בקהילתינו איזה בתים מפורסמי' אשר אין רצוני לפרסמן כי אין עונשין אלא מזהירן אשר בו קיבץ כאויב פרוצות ועושין כל ימיהן כחגין וסעודות מריעים ושחוק והיתול ותמה אני על בעליהן איך יניחו ויפקירו את נשותיהן להחטיא את הרבים ואין להתנצל אותן לומר שמיחו לנשותיה' ולא מקבלות מהן הלא יש לאלקים שופטים בארץ הי' להם לקבול עליהם אצל הרב וב"ד שלא להתערב עם אנשים אחרים וזרים ואם יחושו שלא להוציא לעז על בניהן דאע"ג דממזרות ודאי ליכא דרוב הבעילות הולכין אחר הבעל מ"מ לעז מיהא איכא הלא איתא בגמרא (נדה י"ו) שמוטב להוציא לעז על בניהם שהם ממזרים ואב יהיה רשע שעה אחת לפני המקום ואין לך רשע גדול מזה שגורם להחטיא את הרבים וחטא הרבים תלוי בו ואם יש יכולת בידו לעכב ואינו מעכב משום איזה חששא בעלמא לא יאבה ה' סלוח לו. נחזור לעניינינו דלפי מה שבארנו דהמתניתין איירי במי שעשה איזה מעשה כדי להגיע על ידה לאיזה עבירה ולא בא לידי כך אפי"ה הקב"ה מעניש אותו מבואר בזה הא דאיתא (מג לה י"ב) שאלו תלמידים את רשב"י מפני מה נתחייבו אותו הדור כלי' א"ל אמרו לי אתם א"ל מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע א"ל א"כ בשושן יהרוגו ושל כל עולם לא יהרוגו א"ל אמור לנו אתה א"ל מפני שהשתחוו לצלם א"ל וכי משא פנים יש בדבר א"ל הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה אלא לפנים ולכאורה אינו מובן דהאיך הבינו וכי משא פנים יש בדבר לפי דעתם שנהנו מסעודתו וכו' ולדברינו מובן דלכאורה אינו מובן מה שהקשו מ"ט נתחייבו אותו הדור כלי' הלא איתא בגמרא (סנהדרין צ"ט) שר' יהושע אומר שאם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין אלא הקב"ה מעמיד להם מלך כהמן ומחזירן כמיטב אם יבא הקץ האחרון ואין אנו רוצים להתעורר אותנו בתשובה יכריחנו הקב"ה לתשובה ע"י מלך שגזירותיו קשים כהמן וא"כ אפשר שבאותו הפעם לא יתחייב כלי' ומ"מ לא יחזרו בתשובה ואפילו הכי אמר שמעמיד להם מלך כהמן לטובתינו וא"כ שמא גם בימי אחשורש כן היה שעי"כ קיימו עליהם מה שקבלו כאשר כתבו חכמי מוסר שיום הפורים הוא כיום המתן תורה וכיום הכיפורים שבו קבלו הלוחות אחרונות וא"כ שמא לא נתחייבו כלל כלי'. התבוננו וראו נא מה נורא היום הזה יום הפורים אשר שקול נגד ב' אלו מ"ת ויוה"כ מפני שביום הזה הוא עיקר קבלת תורה דמעיקרא הוי כמו שאינו מצוה ועושה כיון שיש מודעא רבה לאורייתא, אכן בפורים שבו קיימו מה שקבלו כבר בודאי יש לנו לשמוח ביום הזה בשמחת תורה כאמור ליהודים היתה אורה זו תורה ולא לבלות יום זה בשחוק ועתה שאכשר דרא ונאסר לשחוק בכל השנה מימים קדמונים