אור לישרים פה

לא נתנה תורה עד ימי מרע"ה ומאי מהני שהיתה רמוזה בפסוק של בשג"ם הוא בשר כיון שגם הפסוק לא נודע לנו עד אחר ביאתו אמנם נאמר דאי' בגמרא (מגילה י"ג) אר"א ב"ח כיון שנפל הגורל בירח אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת משה רבם והוא לא ידע שבז' באדר מת משה ובז' באדר נולד משה, וי"ל חדא למה הוכרח לחזור והוא לא ידע שבז' באדר מת משה לא הל"ל רק שבז' באדר נולד משה ועוד כיון שבתחלה נולד ולבסוף מת בז' באדר נמצא שהשמחה נהפוך לסוף לתוגה ומה מהני שהי' נולד בז' באדר נמצא שהשמחה נהפוך שאחרון הכביד ובזה מתורץ נמי מה שנתקשה לי מ"ט לא קבעו ת"צ ביום מיתת מרע"ה דהלא כתבו הפוסקים דיותר מחויב להתענות ביום מיתת רבו מובהק מביום מיתת אב ואם מכח כ"ש דהאב ואם הביאו לחיי עוה"ז והרב מביאו לחיי עוה"ב ומה שלא נהגו כן הוא משום דאין אנו לומדים אורב א' וא"כ לא איהו בלבד הביאו לחיי עוה"ב משא"כ במרע"ה שהקב"ה נתן לו התורה במתנה והוא נהג בו טובות עין ונתנה לישראל ועי"ז הביא כל ישראל דורי דורות לחיי עוה"ב וא"כ הי' ראוי שיתענה כל ישראל ת"צ כמו צ"ג, אמנם נאמר דמה שמתענין ביום שמת בו אביו ואמו הוא משום דבאותו יום ריע מזלא, אכן נבאר מה שמת משה רבינו בז' אדר הי' טובה גדולה לישראל שלא מת ביום אחר וא"כ בז' אדר לא ריע מזלא ומשו"ה לא גזרו תענית ולמטה יתבאר על מה נהגו אנשי המעשה להתענות ובזה נבאר הא דאיתא בגמרא (סוטה י"ג) על פסוק וילך משה וידבר את כל הדברים האלה ויאמר עליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום מה ת"ל היום, היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש שנאמר את מספר ימיך אמלא וק' דהא ע"ז מביא אח"כ פסוק את מספר ימיך אמלא ואיך שייך לומר ללמדך, ונראה דהנה מצינו שכל ימי חיי משה אף אחר כל הניסים ואותות ומופתים אשר עשה לעיני כל ישראל מ"מ הרבה מהם אשר היו מריבים עמו וחלקו עליו כמו קרח ועדתו וכמו שאמר משה בסיף (דברים ל"א) כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חיי ממרים הייתם וגו' וכן איתא (מ"ק י"ח) ויקנאו למשה במחנה א"ר יצחק מלמד שכל אחד קינא לאשתו במשה והיינו דכתיב וישמע משה מה שמועה שמע שחשדוהו בא"א וכאשר באמת יש עוד היום הזה מינים ואפיקורסים אשר אומרים שכל הניסים והנפלאות הוי עפ"י תחבולה וחכמת הטבע שהי' משה יודע יותר משאר העם כי בלא"ה לא היה מקום לקרח ולעדתו לחלוק ולומר שאין תורה מן השמים א"ו שגם קרח ועדתו היו בטעות הזה וכן איתא במדרש שביקש משה רבש"ע יכתוב סרחוני שלא יאמרו משה זייף בתורה ונמצא דחשב שעל ידי מיתתו יאמרו שמשה זייף בתורה, אכן כשמת מצינו שבכו עליו כל ישראל ל' יום עד שלא עברו את הירדן עד כי תמו ימי בכיותו, אמנם נאמר שבמותו נתברר שהי' צדיק כיון שביום שנולד בו ביום מת והקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום ואלולי שהי' צדיק לא הי' ממלא שנותיו כדכתיב יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה והיינו שהוכיח להם משה שאמר היום מלאו ימי ושנותי ר"ל שבזאת תדעו שמשה אמת ותורתו אמת וקרח ועדתו בדאים והיינו דקאמר שמשה אמר היום מלאו ימי ושנותי ללמדך שהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים ר"ל שאני ג"כ בכלל אלו ומייתי ראי' ע"ז שנאמר את מספר ימיך אמלא ונמצא שזה הי' טובה גדולה שמת בז' אדר כיון שנולד בו ביום ומזאת נדע לכל ישראל שמשה ותורתו אמת משא"כ אם הי' מת ביום אחר ח"ו הי' מקום לטעות דמשה לא הי' צדיק ולא הי' יום זה יום פרעניות והיינו דקאמר ולא ידע שבז' באדר מת ובז' באדר נולד משה ר"ל שזה שהי' מת בז' אדר לא הי' פורעניות ואדרבה היא טובה כנ"ל. אמנם בח"א הק' דאינו מובן דכיון שנולד בז' אדר הי' גמר השנה ו' אדר ויום ז' אדר הי' תחלת שנה אחרת ואיך קאמר היום מלאו ימי וכו' אמנם י"ל כמו דהש"י ממלא מיום ליום כך ממלא מעל"ע דרך משל שאם נולד ז' אדר אחר חצות הי' צריך להחיות עד ז' אדר אחר חצות, ובזה מדוקדק לשון הגמרא דקאמר היום מלאו ימי ושנותי דחדא מהם מיותר וכן הא דקאמר שהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום דמילת מיום ליום הוא מיותר אמנם לדברינו יובן דכמו דאמרי' דיום א' בשנה או ל' יום בשנה חשוב שנה ואפי' הכי גבי שנותיהן של צדיקים אין הקב"ה חושב שנה עד שנתמלא כל השנה כן לענין היום גופו אעפ"י שמצד הדין מקצת היום ככולו לכל הדינים מי שנולד ז' אדר כיון שהגיע ז' אדר. של שנת י"ד נעשה