אור לישרים פד

תהלים וז"ל ביו"ד לשונות נאמר ס' זה בניצוח בניגון בזמר בשיר בהלל בתפלה בברכה בהודאה באשרי בהללויה נגד יו"ד ב"א שאמרוהו אדם מלכי צדק אברהם משה דוד שלמה אסף ג' בני קרח עכ"ל ויש לבאר לפי מ"ש דהנך מלת תפלה למשה איש אלקים דוד אמרם אמאי יחס בלשון תפלה למשה ונ"ל עפי"מ דאיתא במדרש והובא בילקוט וז"ל הרבה נביאים והרבה צדיקים התפללו לפני הש"י ולא בא הכתוב אלא לייחס למשה ולמה כן לפי שהי' מעשיו משונים מכל הבריות כיצד יש מתפלל שעה א' או ב' ואם הוא מתפלל הרבה מתפלל יום א' אבל משה עמד והתפלל מ' יום ומ' לילה אמר הקב"ה למה"ש אני מדמה אותו לכם וכו' ואיתא בילקוט ראובני פרשת ואתחנן המלאכים מתפללים בכל יום תקנ"ו תפלות כמנין ישר"ה ומהם למד משה והתפלל תקט"ו תפלות שנאמר ואתחנן אל ה' ואתחנ"ן גמטרי' תקט"ו, ונראה דכמו דאמרינן מפני שהתפלל מ' יום דמוהו הקב"ה למלאכים להיות נקרא איש אלקים מכל שכן שבשביל שהתפלל תקט"ו תפלות יש לדמותו למלאכים שגם הם מתפללים ע"כ ולזה דוד שהי' רוצה לייחס למשה מלת איש אלקים מפני שהתפלל תקט"ו תפלות והנה משה שהי' מדבר בעדו הי' יכול לרמז מספר תקט"ו במלת ואתחנן שהוא מדבר בעדו משא"כ דוד אי הוי אמר לשון תחנון הל"ל ויתחנן ואין זה מספר תקט"ו לכן התחיל תפלה למשה שתפל"ה ג"כ גי' תקט"ו והבן. וקאמר שמשה התחיל אדני מעון אתה היית לנו בדור ודור בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל וגו' ויל"ד מפני מה מתחיל בשם אדנ"י ומסיים בשם אל ומתחלה אמר בטרם הרים יולדו ואח"כ אמר מעולם ועד עולם כאלו ח"ו קודם לעולם לא הי', ומפני שאין ב' פסוקים אלו כ"א סידר שבחו של מקום כמו שדרז"ל (ברכות ל"ב) שלעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל מדהתחיל משה תפלתו בפ' ואתחנן אתה החלות להראות עבדיך את גדלך ואח"כ אמר אעברה נא וכן סדרו אנשי כה"ג תפלת י"ח דג' ברכות הראשונות הם כעבד המסדר שבח לרבו ואמצעים כמו עבד המבקש פרס מרבו ואחרונות כמו עבד המקבל פרס ונותן שבח לרבו והולך לו וכן מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע שתמיד כשמבקשין דבר מן המלך או מן השר בכתב שקוראין מעמריאל כותבין תחלה תוקף ממשלתו ומפני שהוא מלך חסד ורחמן הוא בא לבקש בקשה זאת, ואלו הבין המלך ב"ו שהשבח אשר הוא נותן לו לבו בל עמו בודאי שמלבד שלא יעשה בקשתו אלא שיגדל כעסו עליו ואם אנו אומרים שבחו של מקום בלי כוונת הלב והוא יודע מחשבותינו איך יעשה בקשתינו ועל זה אמר הנביא (ישעי' כ"ט) יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני וגו' וזה הטעם שארז"ל צריך שיכווין בכול' ואם אינו יכול לכווין בכול' צריך שיכווין באחת ומפרש הגמרא אחת היינו שיכווין באבות ומדינה דגמ' מי שלא נתכווין באבות צריך לחזור ולהתפלל רק שבש"ע פסקינן שעכשיו אינו מתפללים בעו"ה עה"פ בשביל חסרון הכוונה מפני שעל פי רוב אנו מתפללים בלי כוונה ומשו"ה גם אם יתפלל עה"פ קרוב הוא שלא יתכווין ויהי' ברכה לבטלה וזהו הטעם ממש מפני דברכת אבות הוא סידר שבחו של מקום לפי שברכה שני' מזכיר גבורות השם כבר הזכיר באבות שהוא האל הגדול וכן ברכת קדושה נכלל באבות כידוע ומשו"ה הזהירו שיכווין כדי שיסודר שבחו של מקום בכוונת הלב וכן משה בקפיטל הזה אחר שסידר שבחו של מקום בכוונת הלב בב' פסוקים ראשונים התחיל להתפלל ומפני שאני רואה עתה סמוך לילה ויהי' טורח הציבור להמשיך איזה שעות תוך הלילה וביאור ב' פסוקים הראשונים שבחו של המקום כאשר בארתי בע"ה יאריך הענין לכן אני רוצה לדלג עתה ולהתחיל בפסוקי התפלה לבאר באשר שה' עתה מענין היום ונתחיל לבאר כל הקפיטל. והנה לפרוט כל העניינים והדקדוקים יאריך הזמן רק שהענין מובן מעצמו הרבה כפלות העניינים אשר יש בו ואיך שייכים זל"ז ולבארם נציע תחלה הא דאיתא בגמרא (חולין קל"ג) א"ל פפונאי לרב מתנא מצא קן בראשו של אדם מהו א"ל ואדמה על ראשו ועוד זה שאלו משה מן התורה מנין שנאמר בשגם הוא בשר המן מן התורה מנין המן העץ וגו' אסתר מה"ת מנין ואנכי הסתר אסתיר פני מרדכי מה"ת מנין שנאמר מור דרור ומתרגמינן מ"ר דכ"י, ולבאר המשך מאמרים אלו זל"ז נתרץ תחלה מה שיש לדקדק איך שייך לומר משה מה"ת מנין הלא כל התורה שם משה לפני בני ישראל וכל התורה דברי משה הם ואיך שייך לומר משה מה"ת מנין ורש"י פי' לתרץ קו' זאת וכ' היכי רמיזא קודם שבא שיבא וגם זה פלא הלא