אור לישרים עט

מן הארץ וכן מה שגדל אחר לידתו דהיינו אחר אכילה ושתי' המה נקראו מקנת כסף אשר קנו מאת בני נכר ר"ל שקנה מן הארץ ואינם מחלק הנשמה גם הם נמולו אתו ר"ל שתיקן ביוה"כ גם כל אבריו שבאותו היום אינם עושים שום אשמה ועון אעפ"י שבכל השנה כולה הלב והעניים תרי סרסורי דעבירה המה והלשון מדברת גדולות רכילות וניבול פה וליצנות ולשון הרע וכדומה לזה כל האברים מ"מ ביום הכיפורים מניח ומתחרט על הכל ומיד וירא ה' אליו באלוני ממרא ר"ל שאחר יום הכיפורים כשבא לידו שום עבירה הקב"ה נותן מרדה בלבו לשוב ממנה ועל דרך הבא לטהר מסייעין לו והלשון באלוני ממרא ר"ל בשעת המריון מלשון זקן ממרה ומה מרדה נותן בלבו שנותן במחשבתו כאלו הוא יושב פתח האוהל כחום היום ר"ל שהוא פתח הגיהנם אשר עליו נאמר (מלאכי ג') הנה יום בא בוער כתנור כדרך שאמרו רז"ל שוב יום א' לפני מיתתך ופריך וכי אדם יודע אימת ימות ומשני כ"ש ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה וכן אמרו שרשעים אפי' על פתחו של גיהנם אין חוזרין בתשובה אכן כאן אינו מדבר מרשעים שהמה ערלי לבב אלא מיירי שכבר נימול לבבו הערל ואז הנשמה מעמידו במחשבתו כאלו כבר הוא יושב בפתחה של גיהנם דמי יודע שמא מיד ימות ויכניס לגיהנם וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו ר"ל שחשב במחשבתו במעשיו העוברי' מבין בלבבו שהב"ד שלמעלה המה קמים עליו לעונשו שהמה מרי' דדינא וכן פירש הזוהר שהשלשה אנשים המה מרי' דדינא ע"ש והיינו דקאמר נצבים עליו ר"ל שהמה קמים עליו כאויבים לענשו וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה ר"ל שבמהירות גדול ברח מגיהנם ובהכנעה גדולה הכניע את עצמו לפני בית דין שלמעלה וכשהרגישה הנשמה שהמרדה הזאת הש"י נתן בלבו ויאמר ה' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך ר"ל עתה שמצאתי חן בעיניך והעררתי את לבבי שנתת המרדה הזאת בלבי אל נא תעבור ממני ותוסיף בי אמיץ ואהבה ויראה את סמך וכמ"ד שהשם קודש ולשלשה אנשים אמר יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ ולפי פשוטו ה"ל למימר והשענו אתכם וגו' ולדברינו יובן שאמר יוקח נא מעט מים ר"ל הדמעות שארד מעיני ורחצו רגליכם ר"ל שתסיר רגילותיכ' על דרך שנאמר (ישעי' ד') אם רחץ ה' את צאת בנות ציון דודאי אין רוחצי' את הצואת אלא שהסירו את צואות ע"י רחיצה הכא נמי ע"י מעט מים חסירו רגילותיכם ר"ל שאתם רגילים לעשות דין תתנהגו עמי ברחמים ע"י דמעות עיני, והשענו תחת העץ ר"ל שתסמכוני ותצילני מחום היום על ידי התורה שנקרא' עץ חיים שהיא מגינה ומצלת ואקחה פת לחם ר"ל שהיא התורה כמו שאמר שלמה המלך ע"ה (משלי ט') שהתורה מכרזת לכו לחמו בלחמי ואקחה מלשון לימוד כמו שנאמר (דברים ל"ב) יערוף כמטר לקחי וסעדו לבכם ר"ל שגם אתם תהנו ממני כמו שמצינו גבי ר"ש בן יוחאי ספמלי' של מעלה באו לשמוע תורתו ואחר תעבורו ר"ל כשאלמוד אחר זה תעבורו את חטאתי כי על כן עברתם על עבדיכם ר"ל שנתתי בלבי עליכם לעשות תשובה וע"י התורה הנצל נפשי מהפורעניות ויאמרו כן תעשה כאשר דברת וימהר אברהם האהלה ר"ל לאוהל של תורה הם בהכ"נ ובה"מ כאמור (במדבר כ"ד) מה טובו אוהליך יעקב אל שרה אל הגוף שהיא אשתו ויאמר מהרי שלש סאין קמח סולת לושי ועשי עוגות רמז בשלש על אורייתא תליתאי דהיינו תורה נביאים כתובים דהיינו שהגוף ילמוד תנ"ך ר"ל שילמוד אותם וינפה אותם עד שיעשה פת נקי ונחמד לאכול אותם דהיינו ללמוד ממנו והיינו שילמוד פשוטה של מקרא שהוא נמשל ללחם וזה אפי' הנשים יכולים ללמוד אותה שכבר נדפסו תנ"ך בלשון אשכנז אבל התורה שבע"פ אין ללמוד לנשים כי כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות וקאמר ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן הבקר רך וטוב ויתנה אל הנער וימהר לעשות אותו שמצינו שהתורה שבע"פ דמי' לבישרא דתורא כמ"ש רז"ל עד דגרמיתי' גרמי' בי' אביי תא אכלי בשרא שמינה בי' רבא וקאמר וימהר לעשות אותו ר"ל שלא ביטל מהזמן כלום וחידש מחידושי תורה שהתורה אשר חידש הוא עשאה וקאמר בתר הכי ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו נבאר זה עפי"מ שדרשו רז"ל בגמרא (ברכות ס"ג) על פסוק כי מיץ חלב יציאה חמה במי אתה מוציא חמאה של תורה ר"ל מתיקות חידושיו במי שמקיע החלב הינק משדי אמו ר"ל תענוגי הילדות ונמצא שהתורה נקרא חמאה וכן מצינו שהסודות התורה נקראים חלב דכן איתא בגמרא שדבש וחלב תחת לשונך שהם סודות התורה