אור לישרים עז

וצאן מרעיתו והרעה אותנו במרעה טוב ושמן כדכתיב (שם כ"ג) בנאות דשא ירביצנו ועל מי מנוחות ינהלינו כל הקפיטל ההוא וכשחטאנו לו רצה לשלוח אותנו מאתו ושלח השכינה אותנו כדכתיב (סם ק"נ) אנכי עמו בצרה וכתיב (ישעי' ג') ובפשעכם שלחה אמכם ואיתא נמי בילקוט פ' בא גלו לאדום שכינה עמהם שנאמר (שם ס"א) מי זה בא מאדום וידוע שהיא אוהבו ויפיפי' וכשירה כאמור (שיר השירים א') שדימה הקב"ה לחתן ולבעל והשכינה לכלה ולאשה וכל השבח ושירות דודים האמור שם וכשנמסר לה את הצאן לילך למרחקים אז חשבה בדעתה שצריכה לילך למקום זאבים ואריות ונמרים וחזירי יער המה האומות העולם שכינה אותם הפסוק לחזירי יער כדכתיב (תהלים פ') יכרסמנה חזיר מיער וכן אריות ונמרים וזאבי ערב דכתיב (ירמי' ה') על כן הכם ארי' מיער זאבי עריות ישדדם נמר שוקד על עריהם וכן השיגה שצריכה לילך למדינות רבות אשר שם יגזלו צאנה מאתה ויחליפם לאומה אחרת פעם ע"י שפטים ונגעים גדולים אשר יסרו אותם ופעם ע"י השלכות המאכל דהיינו שבכמה מדינות אינם מניחים הרבה פרנסות לישראל וחושבים שעי"כ ימירו ח"ו דתיהם וכן היתה דואגת שיבאו למדינה שאין בה פרנסה ומחיה לישראל איך יכולין צאבה שהם ישראל לעמוד בתוקף הגלות המצער אותם כמו חום החמה להצאן בצהרים או נאמר שמשנת ת"ק לפ"ק שהוא צהרי"ם התחילו הצרות ותוקף הגלות שלנו הוה על הוה צרה אל צרה ממש נוגשת ולא רצתה לשאול להקב"ה על עצמה האיך תעשה כדי שלא יהי' נראה שממאנת בשליחותו אז פיה פתחה בחכמה ואמרה הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעי ר"ל איך היית רועה את צאנך אם תצטרך לילך במקום זאבים וחיות רעות ר"ל מפני האומות שלא יטרפו אותם וכן איכה תרעה מפני השודדים שלא ישדדו ממך כל העדר וכן איך תרעו שיהי' להם פרנסה ואיכה תרביץ בצהרים ר"ל איך היית מציל את צאנך כשאין לך מגן ומחסה מפני חום החמה וכן אעשה גם אני וזה תצטרך לומר לי דאם לא כן לא אדע כדת מה לעשות ואהי' אז ח"ו אאבוד כל עדרי ואבוש לשוב אליך מבלי עדר שמסרת לי ואהיה כאבילה אצל שאר הרועים שלא יהי' לי שום עדר לכן תאמר לי שלמה אהי' כעוטיה על עדרי חבירך שהם מלכים ושרי אומות שהן הן רבים יחד ואני אהיה בדודה וגלמודה ושכולה מצאני ומעדר הניתן לי ועל זה השיב לה הקדוש ברוך הוא מה איכפת לך איך עשיתי אני לא הייתי מתיירא מן האומות כי אני שליט בכל אך אתה אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ר"ל שתלך תמיד סמוך אחריהם שיהיו המה לפניך ותשגיח עליהם תמיד והטורפים יראו ממך ולא יוכלו לטרוף אותם וגם אם תהי' תמיד אצלם יהיו מוסרים נפשם לאהבתך ויסבלו המכות והפצעים בעבורך ומה שיתפסו השודדים בע"כ אם יכולין להשיב ישיבו כמו הפרטוגיזין ואם לא יוכלו להשיב כמו האונסים אני אחקור עליהם ואציל אותם מיד כל השודדים כמאמר הנביא (יחזקאל ל"ד) כבקרת רועה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומות אשר נפוצו שם ביום ענן וערפל והוצאתיו מן העמים וקבצתי' מן הארצות והבאתים אל אדמתם ואודות הפרנסה תניחם לילך כפי רצונם והם יבקשו כפי מה שיזדמן להם ובמקומות שלא יניחו להם לפרנס עצמם ילכו למקום אחר עד שימצאו מה פעם בריווח פעם בדוחק רק שתלך תמיד בעקבותיהם ועל דבר הרבצת הצאן בצהרים השיב לה ורעי את גדותייך ר"ל הילדים והתינוקות תרעי על משכנות הרועים ר"ל שלא תבריחם מבה"מד אשר ישבו שם הרועים המה הת"ח ונקראים משכנות כדכתיב (במדבר כ"ד) מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל ואעפ"י שא"א לכנוס כל הצאן אל משכנות הרועים כי אלמלא עלי' לא מתקיימת אתכלי' מ"מ הגדולים כבר נודע להם שגאלם חזק ויוכלו לעמוד בתוקף הגלות ולא יתעמרו בי אבל התינוקות והילדים הרכים שעדיין לא ידעו מהניסים והנפלאות אשר עשיתי תרביצי ותרעי אותם בבתי מדרשות, או נאמר שהתינוקות שב"ר יהי' מגן ומסתר מחום הצהרים שהוא כובד הגלות וכאשר אנחנו מתפללים עשה למען תינוקות שב"ר וכדאיתא בגמרא (שבת קי"ח) שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תשב"ר א"ל ר"פ לדידי ודידך מאי א"ל אינו דומה הבל פי שאין בו טעם חטא להבל פי שיש בו טעם חטא וידוע דהעונש שלמעלה אינו מתחיל אלא מכ' שנים ונמצא דעד כ' שנים עדיין אינו נענש על החטא והוא בכלל תינוקות שב"ר ואיתא בגמרא (שם שם) שאין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין בהמ"ק ואיך ניקח בנינו טרם כ' שנה ונבטלם