אור לישרים עו

משל שהי' רועה אחד אשר הי' רועה את צאנו במרעה שומן וטוב ימים רבים פעם אחד רצה לרעות את צאנו במדינה אחרת בדרך רחוקה מטעם הכמוס עמו והי' לו אשה יפיפי' אין דוגמתה והיא היתה מוחכמת וטובה לבעלה מאוד ורצה לשלוח אותה עמהם לרעות אותם כי היא לא הי' רוצה לילך לאותה מדינה והאשה היתה חכמה מאוד וראתה את הנולד שצריכה לילך דרך יערות ודרכים מסוכנים במקום שמצויים שם זאבים נמרים ואריות וחזירי יער הטורפי' את הצאן והיתה יריאה שלא יטרפו ממנה כל הצאן והשנית שבדרך הרחוק אשר הי' צריכ' לילך ימצאו שם שודדים וגזלנים אשר יחמסו את הצאן מאתה פעמים ע"י מאכל אשר ישליכו להם עי"כ מושכי' אותם לגבולם ולפעמים בע"כ ע"י שבט ומקל אשר הם חובטי' אותם עד שילכו כפי אשר ירצו לנהוג איתם בדרכם ואף אם לא ירצו הצאן לילך אחרי השודדים והגזלנים יתפסו איזה מהם בע"כ ואם יתפסו את הצאן המנהיג כולם ילכו מרצונם אחרי הנגדותא ויתאבדו כל הצאן והשלישית שלפעמים הולך הדרך לארץ מליחה אשר אין שום עשב למאכלם ואף שיגיעו אח"כ למקום זרע יהי' זה מקום מרעה לרועים אחרים אשר לא יניחום לאכול שם וח"ו ימותו ברעב כולם והרביעית מפני שדרך הרועי' בעת צהרים ושהחמה בתוקפה ובגבורתה המה מחזירים את צאנם לעיר מרביצי' אותם תוך נויהם הטוב להם אבל היא לא יהי' לה מקום נוה לרבוץ את הצאן להגין מפני גודל החום החמה אשר מכה עליהם בצהרים ויחלו וימותו ח"ו, ושאלות אלו היתה יריאה לשאול לבעלה האהובה מפני שבשביל אלו השאלות יחשוב הבעל שהיא אינה רוצה לילך עמהם ואינה מבקשת לעשות רצון בעלה אך חשבה שאם לא תשאל לבעלה שאלת אלו שמא ח"ו ימותו הצאן ע"י אחת מאלו ארבעה דרכים ולא תוכל להשיב פני בעלה בלתי העדר הניתן לה והיא אינה יכולה להיות בלא צאן כי לה תמיד געגועין עליהם ותהי' ח"ו צריכה לישב כאבילה ושוממה אצל צאן רועים אחרי' ולא ידעה כדת מה לעשות אם לשאול שאלות אלו או לא אז פיה פתחה בחכמה ואומרת בעלי אהובי תאמר לי איך תרעה אתה אם תה' באופן הזה להיות ניצולי' מן הזאבי' וחיות רעות וגם מארץ מליחה וגם מהסודדים ואיך תעשה בצהרים שהחמה גוברת ולא יהי' לך מקום בעיר להרביץ בו צאנך תחת הצל ואעשה גם אני כרצונך, והשיב לה אני אינו מתיירא מכל אלו אך לך אני צריך ליעץ איך תעשה אתה ותדע שתמיד הטורפים יראים מפני הרועים אך הם אורבים בשעה שהרועה מרחיק קצת עצמו מן הצאן או כשהצאן הולכים אחורי הרועה אז חוטפים במהירות את הצאן וכן עושין תמיד ואם יש רועים הרבה אין צריכים להיות כולם תמיד אצל הצאן סמוכים כי אם אחד מהם עומד על המשמר אבל אתה באשר שאתה לבדך תמיד צריך אתה ליזהר להיות אחורי הצאן שיהי' הצאן לפניך וכשתהי' אצלם לא יוכלו לטרוף מאומה וילכו מהעדר שלך, וזה שתהי' תמיד סמוכה אצלם יהי' ג"כ הצלה גדולה מפני שודדים שודאי אף אם יהי' איזה שודדי' בל יוכלו ליקח מידך כל הצאן כי אף שיתפסו איזה צאן מהם מ"מ לא יוכלו לתפוס כולם רק שדרך הצאן שאם תופסים המנהיג הצאן ובגמ' קרי לי' נגדותא השאר הולכים אחריו אכן מפני שאתה תמיד אצלם לאהבה רבה שיאהבו אותך לא ילכו אחריו מה שתופסו בידם ואף אם ירצו להכות הצאן בשפטים גדולים בפצעים וחבורות ימסרו נפשם עליך ומכ"ש שע"י השלכות המאכל לא יפרדו ממך כל ימי חייכם ואותו המעט שיתפסו השודדים אם יוכלו להשיב אליך בודאי ישובו ואם לא יוכלו להשיב בקרב הימים אני אלך לשם ואחקור על השודדים ואתבע אותם מידם ועל דבר ארץ מליחה הנה דרך הצאן שאין הולכים במקום דשא עד שרואים סמוך להם מקום מליאה דשאים ואם לא יניחו הרועים לרעות שם יהלכו לאחוריהם למקום דשא לכן לא תוליכם לשום מקום כפי רצונך כי אם תניחם לילך למקום שהצאן רוצים רק שאתה תלך אחרי הצאן בסמוך ותשגיח עליהם ותנצל מאלו ג' דרכים. ומה ששאלת איך תרעה בצהרים אני אומר לך שבכל מקום מרעה אוהלים יש להרועי' על השדה כן תעשה לך כמו כן איזה אוהלים ובתוך הצל של אותן משכנות תוכל לרבוץ את הצאן בצהרים ואעפ"י שאין הצל גדול כל כך שתכנוס כל העדר תחתיו מ"מ כיון שהכבסים גדולים אין החום של צהרים מזיק כל כך אלא להילדים רכים לכן תרביץ את הילדים הרכים תחת אותו הצל, זהו המשל. הנמשל הוא הרועה שהוא הקב"ה דכתיב (תהלים כ"ה) ה' רועי לא אחסר ואנחנו ישראל הם צאנו כדכתיב (שם ק') אנחנו עמו