אור לישרים סח

שפנימיות הוא לש"ש מבלי זהב רק שלקח ממון מטעם אחר מפני שאין לו שום פרנסה והוא כמו עני העובר ממקום למקום וע"ז אמר אם נשתנה קולו מכמות שהי' ר"ל שמונע מלהוכיח בשביל זה להנותן מתנות שלא יקציפו עליו ג"כ הוא פסול שיהי' לו לבטוח בה' ולהשליך על ה' יהבו והוא יכלכלו, ואם לא נשתנה קולו הוא כשר, וק"ל. ועתה אחי וריעי כשמוכיח בא לכאן והוא לוקח ממון יש לכם קצת אמתלא אעפ"י שהמוכיח לש"ש עשה בלי פני' והוא מוכיח לגדולים וטובים מ"מ תוכלו לומר שבפנימיות יש לו פני' ואינם באים מן הלב אף שהוא שטות גדול דהלא מ"מ דברים ישרים הם כאשר בארנו לעיל במשל ומאי איכפת לכם בפנייתו ומ"מ יש קצת טענה ואמתלא ליצר הרע כיון שאינן באין מן הלב אינן נכנסי' ללב אבל אם אתם לא תשמעו לי מה תירץ ואמתלא יהי' לכם הלא לא תוכלו לחשדינו כלל והן הן דברי הנביא שאמר לו הקב"ה קרוא בגרון אל תחשוך ר"ל שתקרא בגרון ותזהיר' על הבא ואת של עבר אל תחשוך מלפרסם החטאים בשביל שתאמר בלבבך אף שאני יודע שעשו עבירות הלא אפשר שכבר עשו תשובה וטוב יותר להוכיח בינו לבין עצמו ולא לפרסם החטאים כנ"ל וקאמר נמי הרם כשופר קולך שלא תצפינו זהב כדי שישמעו לדבריך וא"ת שמא עשו תשובה הנני אומר לך מה שתוכל לפרסם דהיינו לעמי פשעם ר"ל לת"ח תוכיח על שגגת תלמוד ר"ל שילמדו יומם ולילה ולא יבלו ימיהם בהבל כדי שלא יבא לידם שגגה ששגגת תלמוד עולה זדון ולבית יעקב חטאתם אלו הע"ה שאעפ"י שעשו תשובה מ"מ צריכין הם עדיין לכפרה שאין התשובה פועלת אצלם אלא שהזדונות נעשה להם כשגגות כנ"ל. ואמר הנביא אח"ז ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפט צדק וקרבת אלהי' יחפצון, ואין לו שחר אמאי נקט הקרא שני דברי' אלו דקאמר אותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון גם אח"כ שהם עושים עצמם כאלו הם עושים ב' דברים אלו דהיינו כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלקיו לא עזב והאיך תלוי זה בזה מתוך שהם עושים דברים הראשונים יהי' נראה כאלו עושים ב' דברים אחרונים וקאמר תו ישאלוני משפט צדק קרבת אלקים יחפצון דמה גריעותא הוא זה שראוי להנביא להוכיח על זה אדרבה הלואי שכל אדם יעשה כן וכל המפרשי' נתקשו בו ופירשו פירושים שונים בו ונראה לבאר דהנה אחר שבארנו שגבי ע"ה התשובה אינה פועלת רק לעשות הזדונות כשגגות מה תיקן יש להם שיכפר להם גם השגגות כיון שהתשובה אינה פועלת זאת. אמנם נבאר דע"י א' מהנך ג' דברים דהיינו צום קול ממון יכול לתקן גם השגגות צדקה יבואר על פי מה דאיתא בגמרא (ב"ב יו"ד) על פסוק צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת ודרשו שם הרבה דרשות צדקה תרומם גוי קאי על ישראל שנאמר מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ר"ל דצדקה שישראל עושין בעוה"ז הוא מרוממם וכו' ומייתי שם שריב"ז דרש בענין אחר דהיינו כשם שחטאת מכפרת לישראל כך צדקה וחסד שעושין הגוים מכפר על האו"ה וכיון דאפי' באו"ה מכפר צדקה וחסד במקום חטאת כ"ש לישראל כשאין להם בה"מ להקריב חטאת או שאין החטא מחייב חטאת שאין החטאת באה אלא על דבר שזדונו כרת ובודאי שצדקה שישראל עושין מכפר במקום חטאת וכן יעץ דניאל לנ"נ וא"ל (דניאל ד') וחטאתך בצדקה פרוק וא"כ כשעושין צדקה גם השגגות מתכפרין, וכן תפלה מצינו שהיא במקום קרבן כדכתיב (הושע י"ד) ונשלמה פרים שפתינו, וגם הצום הוא במקום קרבן וכאשר יסדו שיהי' נחשב מיעוט חלבי ודמי כאלו הקרבתי ע"ג המזבח והקרבן מכפר על השוגג ונמצא שגם ע"ה אעפ"י שזדונות נעשו להם כשגגות מ"מ ע"י א' מהנך ג' יכול לכפר גם השגגות ונעשה צדיק גמור ויותר עדיף דבמקום שב"ת עומדין וכו' ואז הוא קרוב אל אלה' כדכתיב (זכרי' א') שובה אלי נאום ה' צבאות ואשובה אליכם ומביא הילקוט דבגמ' רמי אהדדי כתיב שובה אלי ואשובה אליכם וכתיב כי אנכי בעלתי בכם ומשני ל"ק כאן מאהבה כאן ע"י יסורין כן מביא הילקוט שמעוני הגי' והמהרש"א פי' דעיקר רמי' דקרא היינו דהכא קאמר שעושין תשובה מרצונם ובקרא דאנכי בעלתי בכם משמע שהקב"ה מכריחם לכך שישובו וע"ז מתרץ כאן מאהבה כאן ע"י יסורין ר"ל באם אינם רוצים לשוב מאהבה הקב"ה מביא עליהם יסורים וכדאיתא שהקב"ה מעמיד עליהם מלך כהמן ומעורר' לתשובה ונמצא דהך קרא שובה אלי ואשובה אליכם מוקי בתשובה מאהבה ואפשר דלא נאמר ואשובה אליכם