אור לישרים סו

שמא ס"ד דאטו דוקא בת"ח דאיכא למימר שמא עשה תשובה הלא גם בכל אדם אפי' ע"ה אפסר לומר שמא עשה תשובה דודאי אפי' רשעים אחר שמלאו תאותם מיד הם מתחרטים אלא שחוזרים לסורן כשיבא לידם העבירה פעם אחרת וכדאמרינן הרשעים מליאים חרטה וא"כ אי ס"ד דבשביל שמא אסור להרהר אחריו אמאי קאמר דוקא ת"ח שעבר עבירה וכו א"ו דבשביל שמא רשאי להרהר וא"כ אמאי בת"ח אינו רשאי ומשו"ה מסיק דודאי עשה תשובה ר"ל בת"ח דוקא אמרינן ודאי עשה תשובה אבל בע"ה מידי ספק לא יצאנו ומשו"ה מותר להרהר אך מ"מ נוכל לומר שאע"ג דאמרינן דדוקא בת"ח אסור להרהר אבל בע"ה מותר להרהר היינו דווקא להרהר רשאי אבל לספר בגנותו אפשר דאפי' בע"ה אסור וכדאמרינן הוי דן וכו' ובפרט לדורשו ברבים ולפרסם חטא חבירו ובשלמא בינו לבין עצמו יכול להוכיחו ולומר לו כך אחי כך וכך ראיתי שעשית ואני דן אותך לכף זכות שכבר עשית תשובה אך למיחש מיהא בעי סמא שכחת ולא נתת אל לבך להשיב לכן אין שומע בינינו פי אם אני ואתה ואם עדיין לא עשית תשובה אנכי מזכיר ועורר לבך משא"כ לדרוש ולפרסם חטא חבירו ברבים שיש לחוש מהשומעי' לא ידונו אותו לכף זכות ויחשדוהו שעדיין לא עשה תשובה ובודאי אינו מהראוי להלבין פני חבירו ברבים. ועוד אחת נציע דאיתא (יומא פ"ו) אמר ר"ל גדולה התשובה שזדונות נעשו כשגגות שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעווניך האי עון מזיד הוא וקרי לי' מכשול ופריך אינו והאמר ר"ל גדולה התשובה שזדונות נעשו להם כזכיות שנאמר ובשוב רשע מרשעתו וגו' חיה יחי' ומתרץ לא קשי' כאן מאהבה כאן מיראה והנה ודאי גבי ע"ה שייך תשובה מיראה שאעפ"י שהוא ע"ה יודע שהקב"ה כל יכול ובידו החיים והמות ויכול לירא ממנו אף שאינו יודע כלל ממידותיו של הקב"ה אך אהבת השם לא שייך גבי ע"ה כיון שאינו יודע דרכי טובו ומדותיו שאינו נלמוד זה אלא עפ"י תורתינו הקדושה והוא נעדר ממנה ומבשרי אחזה אלקים דהלא אם אומרים לו לאדם שיש בדרך פלוני איש אחד כך וכך שמו כשאין הוא מכירו ואין נודע לו ממעלותיו ומדותיו איך שייך לאהבתו ולזה יש לבאר פרשיות ק"ש שאחר שאמר (דברים יו"ד) ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך ר"ל איך תבא לידי כך ולזה קאמר והי' הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם וגו' ר"ל כשתהגה בתורת ה' תמיד בודאי תבא לידי אהבתו וכן בברכת אהבה רבה ואהבת עולם תקנו אנשי כנסת הגדולה גם בקשה על לימוד התורה דבברכת אהבה רבה קודם שאומרים ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך אומרים תחלה ותן בלבינו להבין ולהשכיל ללמוד וללמד וגו' וכן בברכת אהבת עולם קודם שאומרים ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים אומרים תחלה על כן ה' אלקינו בשכבינו ובקומינו נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תורתיך וגו' ובהם נהגה יומם ולילה וגו' לפי שעיקר האהבת ה' בא ע"י התורה וא"כ גבי ע"ה לא שייך שיעשה תשובה מאהבה דגבי' לא שייך אהבה וכיון שאי אפשר שיעשה תשובה מאהבה כ"א מיראה בודאי לא נעשו זדונותיו רק כשגגות ולא כזכיות ואם כן יש להוכיחו ולעוררו שצריך לתקן גם שגגותיו הנשארים לו אחר שעשה תשובה ע"י תפלה וצומות שימחול לו הקב"ה גם שגגותיו וכן בת"ח דאמרינן שאין להרהר אחריו בודאי עשה תשובה היינו אם עשה הת"ח עבירה שידע שעבר ע"ז שייך לומר שודאי עשה תשובה וגם אם באה שגגה לידו שייך לומר נמי שודאי עשה תשובה ואין להרהר אחריו משא"כ אם הת"ח עבר איזה עבירה מה שעדיין לא למד ולא ידע שאסור לעשות אותו האיסור ע"י שלא למד עדיין אותו איסור בודאי לא שייך לומר שודאי עשה תשובה וחבירו היודע אותו הדבר בודאי צריך להודיעו ומותר לפרסם ברבים טרם ידיעתו כגון מה דאיתא בירושלמי הרוקק לרוח בשבת חייב חטאת וכן המנער בגד חדש שחור מן הטל או גשם שעליו כיון שהוא מקפיד חייב וא"כ אם הוא יודע בחבירו שלא ידע זה מותר לפרסם ברבים שעשה כן דע"ז ודאי לא עשה תשובה עדיין וזה שדרש בגמ' הנ"ל והגד לעמו פשעם אלו ת"ח ר"ל שלא תוכל לפרסם ברבים כ"א פשעים של ת"ח ר"ל ששוגגים ע"י שלא למדו עדיין וזה נעשה להם כזדונות וקרי לי' פשעם דע"י שלא למדו עדיין אותו האיסור בודאי לא עשה תשובה וכן לבית יעקב חטאתם אלו ע"ה שאלו לית להם שגגות תלמוד שלא יוכלו ללמוד תאמר להם חטאתם דאעפ"י שעשה תשובה עדיין נשאר להם החטא מפני שזדונות נעשה להם כשגגות וע"ז מסיים שפיר