אור לישרים סב

בתשובה וכשנעשה תשובה אז נטהר את מעשינו ואז יוציאנו בניסן ובגבורין כמו ממצרים ושפיר קאמר ר' יוחנן דכל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אכן לשמואל דאמר די לאבל שיעמוד באבלו ואפשר שיפדו בלא תשובה ובוודאי אין הקב"ה יפדה אותנו בניסן וגבורין וא"כ איך יקיימו הפסוקי' של כל נביאות הללו כנ"ל א"ו דהנביאות קאי לעוה"ב ואין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד וק"ל. וזהו שאמר הנביא אחר שאמר שישובו שלא יבא להם פורעניות יאמרו אח"כ נדעה ונרדפה לדעת את ה' לשון ונדעה מל' אהבה כמו שפירש"י אצל אברהם בפסוק כי ידעתיו מלשון חיבה ודקא' ונרדפה לדעת את ה' הוא ג"כ לשון חיבה וזש"ה ורדפה את מאהבי' דגבי אהבה שייך רדיפה וקאמר שיהי' כשחר נכון ר"ל שכל עוד שיגדיל בו יתוסף האהבה והוא דומה לשחר שהאור נתגדל ונתחזק כל העת יותר ודקאמר ויבא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ היינו כשנתעורר אהבת השם ב"ה כאשר נבאר שנחשוב שהשכינה עמנו בצרה כדכתיב אנכי עמו בצרה והיא חופפת ומשגחת עלינו לבלתי לכלותינו מיד נוריד כנחל דמעה ונשוב בתשובה שלימה ועי"ז יבא הגאולה שאין הדבר תלוי אלא בתשובה ויקים השכינה מעפרא והיינו דאמר הנביא ויבא כגשם לנו ר"ל שע"י התעוררת אהבת השם יבא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ ר"ל דנוכל להוריד דמעות ויועיל להכנעת החומר הגופני שנקרא ארץ כדכתיב כי עפר אתה ויהי' זה פתח לתשובה מאהבה וממילא יתחזק יום ויום יותר וק"ל. והנה אמרו חכמי המוסר שהתשובה היא נכלל בג' מינים דהיינו תשובה תפילה וצדקה והיינו צום קול ממון ונראה דמרומז בקרא דואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשיך ובכל מאודיך ר"ל שתעשה תשובה מאהבה בצום קול ממון דבכל לבבך היינו תפילה כדאמרינן ועבדתם את ה' אלקיך בכל לבבכם איזה עבודה שהיא בלב הוי אומר זהו תפלה ובכל נפשיך היינו צום כדכתיב ועניתם את נפשותיכם ובכל מאודיך היינו שיתן צדקה. ומדי דברי בו נבאר המשך ד' פסוקים ובזה נסיים שהי' ירמי' מקונן (איכה ג') ואומר אבד נצחי ותוחלתי מה' זכר עניי ומרודי לענה וראש זכור תזכור ותשוח עלי נפשי זאת אשיב אל לבי ע"כ אוחיל ונציע הא דאיתא בס' סם חיים בשם ספר אור חדש ומצוה לפרסמו וז"ל שהקשה הגאון מה"ו פייבש על מה שכתב בזוהר בזאת יבא אהרן אל הקודש רמז ששנת ת"ח מנין זא"ת תביא הגאולה והרי כבר כלה כל הקץ ועדיין לא בא ואיך פה הקדוש יפריח לקץ ויכזב ח"ו ותירץ דאין הדבר תלוי אלא בתשובה וכמו שבארנו שהתשובה הוא בג' תנאים דהיינו צו"ם קו"ל ממו"ן ועולה ת"ח כמנין זא"ת והיינו דקאמר בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו וכן בזאת יבא אהרן אל הקודש ר"ל בשנה שישראל יקיימו זא"ת שעולה צו"ם קו"ל ממו"ן והיינו תשובה תפלה צדקה ור"ת קצ"ם אז ישובו איש אל אחוזתו ויבא אהרן אל הקדש וז"ש לו חכמה ישכילו זאת שרמז על צום קול ממון שעולה זא"ת ור"ת קצ"ם ואז יבינו לאחריתם ר"ל אז יבינו קץ של אחרית הימים וזאת תורת המסור"ה כי נודע שאמרו רז"ל (סנהדרין צ"ח) ששאלו למשיח אימת יבא מר ואמר היום וביום שני חזרו ושאלו אותו אימת יבא מר וחזר ואמר היום ופי' אלי' דבריו היום אם בקולו תשמעון והנה לפ"ד הגאון הנ"ל השיב בחכמתו היום אם בקולו תשמעון ר"ת האב"ת בגי' ת"ח ר"ל מה שאמרתי לך היום רמזתי לך ע"ז אם בקולו תשמעון שהוא ר"ת האב"ת והוא בגי' ת"ח והיינו שנתקיימו מה שנרמז בת"ח היינו צו"ם קו"ל ממו"ן, ובזה תובן המסורה מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום והנה תמול גם היום ר"ת תא"ה גי' ת"ח כקושי' הגאון ובא כמתרץ מדוע לא כליתם חקכם גם תמול גם היום המוטל עליכם לקיים מה שנרמז בתמול גם היום שר"ת בגי' ת"ח דהיינו צום קול ממון עכ"ל. רק אני צריך להוסיף דלכאורה אין לשון הזוהר סובל פי' זה מפני שכתב דבשנת ת"ח אחר שנת ה' אלפים יבא משיח ואי כדברי הנ"ל אמאי אמר אחר ה' אלפים אמנם לפי מש"ל כלו כל הקיצן ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דמשמע קודם כלות זמן הקיצן לא הי' הדבר תלוי בתשובה כ"א הי' צריך להיות בזמן הקץ ובזה נראה ליישב הא דקאמר הגמ' גדולה התשובה שמקרבת את הגאולה והכא קאמר שאין הדבר תלוי אלא בתשובה שמיד שעושין תשובה נגאלין ובקרא קאמר בצר לך ושבת עד ה' אלקיך ושב ה' את שבותך דמשמע שהתשובה לבדה גורמת את הגאולה וה"ל לומר גדולה תשוב' שמביא את הגאולה, אמנם קודם שכלו הקיצן אין הדבר תלוי בתשובה לבד כ"א צריך נמי זמן הקץ