אור לישרים לא

הכי אמר ר' יוחנן יעקב אבינו לא מת א"ל וכי בכדי נמי חנטו חנטוהו וספדי ספדוהו א"ל אני מקרא דורש ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ומק' העולם האיך מתורץ קושייתו ואם נאמר דלא חש לקושייתו משום דלפי הנראה הי' מת לעיני מצרים ופרעה ומש"ה כבוד עשו לו במותו וחנטוהו וכן ההספד שעשה לו הוא כמו שמצינו גבי אלישע שקרע בגדיו על פרידת אלי' ממנו ופה"ג והא אלי' חי הוא ומתרץ כיון שלא ראוהו עוד לגבי דידי' כמת חשוב ונמצא שספדוהו כיון שנסתלק מהם דהא ציוה לשאת אותו למערת המכפילה דא"כ הי' לתרץ זה שמדברי ר' יוחנן מוכח זה א"ו משום דחשיב לי' לדוחק א"כ גם על הקרא נשאר הקושי' ובשלמא אי הוי פריך לי' מנ"ל לר' יוחנן ע"ז הוי מתרץ שפיר מקרא הוא דורש אבל על קו' וכי בכדי וכו' לא שייך לומר מקרא אני דורש ועוד הלא הוא לא אמר המאמר הזה שיעקב לא מת לכן נאמר דהנה בהך קרא דקאמר אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעיך מארץ שבים ושב יעקב שקט ושאנן ואין מחריד ויש לפרש בשתי דרכים או שהך תיבת ישראל קאי על יעקב עצמו ואע"ג שכבר הזכיר יעקב וגם אחר שאמר כי הנני מושיעך מרחוק אמר ושב יעקב מכל מקום דרך הקרא לנקוט הדבר בכפל בשינוי הלשון וכן מיוסדי' רוב פסוקים ובפרט בתהלה לדוד שכל הפסוקים הם כפולים או נאמר שאל תחת ישראל קאי על כלל ישראל ונאמר דזה תלי' בשני אופנים דלפי פשוטו קאי ואת זרעיך מארץ שבים על זרע ישראל שיהי' בעת הזאת בארץ שבים שישיבם ויקבצם אכן כבר בארנו לפי חכמי הקבלה שקאי על טיפות זרע שנשבה בין הקליפות ותלי' בזה דאם נאמר שישראל קאי על יעקב עצמו ונמצא כי אני מושיעך מרחוק ואת זרעיך מארץ שבים קאי נמי על יעקב צריכין לפרש שזרעיך קאי על בני ישראל שיהי' באותו פעם בשבי שאין לפרש דקאי על טיפת זרע ודאי דקאמר נמי בהאי קרא פדות בני ישראל שהם ג"כ בכלל זרעו ואמאי לא קאמר נמי טיפת זרע של בני ישראל דודאי טיפות שלהם לא מקרא זרע. יעקב או דהקרא לא מיירי מטיפת זרע ורק מיירי מפדות בני ישראל וכיון שקאי על בני ישראל שייך לומר ההיקש מה זרעיך בחיים אף הוא בחיים אכן אם נאמר דישראל קאי על כלל ישראל צריך לומר כפירש הזוהר דודאי זרע ישראל הם נמי בכלל ישראל ולמאי הוצרך לומר ואת זרעיך וכו' וצ"ל דקאי על טיפת זרע שנשבה מישראל והשתא אין שייך לומר מה זרעיך בחיים וכו' דעל טפות זרע לא שייך כלל חיים ונמצא דעל יעקב לא קאי אלא הסיפא דקרא ושב יעקב וכו' אך עז"ק דאמאי לא הבטיח ליעקב שישיב זרעו כמו שהבטיח לבני ישראל וצ"ל שלא נשב' ממנו כלל כמו שמצינו שעד פ"ד שנה לא ראה קרי שכבר עברו רוב שנותיו ולא חטא ומסתמא שוב לא יחטא ולפ"ז הא דאמר ר' יוחנן יעקב לא מת היינו משום דצדיקים במיתתן קרוים חיים והא דקאמר דווקא על יעקב יש לומר משום דאדם שרואה קרי נקרא רע וגרוע יותר מרשע שבחייו קרוי מת אלא שאם עושה תשובה אז נקרא חי והיינו דאמרינן שהקב"ה מחי' מתים בכל יום ובאמת אין זה כ"א לעתיד לבא, אמנם לפי דברינו מובן שהקב"ה מקבל תשובה מרשעים אחר שהם נעשו כמתים ומחי' אותם ולפ"ז אפי' צדיק שבמיתתו קרוי חי מ"מ אם ראה קרי בימיו באותו רגע שעדיין לא שב הי' בכלל מת דבזה נאבדו כל מצותיו עד שישיב ואז נקרא חי אכן יעקב שלא ראה קרי מימיו לא מת מעולם וע"ז ודאי לא ק' וכי בכדי וכו' דבאמת הי' מת ככל הצדיקים אבל לא נקרא מת שבמיתתו קרוי חי אך מנ"ל שיעקב לא ראה קרי אחר פ"ד שנים שנולד ראובן אמנם מכח שלא הבטיח ליעקב שישיב זרעו ואמנם אם נאמר שהנני מושיעך ואת זרעיך קאי נמי על יעקב לא מוכח מידי שלא ראה קרי אך מ"מ מוכח דיעקב לא מת מכח ההיקש דמה בניו בחיים וכו' וא"כ דברי ר' יוחנן נכונים אבל ר' יצחק לא הי' יודע להשיב אי הך קו' וכי בכדי וכו' הוי קו' אי לאו והיינו דקאמר מקרא אני דורש, ומש"ה אין אני יודע לתרץ קושייתך איך סבר ר' יוחנן בב' אופנים וק"ל. ובזכות דברינו אלה יהא רעוא שנזכה לתחיי' המתים דהיינו שהקב"ה יקבל תפילתינו ויקוים בנו בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים ויקוים בנו ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעיך מארץ שבים ובא לציון גואל בבי"א.