אור לישרים ל

שבסופי תיבות אור זרוע לצדיק אותיות קר"ע שבשם זה יהי' נקרעו הקליפות וסופי תיבות של ישרי לב שמחה הוא במספר טוב שהוא מספר קטן של שם הוי"ה ב"ה ויזהר שיהי' נכלל בכלל הצדיקים ויקיים בכל יום מלת צדיק דהיינו צ' אמנים ד' קדושות יו"ד קדישים ק' ברכות ותמיד בשעת הוצאות ס"ת יאמר בריך שמי' וגו' דשם הוא שיהי' נכלל בכלל הצדיקים ועל בנין בה"מ, ה' שיכנוס ילדים תחת כנפי השכינה נגד מה שהוציא ממנו ע"י סחיטת ילדים דהיינו שיהדר להיות מוהל ובפרט להיות סנדק שנוטל הילד על ברכיים, וי"ו להיות נזהר בסמיכות גאולה לתפלה וקאמר נמי לכו נא ונוכחה שזה הוא תיקן גדול להוכיח את חבירו דהיינו תחת אשר הוציא מה שראוי להכניס כן יכנוס הרשעים אשר הם בידי הקליפות ומחזירן למוטב וכבר אמרנו שבדור הזה אין מי שראוי להוכיח שאם אומר לו טול קיסם מבין עיניך אומרים לו טול קורה מבין עיניך אך זה שייך דוקא אם א' עומד מעצמו להוכיח אכן אם חבירו מבקש ממנו אחי אם אתה רואה בנפשי מום ופגם אמור לי בוודאי לא שייך לומר שישיב לו טול קורה מבין עיניך לכן קאמר שכ"א יאמר לחבירו לכו נא ונוכחה ואם תעשה כל אלה הדברים אז יאמר ה' אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהי' אך כל אלה הדברים הם לתקן הפגם כאשר בארנו למעלה אבל להחזיר שפע הקדושה אשר ירדו לחיצונים אפי' יתן כל נביות לא מהני כ"א בתפלה ורחמים וכבר תקנו ע"ז להתפלל בברכת תקע בשופר וגו' תפלה מיוחדת לקבץ ניצוצי קדושה שירדו לחיצונים והוא נדפס בכמה סידורים וגם בשערי ציון ונראה שתקנו זאת התפלה בברכות קיבוץ גליות כי זה לא יעשה כ"א בשעת קיבוץ גלות רק שע"י תפילותינו מתפללים שיתקרב הגאולה כי לפ"מ שבארנו שהקדושה ניתן מאתו ית' להחיצונים איך יכול לקחת מאתם מכל וכל שלא ישאר מאומה הלא כללא הוא כל מקום שהגיע לשם הקדושה אעפ"י שחזרה למעלה נשאר רושם אמנם אי' שלעתיד יתהפך הס"ם למלאך הקדוש ויכנוס בקדושה ויקח את כל אשר לו עמו ובזה ראינו לבאר הא דאיתא (ברכות ל') אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעוה"ז שנאמר (תהלים פ"ו) אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רנה אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות אם אלה ולכאורה אינו מובן הלא רישא דקרא הוא שיר המעלות בשוב ה' את שבות ציון היינו כחולמים וע"ז קאמר אז ימלא וכו' והכי הל"ל אימתי ימלא שחוק פינו בזמן שישיב ה' את שבות ציון ולדברינו יובן שרוצה לתת טעם למה בעוה"ז אסור למלאות ולעתיד מותר למלאות לכן קאמר בזמן שיאמרו בגוים וכו' ובזה יתורץ דאיתא בר"ח פי"ז משער הקדושה שהס"ם ובת זוגו נקראים אלה שנאמר (דברים ל"א) על כי אין אלוה בקרבי מצאני הרעות האלה ונמצא דקאמר אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים ר"ל שהס"ם כשיכנס לקדושה יאמרו הגוים נחלתו הלואי שעשה ה' עמנו מה שעשה עמו הוא אשר פיתה אותנו לכל התועבות והוא נעשה קדוש ואלו הי' השם עשה גם עמנו היינו שמחים ואימתי יאמרו כשישיב ה' את שבות ציון היינו זרע קודש שנשתפך כמו שכתבנו לעיל על פ' ואת זרעיך מארץ שבים כשהיינו כחולמים דהיינו מה שנעשה בחלום ודהיינו כשיכנוס השם בקדושה אז יאמרו בגוים וכו' ולכן קאמר ר' יוחנן שאין למלאות פיו שחוק בעוה"ז כי השחוק והקלות ראש מביא לידי העבירה אכן כשיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה ויתבטל היצר"ה אז יהי' מותר למלאות שחוק ואמר תו שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב ר"ל אף שאנחנו יבישים כנגב שאינו בנו לחלוחית תורה ומע"ט תשיב את שביתנו כאפיקים בנגב הלא גם בארץ הנגב יוציא לפעמים אפיקי מים ומהם משקין את הנגב וכמו כן תשיב את שביתנו בדמעות עינינו וקאמר הזורעים ר"ל אותן שזורעין לריק בדמעה ברנה יקצורו ורנה זו תפלה ר"ל שבזה יקצורו שידין ורוחין ולילין ונגעי ב"א אשר בראנו שיבערו מן הארץ וזה נקרא קצירה כמו שתקנו לומר פסוקי דזמרה קודם התפילה שבזה מזמרים את הקליפות הלך ילך ובכה נושא משך הזרע ר"ל שלאו בעת אסיפת בבתי כנסיות ובה"מ לבד תרדו דמעה כי אם בשעה שהולכים לביתם כמ"ש במסתרים תבכה נפשי על נושא משך הזרע שהוא נושא העון במה שמשך הזרע וקאמר בא יבא ברנה ר"ל שיכנוס לבה"כ להתפלל להיות נושא אלומותיו ר"ל שיקצר הזרע והבן. ובזה הענין נסיים בעניני הסדרה דאי' בגמרא (ברכות נ"א) ר"נ ור' יצחק הוי יתבי בסעודתא א"ל ר"נ לר' יצחק נימא מר מילי דאורייתא א"ל אין משיחין בסעודה כי הוי גמרי סעודתא אמר