אור לישרים כט

צדיקים וכו' לכאורה לא מק' מידי דשמא אותו הצדיק אינו יודע משום חטא ומש"ה הביא הקב"ה תקלה זאת לידו כנ"ל לכן כ' ר"ת דבאמת לא פריך רק במידי דאכילה שגנאי הוא לו ביותר ובזה ודאי הקב"ה משמרו מזה וכשהקב"ה רוצה להביא שגגה לידו מביא לידו מידי דלאו בר אכילה, וק"ל. ולפ"ז י"ל דמי שהוא צדיק גמור ואינו יודע משום חטא בעולם אינו מחוייב לשמר עצמו שלא יבא לידי שגגה כי אדרבה שאם יחטא בשוגג ישוב ולפ"ז י"ל דר"י לא ידע משום חטא ורצה לקיים מצות התשובה ולכן אמר אני אקרא ולא אטה שלא יהי' מזיד ואם יזדמן שאשגוג אז אוכל לקיים מ"ע של תשובה אכן מי שאומר שני פעמים אחטא ואשוב בודאי אין מספיקין בידו להשיב והגמ' רוצה לומר בכל גווני דאין מספיקין בידו מש"ה נקט שני פעמים וק"ל. והנה אנו בעוונינו מליאי חטאים שנוכל להשיב בכל עת ורגע לקיים מצות תשובה בודאי אם יאמר ח"ו רק פ"א או"א אין מספיקין וכו' והכה כתוב בס' מרפא לנפש שביום התענית ילבש שק ויכול לקיים זה בחלק פשתן גרוע שאין גופו רגיל בו במקום שק וישים אפ"ר במקום פא"ר שהוא מקום הנחת תפילין כי כן הוא נוטריקן של תשובה תענית שק ואפר במקום הנחת תפילין וגם בסעודה שמפסיק בה קודם התענית יתבודד ויאכל לחם עם קצת אפר ויבכה על אריכת הגלות של השכינה ושפחה כי תירוש גבירתה בעוונינו ויספיד את נפשו האומללה אשר גרם לה דיחוי ממחיצתו של הקב"ה ושאר עונשין שבארנו לעיל לקיים מה שנא' כי אפר כלחם אכלתי ושיקוי בבכי משכתי וכן הוא נוטריקן של תשובה שק ואפר בכי והספד. והנה כ' חכמי המוסר שאלו ימי' הממשמשין ובאין שהם פ' שובבי"ם ת"ת המה מסוגלים ביותר לתקן זה החטא שע"ז תקנו להתענות בשנת העיבור באלו הימים כי גם ירידתם למצרים וגאולתן הי' כדי לתקן חטא זה והנה מי שמקיים מה שאמרנו עד הנה כבר יצא מסכנות המות אך דרך החולי לאחר שיצא מידי הסכנה צריך לחזוק בגופו מינים המחזיקים ומוסיפים כח וצריך הרופא להודיע איזה מהם דברים המחזיקים כדי שאיזה מהן שיזדמן לו ויוכל למצוא אותו טוב לו שיתחזק בהן ואף שאינו מוציא כללים מ"מ כבר יצא מידי הסכנה וכן הוא בחולי הנפש צריך אני ג"כ להודיע במה יזכה להשיב נפשו ולהברותו וע"ז אמר הנביא אשרו חמוץ ר"ל שיחזיק הנגזל שהוא הקב"ה כביכול שישיב כפי מה שגזל ממנו ר"ל תחת אשר ישפך שפע לחיצונים יוסיף לו שפע בענין אשר פגם ונכלל בתוכו וי"ו דברים דהיינו שיהדר להיות עולה לתורה וטוב שיהי' פעם אחת בחודש כי ידוע שהשבעה קרואים הם נגד שבעה ימי המעשה אשר פגם. ב' להגות בתורה קודם השכיבה כמו שהובאנו לעיל מפ' שבע ילין בל יפקוד רע ומה טוב שילמוד משניות וכן לימוד רזין דאורייתא כי הוא תיקן לאותו המדה שפגם בה וע"י לימודו יתקן ומה מאוד טוב שיניח ללמוד בביתו בלילה כי הלימוד והתורה מציל ומגין על כל ב"ב שלא יבואו לידי כך והלמודים בלילה הם נקראים שומרי הלילות ובפרט הבל פיהם של תשב"ר שע"ז העולם מתקיים ואינו מתמוגג זעיר זעיר, ולזה אמרו כל בית שאין נשמע בו ד"ת בלילה לסוף נשרף דקאי על נפש ב"ב ג' להתפלל תפלותיו בבכי ודמעות כי הדמע מתקן דמעות העשוקים אשר אין להם מנחם ד' שיתחמם האדם עד שיזיע בעת עשיית המצוה הבאה לידו ובפרט בעשיית המצה לפסח שבזה מבער החמץ ה' לשמר את השבת כי שבת הוא ג"כ אות ברית קודש ושקולה מצות שבת כנגד כל התורה וכאמרם השומר שבת כהלכתו אפי' חטא כדור אנוש מוחלין לו וכן מצות ציצית ששקולה נגד תרי"ג מצות כנודע גם הסתכלות בציצית הוא תיקן על העינים וי"ו יזהר בהנחת תפילין לתקן היד והלב ומוח וקאמר שפטו יתום ריבו אלמנה היתום והאלמנה ידוע שמדת יוסף הצדיק נקרא יתום שע"ז כתיב ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה ר"ת יתום והשכינה בזמן הזה היא נקראת אלמנה כדכתיב (איכה א') היתה כאלמנה ולכן תחת אשר פגם בשני אלו יעשה כמשפט הראוי להם וישלים מה שפגם ויש בכלל זה וי"ו דברים הא' כתבו שטוב לתיקן זה לגדל יתום בתוך ביתו וה"ה כל טוב שעושה ליתום ואלמנה הוא תיקן לזה והב' שטוב מאוד להרבות נרות לשבת ובעונג כי בזה מקשט קישוטי כלה וכן לחדש חידושי תורה שבזה נמי מקשט הכל"ה אותיות הלכ"ה אך יזהר מאוד שלא ילמוד ח"ו תורת שוא כי אדרבה זה א' מעון הסיבות המביאה לידי כך הג' להיות רודף שלום ובפרט בין איש לאשתו לחבב אישה לבעלה הד' שאם לא יוכל לישן יאמר הפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ויכוון