אור לישרים כז

כ' בס' ר"ח כי הוא א' מתיקוני קרי כי כיון שפגם בברית קודש צריך לעסוק בתורה שהיא ג"כ ברית כנ"ל כי הביטול תורה היא ג"כ סיבה שמביא לידי קרי כמו מי שלא שמר ברית הלשון, והב' יש לפרש דרשו משפט ר"ל חקרו מה משפט החוטא הזה ר"ל מה שצריך שיסגף עצמו והנה כ' האר"י ז"ל והוא נדפס בס' משנת חסידים ה' אופנים ולפי שאין ספר זה מצוי אגיד קוצר אמריו הא' הבא על הנידה יתענה ס"ט תעניות כמנין ניד"ה מלא ביו"ד הב' על השחתת זרע יתענה פ"ד תעניות כמנין שלשה פעמים כ"ח נגד ג' כחות אשר חטא בו שהם ס"ם לילי"ת רע הג' אם בא על הבהמה או על הנכרים שהיא עם דומה לחמור יתענה רי"ו תעניות כמנין ארי"ה מלך החיות הד' ואם חטא במשכב זכר ח"ו יתענה רל"ג תעניות כמנין זכו"ר מלא בוי"ו הה' אם חטא במשכבי אשה יתענה שכ"ה תעניות כמנין כער"ה שהוא החמור שבעריות דהיינו נערה אחר שנתקדשה בעודה בתולה וכ' שם הכוונות מינים ממינים שונים לפי החטא אשר פגם בשמות הקדושים שיכוון בכל יום ויום, ולבאר כוונת אלו שמות הקדושים וטעמם הי' צריך ס' מיוחד לכן עתה נאמר די שיאמר בכל יום התענית ואני אמרתי נגריתי מנגד עיניך אך בתשובה זו אכווין לתקן מה שפגמתי בשמותיך הקדושים וע"י זה אוסיף להביט אל היכל קדשיך. והנה אלו התעניות המה על פעם א' ואם חטא הרבה פעמים כ' השל"ה לתקן על כל פעם ופעם שחטא אכן בס' כבוד חכמים כ' שא"צ לסגף עצמו כ"א כדי מספר ג' ימים וכתב הטעם עפ"י מה דאי' בזוהר וז"ל ת"ח כד חטא ב"נ זימנא חדא קמי' קב"ה עביד רשימין כד חב בי' זימנא תנינא אתוקיף ההיא רשימא יותר כד חב בי' זימנא תלתאי אז אתפשט ההוא כתמה מסטרא לסטרא עכ"ל, וכיון שעבר מעבר לעבר שוב אינו יכול לפגום בפנימתו יותר רק שמתחזק ומתעבה יותר ולכן אין צריך תיקן אלא כנגד ג' פעמים וכן כ' שם שאם חטא באבר א' הרבה עבירות א"צ תיקן אלא כנגד ג"פ על החמור שבו, וכיון שנתוקן החמור מתוקן ממילא הקל ודהיינו שאם חטא בחמור ג"פ משא"כ אם לא חטא בחמורה אלא פעם א' צריך לסגף פעם אחת כנגד החמורה וב"פ נגד הקל והוי כאלו תיקן גם הקל ג"כ ג"פ וא"צ סיגף יותר ובסוף כ' והנראה בעיני כתבתי למען שמו הגדול ושלא תנעול דלת בפני השבים והסכימו לדברינו חכמי וגאוני ראשי קהלות דמדינות ליטא יצ"ו, בעת התוועדות המדינה שהיה אז ושאר גאוני וגדולי ישראל שהי' אז שם עכ"ל ונ"ל שאף שאין שורת הדין כן מ"מ הקב"ה מסכים תמיד עם הב"ד שלמטה כמו שאמ' בירוש' על פ' אקרא לאל גומר עלי א"ר אבין בת ג' שנים ויום א' נמלכו ב"ד לעברו בתוליה חוזרין ואם לאו אין בתולי' חוזרין ובפרט בענין הזה שאין יתר העם צריכין להחמיר יותר ממה שהורו להם הב"ד וכן הרוב בני תורה דפה אשר דברתי עמהם ובראשם הגאון הרב אב"ד דקהילתינו הסכימו לזה ונראה שע"ז רמז הנביא (עמוס ב') באמרו כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נמלים, ולדעתי כך הוא שה' אמר שאינו מבקש תשובה אלא על ג"פ אבל על פעם ארבעה אינו מכריחים לתשובה והיינו דקאמר על ארבעה לא אשיבנו ואין אני מכריחים לתשובה וקאמר על מכרם בכסף צדיק ואביון דהנה אי' בס' מאורות נתן שהצדיק יסוד עולם בזמן הגלות נקרא אביון וקאמר דאפי' על מכר' בכסף צדיק ואביון ר"ל שבשביל תאוותן דכסף מלשון נכסף נכספתי גורמים שהחיצונים יונקים מהקדושה שהוא הפגם גדול שבכל עבירות כמו שבארנו לעיל אפ"ה אין הקב"ה מבקש סיגופם אלא על ג"פ ומסיים בעבור נעליים ר"ל דאל"ה הי' נועל דלת בפני השבים והקב"ה רוצה בתשובה ואינו רוצה לנעול דלת בפני בעל התשובה, ונמצא לפי מה שבארנו שאפי' חטא הרבה פעמים בא' מה' בחינות הנ"ל א"צ להתענות כ"א או ג' פעמי' מספר נידה או ג"פ ג"פ מספר כ"ח שהוא ט' פעמים כ"ח והסימן ע"ז שיעור גנוחי גנח וילולי יליל דפעם א' הוא שיעור ג' כחות וג' פעמים הוא שיעור ט' כחות או ג' פעמים מספר ארי"ה או ג' פעמים מספר זכו"ר או ג' פעמים מספר נער"ה שהוא תתקע"ה תעניות ומפני שאלו תעניות ימשכו זמן רב וכבר בארנו לעיל שצריך רפואה חזקה כדי שלא יפגום ח"ו בזמן התשובה בעוד שכח הטומאה דבוק בו ובקל הוא חוטא ויצטרך להתחיל מראשיתו וגם פן יטרוף ח"ו את השעה לכן זאת היא עצת היעוצ' שישלים מספר התעניות ע"י הפסקות וחשבון של הפסקות הוא כך הפסקה של שני ימים רצופים נחשב לכ"ז תעניות דהיינו שלעולם יום ראשון