אור לישרים כו

ועד ראש כן נתוודה מא' ועד תי"ו בבכי ודמעות ע"ח הזה אשר נואלנו ואשר חטאנו. אשמנו אשמתינו גדלה עד לשמים אדמתינו מסרנו לזרים, בגדנו בראנו משחית לחבל בראנו שידין ורוחין ולילין ונגעי ב"א, גזלנו, גזלנו לקב"ה ולכ"י דברנו דופי, דברנו לצנות וניבול פה, שחוק וקלות ראש, העווינו והרשענו, הרהרנו הרהורים רעים ביום ובאנו לידי טומאת בלילה, זדנו, זרענו לריק, חמסנו, חבר היינו לאיש משחית, נופלנו שקר, טבחנו בנינו בידינו ובחנו ולא חמלנו, יעצנו רע ידינו דמים מלאו, כזבנו, כפינו נגאלו בדם כחינו מסרנו לנכרים, לצנו, לצנות וניבול פה שמענו ולא מחינו, מרדנו, מעל מעלנו באלקינו, נאצנו, ניאפנו בין ביד ובין ברגל, סרנו, סחטנו ילדים, עווינו, עבדנו לאל זר, הוא היצה"ר, פשענו, פעלנו רע ממחשבות און, צרנו, צור העתקנו ממקומו, קשינו עורף, קשינו עצמינו לדעת, והיינו מגרה יצה"ר אל נפשינו, רשענו, רצחנו רציחות רבות, שחתנו, שחתנו זרע קודש, שקרנו, בחותם ממ"ה הקב"ה, תאבנו, תעינו, תתענו, תעבנו ברית קודש, סרנו ממצותיך הטובי' ולא שוה לנו, ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו, אנא אדון הסליחות והרחמים אם אנחנו הרבינו לפשוע אתה מרבה לסלוח, סלח ומחל לחטאותינו ועוונינו ופשעינו. והנה כשהתפלל והתוודה עזרא על מעל הגולה כתיב (עזרא יו"ד) ובהתפלל עזרא ובהתוודתו בכה ומתנפל לפני בית אלקים נקבצו אליו מישראל קהל רב מאוד אנשים נשים וילדים כי בכו הרבה בכה הנה לא די בזה כ"א כמ"ש הנביא (ירמי' י"ג) במסתרים תבכה נפשינו מפני גוה ודמע תדמע ותרד עינינו דמעה כי נשבה עזר ה' ופירש"י על מפני גוה מפני כבוד מלכות שמים הניתן לפסילי' ולפי דברינו תבינו כוונת רש"י על הקדושה השייך למ"ש ניתן לחיצונים ושפחה כי תירוש גבירתה על זה במסתרים תבכה נפשינו, וקאמר שתרד עינינו דמעה כי נשבה עזר ה' ר"ל תרדו דמעות על זרע מישראל הנשבה בין החיצונים כדאי' על פ' (שם מ"ו) אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעיך מארץ שבים וכ' בס' שם טוב קטון בשביל תיקן קרי יאמר פ' זה ויכוון שזרעיך מארץ שבים קאי על טיפת זרע הנשבה בין הקליפות והנה אחר שאמר הנביא ישעי' רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני, וקאמר חדלו הרע למדו היטב ר"ל כיון דבעון הזה נקרא כולו רע לכן בעשיית התשובה צריך להתרחק מקצה אל קצה שלא יקרא שום אבר ממנו רע ואדרבה אותו אבר שהי' נקרא רע יקרא טוב דהיינו שיעשה לפנים משורת הדין אפי' מה שלא הי' מחויב לעשות, הא' יתרחק מלה"ר כי זה כנגד זה כשישמ' הלשון מכל רע דהיינו מרכילות ומלשינות ומחשמ"ל ישומר ברית המעור, וכן כ' בר"ח שהיא א' מהסיבות המביא לידי קרי מי שאינו משמר ברית הלשון וכ' חכמי המוסר שע"ז נאמר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואדרבה לשונו תהגה חכמה זו תורה ותפלה ויתפלל על עצמו ועל אחרים וכן יתרחק מעין הרע שלא יהי' עינו רעה בשל אחרים שלא יחמוד ויתאווה מה שאינו שלו ואדרבה כשיש לחבירו שפע או ברכה והוא רואה אותו או מזכירו יברכיהו בשתי ברכות כמו כן ירבה וכן יפרוץ או השם ישמרהו וינצרהו מכל דבר רע שע"י ברכה לא ישלוט עה"ר ועי"ז נקרא טוב עין הוא יבורך וכבר בארנו דבחטא זה צריך מאוד לתקן העין דעינא וליבא תרי סרסורי דעבירה וכל אלו הם בכלל לב רע שמזה צריך להתרחק מאוד כי שם ביתו ואדרבה יהי' לב טוב, והראשון שלא יהי' גבה לב כמו שאמר (משלי י"ו) תועבת ה' כל גבה לבב כ"א יתפוש מדת הכנעה וענוה ענו"ה גימטריא ס"ם כי בזה מרחיקו ממנו ואינו שורה ברוח נמוכה ובכלל לב טוב להרבות צדקה כי בנתינות צדקה מרבה שפע לעני ואביון אשר גזל ממנו בחטאיו ומקצץ כף הרשעה. ושמעתי מפי ר' יואל מוכיח ז"ל ואני אוסיף בו קצת ביאור על הא דכתיב (דברים כ"ה) כי ינצו אנשים יחדיו איש ואחיו וקרבה אשת הא' להציל אישה מיד מכיהו ושלחה ידה והחזיקה במבושיו וקצותה את כפה לא תחוס וגו' ופי' הא דאיש ואחיו הוא היצה"ר ונראה דקאי על הבא מחטאיו אחר שהיצה"ר נעשה עמו איש ואחיו ועתה מתווד' ומתחרט ומכה על לבו להכניע כחו של הס"ם כי שם חונה וקרבה אשת הא' להציל את אשה מיד מכיהו היא הרשעה בת זוגו ושלחה ידה והחזיקה במבושיו ר"ל שעי"כ סבורה להחזיק עצמה בו ולא יכה עוד וינצל בעלה וקאמר וקצותה את כפה ר"ל על ידי הצדקה, לא תחוס עינך שתוריד דמעות ולא תחוס על העני' וקאמר דרשו משפט הא' שילמוד תורה שהיא נקראת משפטי ה' דכן