אור לישרים כג

ומכה טרי' כל זה אין בו והאמת לא כן הוא אלא דהוי כאלו אמר רק פצע וגו' ולפי דרכינו נאמר דהך תיבה רק חסר גבי מתם ומתים נכתב חסר שהוא גי' לילית ומש"ה קאמר מכף רגל ועד ראש אין בו רק מתים ר"ל לילית משום דהשחתת זרע נעשה ע"י חימום כל רמ"ח אבריו ומש"ה אף על פי שאמרו שמשכנה בלב מ"מ מתפשטות בכל רמ"ח אברים, ואפשר שכיון דלפי פשוטו צריך להיות תיבת רק קודם פצע ולפי הרמז צריך להיות מילת רק קודם מתום לא נכתב מלת רק כלל כדי לתת מלת רק באיזה מקום שיצטרך כנ"ל וקאמר פצע וחבורה ומכה טריה בגימט' לילי"ת ור"ע דאיהו נקרא רע דזהו אחד מז' שמות שנקראו לו ונכתבו הכא שני ווי החיבור להורות שהם שלשה ששלשתן יש להם חד דביקות שהלילית דבוקה בס"ם הנקרא רע ודבוקה בו שגם הוא נקרא רע והוא מכף רגל ועד ראש וקאמר בתר הכי לא זורו ולא חובשו ולא רוככה בשמן דעתה שנעשה חבר לאיש משחית קאמר שלא נחשבו לו כמו זר שנאמר עליו לא יהי' בך אל זר רק שנעשה חבר ולא חובשו ר"ל שאין הוא ב"ב והיצה"ר כאורח רק שהיצה"ר כבר הוא כאיש וחובש ל' אדנות כמו (ישעי' נ"ז) לא אהי' חובש ר"ל שהי' מקדמת דנא ב"ב ואדון על ביתו עתה אין הוא האדון ולא רככה בשמן כמ"ש המשורר ע"ה (תהלים ל"ב) רכו דבריו משמן המה פתיחות וקאי על המפתה ולזה קאמר הנביא אף שלפי הנראה המה כאלו נתרכך בשמן בדברי פיתוי אבל לא כן הוא שהמה פתיחות וקאמר ארציכם שממה עריכם שרופות אש אדמתכם לנגדיכם זרים אוכלים אותה ושממה כמהפכת זרים ר"ל ארציכם היא הארץ הקדושה היא שממה כמו שאמר המקונן (איכה א') נתנני שוממה כל היום דוה עריכם שרופות אש ר"ל הערים המה המדות כמש"ל גבי יוסף שנתן אוכל בערים אשר יקבלו פרי ולחלוחי המצות המה יבישים כסוחים וממרום שלח אש בעצמותיו וירדנה וקאמר אדמתכם לנגדיכם זרים אוכלים אותה ר"ל את גופותיכם אשר יעשו פרי תבואה היא מעשי המצות אותן הפירות נוטלים הזרים המה המחנה של אל זר ר"ל החיצונים הנקראים על שמו זרים וקאמר ושממה כמהפכת זרים ר"ל שארציכם שאמרתי שהיא שממה לא די שהיא שממה אלא שהיא שוממה כמהפכת זרים ותרגום יונתן אתחלפו ויהיבו לנוכרין וקאמר ונותרה בת ציון כסוכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה מבואר שאין עושין הסוכה אלא בצמצום גדול כדי צורך שומר הכרם כן יהי' מקום השראת השכינה הנקראת בת ציון שאין להקב"ה עתה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה והלואי שהיתה נוטרת כרם ה' צבאות אלא שהיא נוטרת כרמים אחרים כמו שאמרה שמני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי וקאמר תו כמלוכה במקשה ונראה דמש"ה נקרא גבי כרם סוכה וגבי שדה קישואין מלונה משום דגבי כרם צריך שימור כל הימים אשר הגפנים נטועים בכרם אפי' בזמן שעדיין לא נתבשלו הענבי' כדי שלא יגנבו הגפנים ולכל כרם וכרם צריך שומר אחר כי בזמן שזה צריך שימור גם זה צריך שימור לכן נקרא הסוכה שעושה השומר יותר קבוע ממלונה במקשה דשם א"צ לשמור רק איזה לילות מעת שהתחילו להתבשל עד שיוגמר בישולם ולפעמים בגמר בישול שדה זה קודם שהתחיל שדה אחר להתבשל והולך שומר קשואין משדה לשדה ולקח השומר המלון שעשה משדה זה לשדה אחר ומשו"ה נקרא מלון שאין קבוע אלא על לינות איזה לילות וכן השכינה אעפ"י שהיא שוכנת תוך ארבע אמות של הלכה אין לה מקום קבוע כי על פי הרוב ת"ח נעים ונדים מעיר לעיר ומבית לבית ולפעמים שהת"ח חוטא שצריכה לפרוש מאתו ולילך למקום אחר וכן היא מקוננת (ירמי' ט') מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כולם מנאפים עצרת בוגדים ועוד מה מלונה במקשה אינו סביבה כי אם קישואין וארז"ל למה נקרא שמה קישואין שקשין לגוף כחרבות כן השכינה שוכנת תוך ארץ העממים והאויר מלא מזיקין ורוחות רעות הקשים לגוף כחרבות כדכתיב (ויקרא י"ז) השוכן אתם בתוך טומאתם וקאמר כעיר נצורה שחיל רב של השונאים מקיפים את העיר כן אף ע"פ שהיא רק תוך צימצום גדול כסוכה וכמלונה מ"מ רבו השונאים כמו סביבות עיר הגדולה הניצורה וכמו שנאמר (שיר השירים ב') כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות ששושנה א' נתונה בין החוחים רבים וקאמר לולי ה' צבאות הותיר לנו כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו ר"ל אותו המעט שאמרתי שנתותר דהיינו ד"א של הלכה לולי לא הי' זאת כמעט היינו כסדום ולעמורה דמינו וכן יסד הפייט ואין שיור רק התורה הזאת דע"י התורה עדיין היא חופפת עלינו דאל"ה כבר נהפכת כסדום ועמורה וכמ"ש לעיל בשם הזוהר פ' שמות דעלמא