אור לישרים ריח

אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די אמר רמי בר חמא עד שיבלו שפתותיכם מלומר די וכ' הטור ביו"ד סי' רמ"ז שלאו דוקא קאי על נתינת המעשר כי כל הצדקה בכלל ונמצא שבנתינת הצדקה אעפ"י שאין אנו עושין אלא פרעון הטובה הקדומה מ"מ הקב"ה חייב לנו לשלם כאשר הבטחנו והיינו דקאמר מלוה ה' חונן דל דבזה נקרא מלוה ה' ולא במצוה אחרת כדקאמר ר' אושעיא חוץ מזו ושפיר קאמר וגמולו ישלם לו ר"ל שאעפ"י שאין אנו נותנין אלא לגמול' הטוב אשר הקדים עמנו מ"מ הקב"ה נתחייב בכתב דהיינו מה שכתוב שר תעשר ולכן הקב"ה משלם כאשר נתחייב וק"ל. ובזה ראיתי ליישב גם המסורה דאית במס רה הלוך ד' בתורה הלוך וחסור הלוך ושוב הלוך וגדול הלוך ונסוע ולחבר ד' אלו נראה דידוע הא דאיתא בגמרא מלח ממון חסר ר"ל שהרוצה שיתקיים הממון כדבר הנמלח צריך שיחסר דהיינו שיעשה ממנו צדקה ועי"כ יתקיים הממון, ובשו"ע יו"ד סי' רמ"ז איתא אין אדם מעני מן הצדקה ואין שום דבר רע בא ממנו שנאמר והיה מעשה הצדקה שלם עכ"ל דלא כמו ששמעתי מאחד שהוא אינו רוצה לחלק צדקות שלו כאן כי הוא מתיירא שיחזיקוהו לעשיר ויהיה לו ריעותא בענין המסים לכן הוא משלח צדקותיו לקהלות אחרים ולדעתי לא לבד שבני קהלתינו אינם יודעים מאומה ואפי' הקב"ה אין יודע מאומה ואפשר שלבני קהלות אחרים אומר שהוא מחלק לעניי עירכו ואף אם נאמין לו שהוא נותן לעניי קהלות אחרים עכ"פ עושה שלא כדין דעניי עירך קודמין והפחד אשר מפחד שיבא לו רע בענין המסים כבר נתנו עצה על זה לעיל שיוציאם לצרכי ת"ת ומלבד כל אלה פחדו הוא שקר דאין שום דבר רע בא מן הצדקה כדילפינן מן והיה מעשה הצדקה שלם ועוד גדולה מזו כבר אמרנו שלא די שלא בא ממנו דבר רע אלא אדרבה היא מעשרת ובכל המצות אין אדם רשאי לנסות את ה' כי אם בזאת ועוד מעלה אחת יש בצדקה משא"כ בכל המצות שבכל המצית אמרו רז"ל בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומע"ט נמצא שהתורה ומע"ט אינם אלא מלוין אבל מ"מ אינו יודע באיזה דרך מוליכין אותו שאפי' ריב"ז שהיה המובחר שבדורו כאשר כבר בארנו זה בארוכה בבה"כ אניס והיה בוכה בשעת מיתתו ואמר שאינו יודע באיזה דרך מוליכין אותו, מה נאמר אנחנו יתמי דיתמי רק יהי מוליכין את האדם לאיזה דרך שיהיה תמיד התורה ומע"ט אשר עשה הם מלוים אותו להיות מליצים טובים ולפרקליטו אשר בעדו אבל צדקה מדה אחרת יש בה שהיא הולכת לפני האדם ומורה אותו באיזה דרך שילך כאשר אמר נעים זמירות ישראל צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו וכיון שהצדקה הוא מוליכו בודאי אינו מוליכו אלא בדרך החיים, וכן אמר שלמה המע"ה באורח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות ונמצא שבכל המצות בשעת פטירתו הוא הנוסע ותורה ומע"ט הם המלווים אבל גבי צדקה הוא בהיפוך שהצדקה הוא הנוסע והאדם הולך אחרי' כדרך המלוה וזו שמרמז המסורה הנ"ל הלוך וחסור ר"ל שמרבה בצדקה על דרך שאמרו מלח ממון חסר וקאמר הלוך ושוב שא"א שלא ישוב דוהי' מעשה הצדקה שלם ועוד קאמר הלוך וגדול ר"ל שמלבד ששב מה שהיה חסר אלא שצריך לה ות הולך וגדול כדיליף מעשר תעשר וקאמר עוד מעלה יתירה יש בצדקה שהיא הלוך ונסוע ואינה כשאר מצות שאינם אלא מלווים והצדקה הוא הנוסע והאדם הוא כמלווה ולכך קאמר הלוך ונסוע הנגבה כידוע שימין הוא החסד והשמאל הוא דין ולכן שהצדקה מוליכתו לצד ימין, וק"ל. ועתה הזמן גרמא לזרז על הצדקה כי כל מבוקשינו עתה שיגזור השם עלינו גזירות טובות ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה, והנה ידוע שהנך ג' הם כנגד ג"פ קול שהם צו"ם קו"ל ממו"ן דהתשובה עיקרה נעשית ע"י צום והתפלה ע"י קול והצדקה על ידי ממון והנה בהנך שנים אלו דהיינו הצום והקול ישראל קדושים הם דרוב העולם מתענין בימים האלו ויש שמתעני' הפסקה שני ימים או יותר וכן מרבי' בסליחות ובתהלים אבל בצדקה אינם נזהרים ור' יואל זצ"ל אמר דרך הלצה הקול קול יעקב והידים ידי עשו ר"ל דבשני הקולות שהם הצום והקול הם מתנהגים כיעקב אבל הידים שלהם הם ידי עשו ר"ל שאין נותנין צדקה שהוא הקול שלישית, לכן ביותר צריך אני לזרז במקום שיש חסרון כיס לפי שעה כפי דעתם אע"פ שלבסוף מרוויח כנ"ל, בפרט בימי תשובה ותפלה שיהי' שלשתן יחד וחוט המשולש לא במהרה ינתק