אור לישרים רי

כבר חזרה כמה בי' כנישתא בתשובה רק שלא נכתב אותו שנה בתחלה לשנת גאולה וטרם שבא שנה שלאחריו כבר קלקלו ובאותו שנה שנכתב כבר ידע השטן שנכתב אותו שנה לשנת גאולה ועושה היצר הרע כל הצטדקאות שלא ישוב שום בי' כנישתא כדי לעכב הגאולה והיינו אריכות גלותינו אם לא נשוב כ"כ שנגרום שנכתוב לגאולה וישועה ואחר כך נחזיק עצמינו מאוד מאוד ללחום נגד היצה"ר להיות סור מרע ועשה טוב או שנעשה כ"כ תשובה גדולה שיתוקן הכל בר"ה ומיד יבא משיח, ועתה נבא לתרץ קו' המהרש"א בח"א דהנה אי' במפורשים שהכריתות ברית בערבות מואב היה בר"ה דכתיב אתם נצבים היום לעברך בברית ה' אלקיך וכל מקום דכתיב היום סתמא ואינו מבואר באיזה יום אינו אלא ראש השנה וכן איתא בזוהר על פסיק ויהי היום ויעבור אלישע אל שונם שהוא בר"ה וכן ויהי היום ויבואו בני אלהים להתייצב על ה' היה בר"ה שאז יומא דדינא ולפי"ז נאמר דבאותו שנה ששאל ר"י ב"ל למשיח אימת יבא לא הי' אז נקרא שנת גאולה ולפיכך לא היה יכול להשיב סתמא אם בקולו תשמעו דאף אם בקולו תשמעו לא יוכל לבא עד ר"ה ומשו"ה א"ל היום וכוונתו על היום הנקרא היום סתמא דהיינו ר"ה וריב"ל הבין שכוונתו היה על ר"ה והיה סבור שבאמת יבא אליהו בער"ה ויבשר שהוא יום לפני ביאת משיח וכשבא ר"ה ולא אתא משיח א"ל לאליהו שקורא קא משקרא בי וא"ל דכוונתו היה היום אם בקולו תשמעו ר"ל שאחר ששאלתיו הייתם שומעין בקולו והייתם מתקנין הכל קודם ר"ה הי' בא אליהו בער"ה ומשיח בר"ה אבל מאחר שלא שמעתם בקולו לא בא משיח בר"ה ואליהו מאתמול ומתורץ קו' מהרש"א, וק"ל. היוצא מזה דאם היינו מתקנין תיקון גמור בער"ה יבא אליהו מיד וביום ר"ה יבא משיח ויגאלינו משא"כ אם לא נטיב דרכינו בער"ה ובר"ה קודם הזמן אפשר שנכתוב שלא יהיה שנת גאולה ואז אפי' נטיב דרכינו אח"כ לא מהני עד שנה הבע"ל ואם בנתיים חס ושלום נתקלקל הכל בטל וכבר בארנו דהיום סתמא מקרי ר"ה וממילא דער"ה מקרי תמול ובזה נבא לבאר המסורה הנ"ל ונציע מה דאיתא (ע"ז ט') שיתא אלפי שנין הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח ובעוונותינו שרובו יצאו מה שיצאו עכ"ה, וידוע שיומו של הקב"ה הוא אלף שנים ונמצא אנחנו שאנו עומדים באלף הששי מהתחלת אלף הששי מקרי אצל הקב"ה היום וא"כ מהתחלת אלף החמישי עד סופו מקרי תמול לכן אנחנו שואלים להקב"ה מדוע לא בא בן ישי גם תמול ר"ל באלף החמישי גם היום ר"ל שגם מאלף הששי יצאו מה שיצאו ובודאי כמה בתי כנסיות שחזרו בתשובה ובאלו הימים היה ראוי להיות ימות המשיח וע"ז מסיב הקדוש ב"ה מדוע לא כליתם חקכם גם תמול גם היום וקאי על תמול והיום של יום שלנו ר"ל אלו הייתם תקנתם תיקון גמור בערב ר"ה שנקרא תמול מיד הייתי שולח אליהו ובודאי בא בן ישי ביום שלאחריו ואף אם הייתם תקנתם בר"ה שנקרא היום בודאי הייתי סולח מיד אליהו וביום שלאחריו היה בא משיח אבל מחמת שלא כליתם אף שתקנתם מקצתם ופעלתם שנכתוב אותו השנה שנת גאולה ובתנאי שתגמרו התקנה כנ"ל ואתם לא כן עשיתם כי אם הדר קלקלתם ומשו"ה בא בא בן ישי, וק"ל. מורי ורבותי הנה שמעתם שבאלו הימים ומעונוי' נוכל לפעול שיהיה השנה הזאת סוף ואחרית לימי אבלינו וגלותינו ובתחילת שנה הבאה עלינו ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן. יד ת"מ מ"ש אאמ"ו הגאון הנ"ל בבה"כ ציגייניר בימי הסליחות תקכ"ט לפ"ק ויש בו קצת הספד על אמי מורתי הצדקת מרת אידל ע"ה בת הקצין המנוח כהר"ר פייבל ירושלמי ז"ל ירמי' הנביא אמר מי האיש החכם ויבין את זאת ואשר דבר הי' אליו ויגידה על מה אבדה ארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה ואיתא בגמרא (נדרים פ"א) אר"י א"ר מ"ד מי האיש החכם ויבין את זאת דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פרשוהו עד שפירשה הקב"ה בעצמו דכתיב ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו' היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה אר"י א"ר שאין מברכין בתורה תחלה, והנה לפי פשוטו הא דקאמר היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה הוא קושי' הגמרא וא"כ אינו מובן איך מתוך מה שלא ברכו בתורה תחלה מתורץ קושי' זו. והר"ן כ' מצאתי במגילת סתרים של הר"ר יונה תירץ על קושי' זו