אור לישרים רט

ובסיפא מיירי שאוחז מעשה אבותיו ומשו"ה קאמר להחיות בה ביום חטאתו, ועתה אחינו בני ישראל אל תתייאשו מן התשובה אף שהיינו כל השנה כולה הולכים אחר שרירות לבינו והרבינו לפשוע ה' הוא מלא רחמים ויכפר על כולם אם נהי' תוהים על הראשונות באחרית השנה ונעשה הטוב מעתה בודאי לא יזכר שום רשע ויכתוב לאלתר לחיים טובים ופן יאמר אחד מאתנו שיש עוד ג' ימים לפני ר"ה אלך שני ימים בשוט נפש וביום אחרון של השנה אעשה תשובה כי די ביום א' כאמרם שוב יום א' לפני מיתתך אמנם לא כן הוא דזה הוי בכלל אחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה, אך זאת אני אומר שמי שאינו שומע קולי ויגידו בער"ה אמרי באמת נמי יש לו זמן עוד לחזור בתשובה שיוכתב לאלתר עם הכתוב לחיים בירושלים העליונה ואף אם יגידו לו בר"ה עצמו קודם ג' שעות הראשונות שאז יושב הקב"ה ודן עוד יש זמן לשוב אפילו היה רשע כל ימיו כי כן אמרו ועשה תשובה באחרונה בלי שום הזכרת זמן דמיד שעשה תשובה לא יזכר לו שום רשע וכן מוכח מפסוק דיליף לה שאין לשוב ביום שלפניו דהא קאמר כי ביום שובו מרשעו לא יכשל בה. ובזה נסיים לתרץ המסורה גם תמול גם היום ב', מדוע לא בא בן ישיגם גם תמול גם היום מדוע לא כליתם חקכם גם תמול גם היום, והנה כבר אמרתי לכם בדרוש אחר בשם ספר אור חדש מה שמיישב על המשך ב' פסוקים אלו והיא בדפוס ומי שלא שמעו יוכל לעיין שם אבל עתה נאמר מה שנראה לי ונתרץ תחלה קושי' המהרש"א בח"א דאיתא בגמרא (סנהדרין צ"א) דריב"ל אשכח לאליהו ושאל לו אימתי יבא משיחא א"ל שאלו לדידי' והיכי יתיב א"ל אפיתחא דרומאי ויהיב לי' סימנא בגווא אזל שאל לדידי' אימת אתא מר א"ל היום כי הדר אשכח לאלי' א"ל שקורו קא משקר בי דאמר לי היום ולא אתא א"ל היום אם בקולו תשמעו ומקשה. המהרש"א איך אפשר שיבא היום אם בקולו תשמעון הלא לא אתי אליהו מאתמול ותירץ דהיום לאו דוקא והוא דחוק, ונ"ל דהנה נתקשה לי הרבה שנים על הא דקאמר הגמרא כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה איך אפשר שזה זמן ארוך שאנחנו נתונים בגלות המר והרבה גזירות קשות ורעות שעברו עלינו ולא היו שבים בשום זמן ובפרט למה שהוזכרנו בדרוש אחר בשם המדרש הנעלם שאפי' בי' כניסתא חדא אם יעשו תשובה שלימה יתקיים אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' וא"כ תוך אורך זמן הרב והרבה בתי כנסיות שיש בכל תפוצות ישראל בארבע פינות העולם ה"י וינצרם איך אפשר שלא יהי' בהם בי כנישתא חדא שלא היה שב בשום זמן ואי היו שבים היו להם לגרום את הגאולה מיד: ונאמר מה שנ"ל ליישבו דהנה מצינו שאותו שנה שיהיה הגאולה תיכף מר"ה יגזור השם ב"ה שיהיה אותו שנה הגאולה כדכתיב לקרא שנת רצון לה' וגו' וכתיב נמי יום נקם בלבי ושנת גאולה בא וכן אנו מתפללים א"מ כתבינו בספר גאולה וישועה וקשה ממ"נ אם היו ראוים לגאול הי' להם לגאול מיד בר"ה או ביום שלאחריו ואם הם אינם ראוים לגאול אמאי יוכתבו שיהיה שנת גאולה לכן נאמר ואף שמחשבת הקב"ה נעלה ומרומם מהשיג מ"מ נאמר לפי שכלינו דהנה ידוע שאנו צריכין לשוב ולהתוודות עוונותינו ועוונות אבותינו וכל זמן שלא יתוקן כל אלה אין אנו נפדי' ולכן כשהגיע יום ר"ה וכבר תקנו את הכל באמת לא היה מעוכב הגאולה יום א' אבל אם עדיין לא תקנו הכל רק אם נקיים עוד כך וכך ימים כל מצות עשה מה שאנו מחויבים לעשות דבר יום ביומו ונשמר עצמינו שלא לעבור על שום מצות ל"ת יהיה הכל מתוקן צריך שיעוכב הגאולה עד אותו זמן וא"כ אם מספר הימים שצריכין אנו לתקן יהי' יותר מימי השנה לא יכתב באותו שנה לשנת גאולה אכן אם אינו מגיע מספר הימים למספר ימי הסנה נכתב אותו שנה לשנת גאולה ובאופן אם נקיים אותן הימים כאשר נצטווינו ואם נקלקל אותם בטל שנת גאולה וא"כ אם אותו שנה לא נכתב שיהיה שנת גאולה אף אם נעשה תשובה גדולה מאוד עד שנתקן הכל מ"מ לא יבא באותו השנה עד שנה הבאה אם בנתיים לא נקלקל מעשינו ולפי"ז הא דקאמר כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה היינו שאין צריך להמתין עד שנת הקץ שכל שנה ושנה זמנה אלא שהדבר תלוי בתשובה שעי"כ יוכתבו בר"ה לשנת גאולה ומעשים טובים היינו מע"ט של אותן הימים שחסר עדיין מן התיקון גמור דהיינו שלא נקלקל וק"ל. יצא לנו מזה שאף שנעשה תשובה שלימה אם לא נכתב אותו שנה לשנת גאולה אינם נגאלים בפעם ההוא וא"כ אפשר שעמה פעמים