אור לישרים רו

אדם לחבירו דרך כלל הוא הציווי של ואהבת לריעך כמוך דמי שמקיים זאת בשלימות בודאי יהי' חביב בעיני הבריאות ויהיו דבריו נשמעין להם ושכצטווה לקחת מאנשי המדינה ההיא וילמדם טכסיסי מלחמה ויזרזם להיות לאנשי חיל לעשות מלחמת המלך הוא מה שנצטווינו ללמוד יום ולילה נראה שנזכה ללמד להורות לעם תורה וחכמה ומוסר שבזה אנו מחזיקים כב"י כח של מעלה ושלבש להשר מלבושים רבות ונתן לו מתנות רבות שיכול לבזבז במדינה ההיא כדי שיהיה חביב בעיניהם הוא מלבושי הוד ותפארה אשר לבש הנשמה רבן ונקי מבלי שמץ וכתם כנודע ונתן לנו עיניים לראות ולב לדעת וכל כלי חושי' ומשך עלינו חוט של חסד למצא חן בעיני כל רואינו ופחדינו ומוראינו על כל העמים ועל כל חית הארץ והעבדים אשר שלח עמנו לשמשינו הם חברינו שבדור שצוה אותם לגמול חסד עמנו לטעון ולפרוק וכדומיהן מצות שבין אדם לחבירו כאמרם לא נברא כל העולם כולו אלא לצוות לזה ושטרם נסיעת השר נשבע שיהיה נאמן למלך הוא מה שאמרו רז"ל שטרם שירד הנשמה למטה משביעין אותו הוי צדיק ואל תהי רשע ושאחר נסיעת השר גבר האויב הוא שגבר עמלק והחריב את בית מקדשינו ותפארתינו והרג חסידי עליון והמטרוניתא ובתה יחידה לקח לשבי הוא כנסת ישראל ותורתינו הקדושה הנתונה עמנו בשבי ובבזיון ודודינו הלך למרחוק וכל זה נעשה בימינו כי כל דור סלא נבנה בהמ"ק בימיו כאלו נחרב בימיו מפני שקרוב מאוד לתקן הדבר כאשר נבאר לקמן והקב"ה מחכה על הגאולה כמותינו כמו שארז"ל שמא תאמר אנו מחכי' והוא אינו מחכה ת"ל לכן יחכה ה' לחנניכ' ומקוה שע"י מעשינו הטובים נגבר לעשות חיל להשיב שכינת עוזו וכבוד תורתו על מכונם ולמחו' זכר עמלק שלא יזכר שמו עוד, אכן לא נעשית רצון וחפץ ממ"ה הקב"ה שאנחנו לא כן עשינו שאחר שירדה נשמתינו לעוה"ז נשתגע ומלבושי היקר אשר הלבישנו קרענו מעלינו בחטאינו כאשר אמר שהמע"ה קרעים תלביש נומה והלבשנו בגדים צואים ומלוכלכים בכתמי עוונותינו ופשעינו וכל המתנות אשר קבלנו השלכנו חוצה הם כלי החושים והאברי' אשר ניתן לנו לתועלתינו אבדנו נוח עינינו מראות כבדו אזנינו משמוע אי' בינות לבינו אי' יראת השם ראשית דעת אי' עצת חכמתינו כמאמר הנביא יחזקאל ובקשו חזון מנביא. ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים רגלינו לרע ירוצו ידינו מלאה זמה מכף רגל ועד ראש אין בו מתום בבשרינו פצע וחבורה ומכה טרי' ותחת שהיה פחדינו ומוראינו על כל חית הארץ החיות משלו בנו כמו שדרשו רז"ל על פסוק אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו שאין חיה מושלת באדם אא"כ נדמה לה כבהמה וכ"ז מפני שאדם ביקר בל ילין ופי' האלשי"ך שאפי' גרוע הוא מבהמה אם ביקר בל ילין רק שהוא נמשל לצורה המצויירת דומה לבהמה ושהמלך בוכה לגודל רחמנות המשתגע הוא ממה שאמרו רז"ל בגמרא (חגיגה ד') ג' הקב"ה בוכה עליהם בכל יום וחשב על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ועל מי שא"א לו לעסוק בתורה ועוסק ופי' המהרש"א בח"א שפירושו על מי שאפשר לו לעסוק בתורה היינו שהוא אדם פנוי מכל עסקי' ואינו עוסק כלום ועל שאי אפשר לו לעסוק בתורה היינו מרוב עסקיו ועוסק פירושו בעסקיו הוא עוסק ומניח חיי העולם ועוסק בחיי שעה ועל שניהם הקב"ה בוכה עליהם בכל יום על מיעוט דעתן והשם ב"ה ברוב רחמיו עלינו מבקש לרפאינו כמאמר הנביא ארפא משובותיכם מה עשה שלח לנו רופאים לרפאות לנו והם היו הנביאים כדכתיב ואשלח לכם את עבדי הנביאים יום יום השכם ושלוח וגם עתה שאבדנו כל ואין לנו עוד נביא וחוזה מ"מ הקב"ה שולח לכל עיר ועיר בעיתים מזומנים מוכיחים המשמיעים לעם דברי תוכחה ומוסר ואע"ג דלפי שעה היינו מיושבי' ומתאספים לשמוע דברי מוסר ומעוררים אותנו ומזכירים שגבר האויב וקושי ואריכות גלותינו וגלות התורה וכ"י מ"מ מגודל המרירות רפואה לא רצינו ליקח הרפואה וחזרנו לשגעון הראשון כמו שבארנו לעיל וכן הוא עתה בעוונותינו שבאים מוכיחים זא"ז והציבור מתאספים לשמוע מוסר וכשהולכים מהדרוש מגידים ומספרים זל"ז דברי המוכיח אשר חידש תוך הדרוש כוונת פסוק או מאמר רז"ל או הלכה או משל נאה ומימי לא שמעתי שהיה אחד חוזר מה כינים דברי המוכיח ומה טוב לתקן עון פלוני בציווי אשר אמר לעשות אלא דברים כאלה משליכים אותם אחרי גיוום ומיד חוזרים לטירוף הדעת הקודם אכן אני הוא הרופא העומד מעצמו ואני מחשב בשכלי הלא הנשמה מקור מחצבה היא ממקום קדוש רם ונשא והיא היתה קדושה וטהורה ברה וזכה מושכלת בשכל העליון איך אירע לה. כך שתסכל כ"כ