אור לישרים רה

מי עשה ככה הפצעים האלה והרופא הגיד לו שהוא בעצמו עשה את זאת כשיצא מדעתו וגם כל מה שהיה לו איבוד עד שנשאר בעירום ובחוסר כל ולא נשאר בו כ"א גווייתו הנחבל והנפצע וע"י שינוי האויר נתרפא אז התחיל לבכות בקול מר צורח על ירידתו ממדריגה הרמה והנשאה שהיה בו שבא למעמד השפל והגרוע אשר הוא עתה בו, כששמע הרופא את בכייתו מקירות לבו שמח כי זה היה לו למופת שחזר לדעתו ואז אמר פו שלא יחזור עוד למדינה ההיא אשר שלחו המלך כ"א שיחזור עמו למדינת המלך וכאשר שמע השר את זאת התחיל לבכות ולזעוק ואמר אוי לי איך אבא לפני המלך בעירום ובחוסר כל ואיך אשא פנים לבא לפניו וכשישאל המלך איך אבדת כל המתנות והעשירות אשר נתתי לך ומכל השליחות אשר שלחתיך בעבורם לא פעלת מאומה מה אשיב לו אוי לאותו בושה ואוי לאותו כלימה אמר הרופא ומה היה לך לעשות כיון שהיית מטורף בדעתך וכל מה שעשית שוגג היית ובודאי עתה שחזרת לאיתנך הראשון יושיבך על כנך, אמר השר זכרתני שלפעמים שהיית מיושב בדעתי ורצו כמה רופאים לרפאני והודיעו לי שגבר האויב והחריב מדינות המלך והמטרוניתא ובתו יחידו לקחו עמם בשבי ורוב הומניו נהרגו והמלך מקוה לעזרתי ולא רציתי לסבול מרירות רפואה והקלתי בכבוד ובשליחות המלך אשר גדלני ורוממני ובודאי יכעוס עלי וישליכני מאת פניו ויענשני אמר הרופא על דא ודאי קא בכית ובכו תרווייהו לגודל הרחמנות אח"כ אמר הרופא זאת היא עצה היעוצה באשר שידעתי שהמלך רחמן הוא לכן כשתבא לפניו לא תבא לפניו כ"א בבכי ובדמעות כדי שיבין מצפונך שאתה מתחרט על מה שעשית ואתה מבין רוע מעמדך ונפלתך מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ויראתך מעונשו ובודאי ירחם עליך אמר השר והאי א"א לי לעשות מכמה טעמים הא' אתה ידעת שיש לי בבית המלך שונאים וקנאים ואם אבא לפני שער המלך בבלויי סחבו' אשר לבשתי בודאי ישליכני חוצה ולא יניחוני להתקרב לפני המלך ואף אם אבא אל המלך מי יודע אם יאמין לי שאני מתחרט על שעוויתי בשליחתו ומה שאבכה לפניו אינו רק מיראת עונשי מחמת שאני עומד לפניו ומסור בידו ואפשר שיכעוס עלי על שאחר שובי לשכלי באתי בלי רשותו ולא המתנתי עד שיקראני אליו ואף אם ימלא משאלותי וימחול לי על כל מה שעוויתי איך לא אבכה בזכרי שאני נעדר מגודל הגדולה והחשיבות אשר היה ניתן לי מאת המלך אלו היית מקיים שליחות המלך והייתי נוצח מלחמת המלך אך לא אפשר לי בענין אחר כי ידעתי שאם אשוב לאויר המדינה יהיה מעמדי יותר גרוע משהיה אמר הרופא באמת אני חוזר מדעתי שהזהרתיך שלא תשוב לאותו המדינה אני חוזר בי כי מה שאמרתי ששינוי האויר גרם לך השינוי בדעתך ובשכלך יש לי הוכחה שלא כן הוא והוא מפני שאני יודע שיש עמך עבדים מאותו המדינה שבאת משם והם עד עתה מיושבים בדעתם איו שרגילתך והנהגתך במאכל ובמשתה ובתפנוקי השרים של מדינה הזאת ואתה ממדינה אחרת היא גרמה לך שינוי גדולה לכן אם תרצה תחזור למדינה ותתנהג אותך במאכל ובמשתה כמו עבדיך המיושבים בודאי תשאר דעתך צלולה ומשם תודיע למלך כל אשר אירע לך מעת פרידתך מהמלך ועד עתה לא יכחד ממנו מאומה ואיך ע"י הרופא פלוני נתרפא ודעתי צלולה עתה ואם על המלך טוב אעשה מבוקשו מעתה בכל מה שיצוה עלי ואם כה תעשה בלי ספק ישלח המלך לך בגדים נאים לכבודך כראוי וישלח לך עשירות ומתנות חדשות כדי שתוכל להשלים חפץ המלך לעשות חיל לנצח מלחמותיו וייטב העצה הזאת בעיני השר וכן עשה המלך כאשר שמע אודותיו וקורותיו הטיב לרופא בעבורו ולא לבד שהחזיר להשר את כל אשר נתן לו מקדם אלא שהכפיל לו הכל ע"כ המשל. הנמשל הוא השר הגדול אשר היה חשוב מאוד בעיני המלך היא הנשמה הקדושה והטהורה טרם בואה אל העולם היא חשובה מאוד בעיני המלך הוא ממ"ה הקב"ה והקב"ה הי' משעשע עמה יום יום כאשר האריכו בזה חכמי המוסר עד שכל מלכי מעלה נתקנאו בה באמרם מה אנוש כי תזכרנו וששלחה המלך למדינה רחוקה היא ירידת' לעולם הזה כדי שילמוד בזה העולם טכסיסי מלחמה הוא לימוד תורה והמצות שבזה אנו מנצחי' שרו של עמלק בהתלחם עמו המלך מלכו של עולם כמו שנאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור שבחזקינו בתורה ומצו' אנו מחזיקי' כח של מעלה ובהתרפאתינו מהם אנו מתישין כח של מעלה כ"י ושציווה לנשמה שתראה שתהיה חביבה ולאנשי המדינה היא עוה"ז המה כל המצות שבין