אור לישרים רא

ותפלת ערבית שאז ראוי ללמוד אפי' לב"ב שא"א להם ללמוד כל היום מפני טורח פרנסה מ"מ סמוך לק"ש ותפלת ערבית ראוי להם ללמוד כדאיתא חכמים עשו חיזוק לדבריהם שלא יהיה אדם בא מן השדה ויאמר אוכל קימע' ואשנה קימע' ואח"כ אקרא ק"ש אלא אדם בא מן השדה ואם היה רגיל לקרות קורא אם היה רגיל לשנות שונה וקורא ק"ש ומתפלל וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה ובפרט עתה שהוא סמוך מאוד ליום הדין שנשמור עצמינו שלא יהי' ח"ו חייב מיתה, ועוד כיון שאנו משולים לעץ שתול ראוי שתהיה על פלגי מים והיינו פלפול של חידושי תורה שהתורה נמשלת למים והחידוש הוא כמעין המתגבר ונובע ממנו פלגי מים שמראה פנים לכאן ולכאן, לכן גם אנו נאמר דבר נאה ובו יתורץ נמי מדרש רבה בפרשה שלפנינו. איתא במדרש רבה אתם נצבים היום כולכם וגו' הלכה אדם מישראל שלא התפלל הרבה פעמים ששכח להתפלל איזה שעה מותר לו להתפלל ויצא בו כך שנו חכמים תפלת השחר עד חצות תפלת מנחה עד הערב תפלת ערב אין לה קבע אבל של מוספין כל היום עכ"ל, ויש לדקדק האיך שייך זה השאלה לפסוק אתם נצבים ועל שהתשובה אינו מהשאלה ועוד מה קאמר אבל של מוספין וכו' מאי אבל ובלשון המשנה באמת אינו אלא ושל מוספין וכו', ונראה לתרץ דאיתא (ברכות י') על הא דתנן ק"ש של שחרית זמנה עד ג' שעות וקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אמר מר עוקבא מאי לא הפסיד שלא הפסיד הברכות תניא נמי הכי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אבל מברך שתים לפני' ואחת לאחרי' ע"כ הגמ', וכתב רבינו אשר וזה לשונו יש להסתפק אם ר"ל עד חצות כשיעור תפילה אליבא דרבנן או ד' שעות אליבא ר"י או אפילו כל היום כולו לא הפסיד ורב האי גאון ז"ל כ' אף כל שעה ד' אעפ"י שאין עונתה מברך ב לפני' וא' לאחרי' משמע דוקא שעה ד' שהוא זמן תפלה לר"י אבל מכאן ואילך הפסיד הברכות ואם בירך עובר על לא תשא עכ"ל, אכן הרמב"ם בפ"א מהל' ק"ש כתב הקורא אחר שלש שעות ביום לא יצא ידי חובת ק"ש בעונתה אלא ה"ה כקורא בתורה ומברך לפני ולאחרי' כל היום עכ"ל, ונ"ל להוכיח כדברי רב האי דלכאורה יש לדקדק למה קתני במתני' הקורא מכאן ואילך על ק"ש של שחרית ולא תני כן גבי ק"ש של ערבית, אמנם לק"מ דהא אפי' הרמב"ם שחולק על רב האי גאון וכתב שלא הפסיד הברכות כל היום מ"מ ודאי דאחר צ"ה הפסיד הברכות דלא שייך לומר ברכת יוצר אור בלילה, וא"כ ה"נ נאמר דלא שייך למימר ברכת מעריב ערבים ביום ומשו"ה לא מצי למתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות גבי ק"ש של ערבית דהא ק"ש של ערבית זמנה כל הלילה ואפי' רבנן דאמרו עד חצות לא אמרו אלא כדי להרחיק וא"כ אם קרא מכאן ואילך ודאי הפסיד הברכות דהא יממא הוא ולא שייך לומר ברכת מעריב ערבים, אך כ"ז לפי מה דקיי"ל דזמן ק"ש של ערבית כל הלילה זמנה אא"א שאין זמנה כל הלילה ודאי דאם קרא אח"כ בו בלילה לא הפסיד הברכות ולפי"ז קשה על הא דאיתא שם במשנה ראשונה מעשה שבאו בניו וכו' ובגמרא פריך עד האידנא לא שמיע להו הא דר"ג ומתרץ הגמרא הכי קאמרי לי' רבנן פליגי עלך ויחיד ורבים וכו' או דלמא רבנן כוותך ס"ל והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק עכ"ל ולפ"ד קשה מאי מספקא להו הלא אף אי סברו רבנן דזמן ק"ש אינו אלא עד חצות מ"מ הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות וא"כ הל"ל לקרות ק"ש בברכות לחוש אדברי ר"ג ולצאת ידי ב' ובודאי לא שאלו אם יקבלו שכר כאדם הקורא בתורה או כקורא ק"ש בעונתה הלא קמי' שמי' גלי', ונ"ל דהנה מתוך תשובת ריג לבניו דקאמר ולא זו בלבד וכו' הקטר חלבים ואברי' מצותן עד שיעלה ע"ה משמע דבניו לא ידעו מזה דהקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה ע"ה ואי' דתפלת ערבית נגד הקטר חלבים ואברים נתקן ואפילו למאן דאמר תפלות אבות תקנו אסמכת' אקרבנות: ואם כן בניו של ר"ג שלא ידעו דזמן הקטר חו"א מצותן כל הלילה ממילא לא ידעו נמי שזמן תפלת ערבית זמנה כל הלילה ולפיכך אם אין זמן ק"ש כל הלילה הפסידו נמי הברכות כיון שעבר זמן אותו תפלה וכמ"ש רב האי גאון גבי תפלת שחרית ומשו"ה שפיר קאמרי לי' רבנן פליגי עליך וכו' ומשום דר"ג הבין שטעו בתרתי משו"ה השיב להם דרבנן כוותי ס"ל וגם הקטר חו"א מצותן עד שיעלה ע"ה וק"ל וכ"ז אי אמרינן כדברי רב האי גאון דאם עבר זמן אותו תפלה הפסידו הברכות אבל א"א כהרמב"ם סכל היום לא הפסיד הברכות הקושיא במ"ע דמאי מספקא להו הלא כל הלילה לא הפסיד