אור לישרים ר

קרי' תערובות אנשים ונשים עד כי חדל לספור משא"כ בשאר כל קהלות ישראל וכן ישיבות בתי משתאות ובתי כנסיות של ע"ה ושם ישיבות לצים ומדברים רכילות ולה"ר מה שאין כמוהו בכל תפוצות ישראל או באיזה עיר הולכים נשים ובתולות לבדם בלי שומר בחדרי הנכרים כמו בקהלתינו וכדומיהן הרבה שנעשה לעין כל ומהיכי תיתי לומר שצריכי' אתם לחפש אחר עון אך מה שהבאני הלום הוא מחמת שנתקלקל הדור יותר שמקדמת דנא כשהגיע ימים הנוראים אימת יום הדין נפלה על כל או"א ואף שלא היו צריכין לחפש אחר עון ולא העמידו להם צופה מ"מ הי' כל א' שב בכל לבו אבל עתה ראיתי רבים שלא חשו כלל על ימי הדין אפילו אותן הצמים בי' ימי התשובה אינו אלא כמצות אנשים מלומדה וסוברים שבתענית כבר יוצאים י"ח ואינם יודעים שהתענית אינה אלא הכנה לתשובה שיכנע החומר המתאוה ויתחזק כח הנשמה להתוודות בלב נשבר ונדכה ועתה רבים יש ויש שאפי' אינם צמים ועושין כל ימיהם כחגי' ולא שמים על לבם ימים הנוראים שממשמשין ובאין לכן באתי להזהיר וכפי הנהוג בקהלתינו לדרוש בין מנחה למעריב ולמטה נבאר טעם ע"ז, וליכא יותר פנאי לדרוש קודם ר"ה כ"א היום לכן באתי להזהיר כי עוד שלשה ימים יש לכם פנאי לשוב וביום הרביעי יכתבו ויחתמו רשעים גמורים לאלתר למיתה ואעפ"י שאיני כנביא לדעת איזה מרשעים שיוכתב ויוחתם למיתה מ"מ הריני כצופה שמזהיר בשופר לכל העם שראה החרב באה ואם א' אינו נזהר ותבא חרב ותקחיהו ודמו בראשו יהיה וכן נמי מי ששומע דברי ואינו שב הרי הוא מתחייב בנפשו אם תבא ח"ו חרבא דמלאך המות ותקחיהו וכן בני הרשעי' צריכין ליזהר שלא יהיו אוחזין מעשה אבותיהן בידיהן ואם לא יהיו נזהרין מיד כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם הן נתפסי' ואם אשתוק יהי' כל ישראל עריבים זה בזה להיות דמם נדרוש מאתנו, ע"כ אני מזהיר את נפשי מלטתי ואם תאמרו מה תועלת בזה הדרוש הלא בלי ספק אין כאן שום א' מרשעים גמורים א"כ אין שומעין דברי נאמר כי על דברי הנביא נמי קשה זאת דמסתמא לא באו רשעים גמורים לשמוע דברי הנביא ולתרץ הקושיא זאת אמר הנביא בסוף הקאפיטל שהתחלנו בו שהקב"ה אמר לו ואתה בן אדם בני עמיך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את חד איש את אחיו לאמר בואו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת ה' ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבי' בפיהם המה עושים אחרי פצעם לבם הולך והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומיטב כגן ושמעו את דבריך ועושים אינם אותם, ונמצא דאפשר שיש כאן א' או שנים הבאים לשמוע איזה משל או הלצה אבל לעשות לא באו כלל אכן כשישמעו אזהרתי אפשר שיכנוס יראת השם בלבבם או שיש מבניהם או מבני ביתם והם יאמרו ויספרו אמרי בשובם לביתם ויעשו פרי ואפשר שבשביל כך התחיל הנביא דבר אל בני עמיך משום דמסתמא הרשעים לא באו לדרוש כלל כ"א בניהם שהיו צדיקים עד הנה רק שצריכין להזהיר אותם שלא יהיו אוחזין מעשה אבותיהם ולכאורה היה מן הראוי שלא לדרוש מוסר כלל כי שמעתי ממוכיח א' שהיה אומר על פסוק שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו כידוע שהצדיק נמשל לעץ שתול כמו שאמר נעים זמירות והיה כעץ שתול על פלגי מים אכן הרשעים נמשלו כמוץ אשר תדפנו רוח כדכתיב לא כן הרשעים כ"א כמוץ אשר תדפנו רוח והיינו דקאמר שתולים בבית ה' ר"ל כשהם בבה"כ ושומעי הדרוש המה צדיקים דהכי איתא במדרש בשעה שהחכם יושב ודורש והציבור שומעין הקב"ה מוחל להם כל עוונותיהם והמה כעץ שתול אך בחצירות אלהינו ר"ל מיד כשיצאו לחצר ביהכ"נ יפריחו כמוץ אשר תדפנו רוח שיתלוצצו על הדרוש וא"כ מאחר שיחזור הכל לכמות שהיה פעולת המוסר הוא לריק אמנם מ"מ באותו שעה שהמה בבה"כ הם צדיקים וטרם שנצא מבה"כ אנו מתפללים בכוונת הלב השיבנו אבינו לתורתיך וקרבינו מלכינו לעבודתיך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך אפשר שיקובל תפלתינו ואף על פי שכבר עשינו כן פעמים רבות ולא הטבנו דרכינו מ"מ כמו שאנו מתפללים זה י"ז מאות שנה על הגאולה ועדיין לא נשמע תפלתינו ואפי"ה אנו בטוחים שאפילו שיתמהמה יחכה לו ומצפין בכל יום שמא עתה לעת רצון כן הדבר שמא עתה עת רצון שיפתח לבינו לאהבה אותו וליראה אותו וכיון שעתה אנחנו שתולים אית לן לעשות מה שראוי לעשות בבה"כ והם תורה ותפלה אבל מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה ומשום הכי אין עומדין להתפלל אלא מתוך דבר הלכה ולדעתי בשביל כך נהגו לדרוש קודם ק"ש