אור לישרים קצא

עליונים. לכן מפרש דכשאמר לו משה עשה לי משכן וא"ל בצל אל היית וידעת רצה לומר שכדבריך כן הוא שאתה ידעת סדר הצירופים של אותיות וידעת שהיה עדיין אל מסתתר וידעת שהיכן המעון קודם שברא העולמות ומשום שנברא העולם בי"ה והיינו דקאמר ע"ש חכמתו נקרא כן כדכתיב ה' בחכמה יסד ארץ ומפרש עוד שהיה בצלאל יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ ויליף לה בגמרא ה' בחכמה יסד ארץ קונה שמים בתבונה וק"ל. ובזה מיושב נמי הא דקאמר יושב בסתר עליון וגו', והלשון יושב הוא המחכה לחסות בסתר עליון הוא יתלונן בצל שדי שהוא שם השמירה מכל הפגעים כיצד מילת עליון מרמז על פ"ג צירופי' של פנים ופ"ג של אחור יחד קס"ו גימטרי' עליו"ן ומלבד אלו פ"ג הם עוד קמ"ח כאשר בארנו וקס"ו וקמ"ח יחד הם במספר שד"י. לכן יתלונן בצל שדי וקאמר הטעם מפני מה אנו מחשבינן מספר קמ"ח רק צירופי פנים ובמספר עליון אנו מחשבין פ"ג צירופי פנים ואחור לכן קאמר אומר לה' מחסי וגו', וזה יתבאר עפי"מ שנודע דדרך פנים הוא רחמים גמורים ואחוריים הוא דין ואנו צריכין שהשם ב"ה יהיה מחסה מכל רע שהוא רחמים ומצודה יהיה לרשעים שהוא דין לרשעים ורחמים לצדיקים, לכן חושבנה מקצת צירופים פנים לחוד ומקצת צירופים פנים ואחור והיינו דקאמר אומר לה' מחסי ומצודתי וגו' ומפרש ואזל למאי צריך מחסי ומצודתי וקאמר כי הוא יצילך וגו' עד צהרים ובזה הוא מחסה ואח"כ קאמר שע"י המצודה יפול מצידך וגו' עד תראה, וע"ז קשה מה נשתנה צירופי קמ"ח שהם רק דרך פנים מצירופי פ"ג שחשבינן פנים ואחור דלמא נהפוך הוא לכן קאמר כי אתה ה' מחסי דהוי"ה ב"ה שהוא רחמים גמורים יהיה למחסי ולכן במספר קמ"ח שבו צירופי הוי"ה ובריאות העולם יהיה רחמים כדכתיב עולם חסד יבנה משא"כ מספר עליון שהוא מספר מעון שהיה קודם בריאות עולם שעלתה במחשבתו לברא במדת הדין וכיון שראה שאין העולם מתקיים במדת הדין שיתף בו מדת רחמים כן הוא מספר פ"ג פנים ואחור והיינו דקאמר עליון שמת מעוניך, והנה יתר הדקדוקים שבקאפיטל הזה נקח באשראי עד פעם אחר אם ירצה השם שעתה אין פנאי לדרושים כאלה. ונחזור למוסר שהתחלנו בו על ביטול התפילה וביטול תורה והמקור לשני אלו הוא ביטול תשב"ר שאם אין גדיים אין תיישים ואלו הי' רוב הדור בני תורה כבר היה מתוקן סדר התפלה אבל עתה שבני עלי' המה מעוטים ואין בידם לכפות את בני דורם ולכן נציע מה דאיתא בתרגום יונתן שבו יבואר שעל ידי שלש אלה נהי' נגאלין ויבואר נמי איך יש לנו להתאונן על מה שאירע לנו ביום הזה הוא יום מיתת מרע"ה. איתא בתרגום יונתן על פ' הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטי' על עדרי חבריך, וז"ל כד מטי זימנא דמשה נביא למפטר מן עלמא אמר קדם ה' גלי קדמי דעמא הדין עתידן למיחב ולמהלכה בגלות' כען חוי איכדין יתפרנסן וישרון ביני עממיא דקשיון גזירתהון כחומתא וכשרבי שמשא דטהירא בתקופת תמוז ולמה יהון מטלטלין ביני עדרי בנוי דעשו וישמעאל די משתפין לך טעותהון לחבריא, ונראה הא דאכפול איכה היינו תווהא על תווהא ר"ל סלא לבד סלא יודע איכה תרעה ר"ל מאין יהיה להם לצאני פרנסה יותר קשה לי לידע איכה תרביץ בצהרים ר"ל שדרך הצאן כשמכה עליהם חום השרב והשמש בצהרים הם רובצים בבטנם וגופם על הארץ במקום הצל ואם ע"י הליכות החמה מגיע החום לשם המה הולכים לשכוב במקום הצל ולכן שאל כשתתפשט גזירת המלכות עליהם אנה ירביצם להנצל ואמר שלמה אהיה כעטי' על עדרי חבריך ר"ל כך אמר משה רבינו אם אראה בעוה"ב צאן מרעיתי בלי מרעה ומבלי מקום להרביץ אותם בצל אהיה כעטי' ומה פשעי ומה חטאתי שאהיה כעטי' בעולם הקיי' ומה דקאמר לשון נקיבה הוא משום דכשהאשה אבילה היא מקוננות ומיללת יותר מן האיש והנקיבה מסוגלת יותר לעורר הבכי מן הזכר כמ"ש הנביא קראו למקוננות ותבאינה אל החכמות שלחו ותמהרנה ותשאנה עלינו נהי ותרדנו עיניני דמעה ועפעפינו יזלו מים לכן אמר מרע"ה כשאזכר אקונן בקול מר צורח כאשה אבילה על עדרי חבריך ר"ל שלא לבד על צער עדר שלך אשר מסרת לי ומסרתי נפשי עליהם והם נקראים עדר ה' כמאמר הנביא כי נשבה עדר ה' אלא אף על שלות עכו"ם שהם משתתפים עמך בהבליהם וכמו שיסד הפייט כי כל הגוים שלוים ושקטים ואביוני עמך בית ישראל דווים וסחופים, או נאמר דהכי אמר שלמה אהיה גם אני כמו השכינה כ"י