אור לישרים קפט

ר"ל כמה מילוין חשבו בשם הוי"ה ב"ה וע"ז השיב רחמנא לבא בעי וחכם עיניו בראשו ר"ל תחכמו ותתנו עיניכם בר"ת של רחמנא ליבא בעי שהם רל"ב וכך עולין מספר המילוין ושאלו לו מפני מה תלת ישר וחד מהופך ר"ל דחשבו מילוי השמות ע"ב ס"ג מ"ה שהם נכתבין כסדר המספר שהעשיריות נכתבים תחילה ואחדיות לבסוף והשם של ב"ן מזכיר האחדיות ברישא ואח"כ עשיריות וע"ז תירץ חותמו של הקב"ה אמת ר"ל דאמית במספר קטן ט' וכן ע"ב ג"כ במס"ק ט' כמו כן ס"ג ומ"ה, אכן ב"ן אי חשבינן נו"ן בי"ת לא הוי במס"ק אלא ז' לכן נכתב בהיפוך וידוע כשחשבינן אותיות כמנפ"ץ סדרו אחר התי"ו שהם לפי סדר אי"ק בכ"ר הכ' הוא ה' מאות והמ"ם סתומה וי"ו מאות והנו"ן פשוטה זי"ן מאות והפ' פשוטה חי"ת מאות והצ' פשוטה טי"ת מאות כדי שיחזור חלילה שיהיה א' אלף אחד ונמצא שהנו"ן פשוטה נחשבת לז' מאות ובצירוף ב' אחדיות הם ג"כ מספר קטן טי"ת וזהו שהשיב חותמו של הקב"ה אמת לפיכך נקטו המקובלים בזה הלשון כדי שכל א' יהיה מורה על חותמי של הקב"ה וק"ל, ע"כ דבריו ודפח"ח וד"ל. ובזה מיושב הא דלא פריך מעיקרא והא לא כתיב בי' ח' נ"ו דהגמרא יודע שאותיות הנכתבין תיו צריכין להיות נגד מילוי שם הוי"ה ב"ה וכיון דבשמות השבטים היו נו"ן אותיות וזה אין שום מספר מד' מילוים הנ"ל לכן היה סבור שהיה נכתב שם גם ח' ט' להשלים מספר בין אותיות ומשו"ה לא פריך אלא והא לא כתיב בי' צ' וא"ל שגם צ' היה כתוב שם דא"כ יהיה שם כ"ג אותיות ואין זה במילוי שם הוי"ה ב"ה ותירץ דאברהם יצחק ויעקב נכתב שם שהם י"ג אותיות ועם נו"ן אותיות של מספר השבטים הם ס"ג נגד מילוי ס"ג לכן פריך השתא והא לא כתיב בי' ט' דהשתא אין לומר שגם ט' היה כתב שם דא"כ יהי' ס"ד אותיות ואין זה מכווין נגד מילוי הוי"ה ומתרץ דשבטי ישורון היה כתוב שם ויחד הם כמנין ע"ב אותיות וק"ל. ועתה נבא ליישב המאמר שהתחלנו דהנה כתבו המקובלים דע"י ד' מילוים אלו נבראת אורות עליונים ונעשו כל צירופי אותיות התורה הם רל"א עם הכולל הם רל"ב וכ' שזה הפי' ויאמר אלקים יהי אור יה"י או"ר בגימט' רל"ב ובריאות התורה וכל העולמות נעשו על ידי רל"א צירופים ונראה שזה פי' הפסוק בדבר ה' שמים נעשו ר"ל הנה אותיות השם הוי"ה ב"ה. אף אם נכתב כל ואות בפ"ע אין צריך לכתוב המילוים אכן אם מדבר כל אות ואות מדברים כל הגילוים ומאחר שיש ד' מיני מילוים העולים רל"ב שבהן נברא העולם לכן קאמר בדבר ה' שמים נעשו וכן מספר דב"ר ומספר השם כ"ו יחד הוא רל"ב שברל"ב נעשו שמים. והנה לבאר איך נכללו ברל"א צירופי אותיות כל אותיות התורה נאמר כי כשנצרף כל אות ואות מא"ב אל אות אחר מכל האותיות לא יהי' אלא מספר רל"א וזהו סדרן דצירוף א' הוא הא' עם הב' ואח"כ הא' עם הג' ואח"כ א"ד וכן עם כולם עד תי"ו ונמצא דהוי כ"א צירופים עם א' וכן הב' עם הג' דעם א' אינו צריך לצרף דכבר נצטרף עם הא' ואי משום היפוך דהיינו ב"א זה ג"כ דכל רל"א צירופים היינו מצד פנים ובאחור יש ג"כ רל"א צירופים דהיינו כל חזרה בסדר תשר"ק נקרא אחור, נמצא דבכ"א של א' פנים נכתב ההיפוך באחור דהיינו במקום א"ב נכתב ב"א ובמקום א"ג נכתב ג"א ונמצא שהב' אין צריך לצרף רק עם כ' אותיות שאחריו פנים ואחור והג' אין צריך לצרף רק בי"ט אותיות וכן כולם, ונמצא שצרופי כל האותיות זוגות זוגות הם מספר כ"א ומספר כ' ומספר י"ט עד אחד דהיינו ש' עם תי"ו והנה המספרים מא' עד מספר כ"א עולה יחד רל"א וכן האחור ויחד הם בגי' תס"ב וכ' המקובלים שעל זה רמז נתי"ב לא ידע עיט ומאלו אורות עליונים נבראו כל העולמות, ונראה שזהו שאמר כונן שמים בתבונה דכמו שחשבינן רל"א עם הכולל שעל זה נאמר יהי אור, ה"נ רל"א פנים ואחור יחד הם נתי"ב כנ"ל ועם הכולל הוא בגי' תבונ"ה. ונאמר שעל זה כיוון משה בתפילתו שאמר ה' מעון אתה היית לנו בדור ודור בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל דהנה בארנו שמרל"א צירופים נבראו העולמות ונמצא שמספר רל"א שערים הי' קודם בריאות העולם משא"כ שם אל לא שייך אלא לאחר שנברא העולם כי השם אל מורה שהוא תקיף ובעל כח לשון חוזק וזה לא שייך אלא אחר בריאות עולם. אבל קודם שנברא העולם לא שייך לומר שהוא תקיף ממנו, ואדנ"י מעו"ן יחד הם רל"א והיינו אדוני מעון אתה היית לנו בדור ודור בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ר"ל שקודם שנברא