אור לישרים קפח

השבטים ובאותו פעם שהעלו אותו מן הכהונה באו אותן האותיות שאינן אלא סימנים והוא לא הבין הסימנים משו"ה סלקוהו, אך כל זה אם באותן התשובות שהשיב אביתר לא היו אותן האותיות שלא כתב בהן אבל מצינו שהשב אביתר רדוף כי השיג והציל תציל פריך שפיר והלא לא כתיב בי' צדי"ק והאיך היה מבין אבל על הח' והט' לא הי' קשה לי' משום דבאמת שאר הכהנים היה להם אחד מסימנים שהובאנו לעיל ואביתר אף שלא הי' לו אותן הסימנים מ"מ יוכל להשיב אותן התשובות מחמת שלא היה נזכר בו שום ח' או ט' אבל על הל פ"ש דמצינו שהשיב בצדי"ק כנ"ל והשתא ניחא דר"ש ב"י מתרץ שהיה כתיב שם אי"ו לא הוכרח לומר שהיה כתיב גם שבטי ישורון דאף אי לא כתיב שבטי ישורון לא היה קשה מזו והא לא כתיב ט' דאפשר ע"י סימנים כנ"ל ואביתר שלא ידע הסימנים ובכל תשובותיו לא היה ט' והגמ' דפריך והלא לא כתיב בי' ט' פריך מצד שסברה כיון דמשני שהיה כתיב אי"ו ובתורה לא נאמר רק שהיה כתוב בהן שמות השבטים וע"כ צ"ל דמשו"ה היה נכתב בו גם אי"ו כדי שימצא בהן כל האותיות א"ב כי לא רצה לסמוך על אחד מהסימנים הנ"ל, פריך שפיר הא לא כתיב בי' ט' ומשו"ה אמר ראב"י שבטי ישורון כתיב שם והשתא פריך שפיר מכל כהן שמדבר ברוה"ק דכיון דכל האותיות היו ככתבים בהם א"צ לשום סימן פ"ש אמאי לא הי' שואלין אלא לכהנים שמדברים ברוה"ק, והשתא ניחא הא דלא אסיק אדעתי' סיוע הוי מסייעי' בהדי' דלפי תירץ שביארנו שהיה סבור מעיקרא שלא נכתב בו כל האותיות היה ניחא מה שמעיקרא השיב אביתר ולבסוף לא ידע משום דמעיקרא בא לו התשובה שלא היה צריך לשום סימן ולבסוף כשבאו האותיות המרמזים על הסימנים לא הבין, משא"כ לפי"מ דמשני סיוע הוי בהדי' צ"ל דמעיקרא היה שכינה עליו ואח"כ נסתלקה ממנו וזה חשוב להמקשן לדוחק דלא מצינו בקרא שום חטא ועון על אביתר ומשו"ה רצה להוכיח מכח קושיתו שלא היה נכתב בו כל האותיות או כדברי ר' יוחנן שהיו בולטות ולא היה יודע לצרפן וע"ז משני לא אלא סיוע הוי מסייע בהדי' ובאמת שמא גרם לו שום חטא אף שלא נזכר בקרא וק"ל. והנה אמשול לכם משל לסוחר שהיה צריך איזה מין סחורה לקנות והלך לעיר אשר שם בעלי מלאכות של אותן סחורות ובאשר שאינו יודע מקום דירת של בעלי מלאכות אלו הלך אצל אחד שאינו עושה כ"א אותן הגרועי' מאותו מין מפני שאינו יודע לעשות משובחים ממנו וכשהראה מלאכתו להסוחר אמר לו הסוחר שהוא רוצה לקנות היפה והמשובח מאותו המין והבע"מ היה לו ג"כ אותו הסחורה המשובחים מאוד אשר נשלחו אליו מארץ מרחק מבע"מ אשר ביכולתו לעשות המשובחים והבטיח לו שאם ימכרם יתן לו דבר קצוב עבור שכר טרחתו אך הבע"מ ההוא אינו רוצה להראותם לו כי אמר אם אראה לו המשובחים שוב לא ירצה לקנות את סחורתי ואף שגם מאותן הסחורות יהיה לו קצת ריוח מ"מ יותר ניחא לי' שימכור סחורתו שכל ריוח שלו לכן פעל שקנה סחורתו ממנו ואחר שכבר קנה סחורתו ואינו חפץ לקנות יותר מסחורתו אמר אם רצונך ליקח מזה אני אמכור לך גם אותן הסחורות משובחים ונהנה גם הוא שקיבל קצת ריוח מאותן הסחורות, וכן אתם הם הסוחרים אשר רוצים לקנות הסחורה שהם חידושי תורה כי טוב סחרה מסחר כסף רק שאתם חפיצים מן החשובים והטובים ואני אינו יכול לעשותה כ"כ כי איני יודע רק מן התורה הנגלה שהיא רק מלבוש לסודות התורה אכן יש לי סחורה מבע"מ אחר אשר הוא רחוק מאתנו ה"ה הגאון מ"ו שמשון אוסטרפלי' זצ"ל שכבר נשמתו צרורה בצרור החיים שנהרג בעו"ה בתוך שאר קדושי הרוגי עליון בגזירות חמעל שנת"ח לת"ק השם ינקום דמו ומזה יהיה לי ג"כ קצת ריוח שקצת הקדמות צריך אני לעניינינו מ"מ מה שאמרתי לכם הוא כולה שלי ואני ארגתיה מלשון מסכת לכן אמרתי לכם דברי ועתה שמעו את דברי הגאון מ"ו שמשון הנ"ל זצ"ל על פי מה דאיתא במדרש פליאה, וזהו שאלו תלמידיו את רבי כמה שמותיו של הקב"ה א"ל רחמנא לבא בעי וחכם עיניו בראשו א"ל מפני מה תלת ישר וחד מהופך א"ל חותמו של הקב"ה אמת ע"כ המדרש, ופי' הוא כך משום שהמקובלים חשבו ארבעה מילוי הוי"ה, כזה (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) וזה נקרא מילוי ע"ב (יו"ד ה"י וא"ו ה"י) וזה נקרא מילוי ס"ג יו"ד ה"א וא"ו ה"א) וזה נקרא מילוי מ"ה (יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה) וזה נקרא מילוי ב"ן והנה ד' מלוי שמות עולין יחד במספר רל"ב וזהו ששאלו תלמידיו את רבי כמה שמותיו של הקב"ה