אור לישרים קפה

גלוי לפניהם מי גלוי, והנה דוד המע"ה הי' מוכיח לבני דורו והיה מבשר להם בקהל רב אם יעזבו דרכיהם המקולקלים יהיה להם כל טוב ותקובל תפילתכם והכל היה בלי פני' כ"א בצדק והיינו דקאמר בשרתי צדק בקהל רב ולראי' ע"ז שלא יחשדוני שאני דורש רק לכבודי קאמר הנה שפתי לא אכלה ר"ל אף שידעתי שע"י אמרי יתפקחו פרנסתן וישנאו אותי מ"מ לא אמנע שפתי ואעפ"י שהם יבזוני ולא לתפארת יהיה לי מ"מ לא מנעתי וקאמר מאי ראי' הוא זה הלא לא ישנאו אותך מפני שבאמת הקב"ה מזמין להם פרנסה אחרת ולא יתפקחו פרנסתן לכן קאמר ה' אתה ידעת ר"ל לפני ה' גלוי אבל להם אינו גלוי. ועתה נבא ליישב הפסוק הראשון ונקדים מה דאיתא (מגילה י"ג) תנא כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה רבם ולא היה יודע שבז' אדר מת משה ובז' אדר נולד משה כך הוא הגירסא בילקוט דמגילה והנה הרבה נתקשו בו למה הוצרך לומר שלא היה יודע שבז' אדר מת משה הלא זה היה יודע ועוד מאי מהני שבאותו יום נולד משה כיון שאותו יום נהפך לאבל וליום צרה ואחר אחרון אני בא ועוד שהמן הזכיר שמשה היה רבם ובמה דקאמר הגמרא שלא היה יודע לא הזכיר שהיה רבינו ועוד שהיה די לומר שבז' אדר מת ובז' אדר נולד ואנן ידעינן ממילא דממשה מיירי דהא עלי' קאי לכן נאמר דהנה צריכין אנו לתת טעם מ"ט אנו מזכירין גבי משה מלת רבינו אחר מלת משה וביתר הרבנים אנו מזכירין מלת רבינו קודם השם כגון רבינו אשר ורמב"ם ורמב"ן וכדומיהן, אמנם נאמר דהנה במשפטי הלה"ק צריכין אנו להזכיר שם התואר אחר שם הכולל כגון לחם לבן שמילת לחם כולל כל מיני לחמין וכשאומרים אחריו לבן אנו מתארין איזה לחם וכן בשר עוף וכדומיהן והנה משה היה הרבי הראשון שקודם לכן לא ניתנה תורה וכולן תלמידיו וכדאמרו רז"ל כיצד סדר המשנה נכנסו כל ישראל אצלו ושנה להם משה וכו', גם מצינו שבימים הקודמים קורין להילדים בסם הגדולים שעדיין בחייהם לכבודם וכדאמרינן והיו קורין אותו נתן הבבלי על שמו ובלי ספק הרבה ילדים אשר החי' ופרנס אותן נקראו על שם משה בחייו ולכן כשהיו מזכירין בימיו מלת רבינו לא היו צריכין לתאר איזה הרבי שלא היה מעולם כ"א משה אכן כשהיו מזכירין מילת משה היו צריכין לתאר איזה משה והיה מילת רבינו שם התואר לו ומשו"ה קראו לו משה רבינו ונמצא שבחיי משה הזכירו בב' אופנים או בשם רבינו לחוד או הזכירו אותו בשם משה רבינו וזה היה בדורו של משה אבל אחר כן שהיה רבי אחר כשרצו להזכירו לא היה די להזכירו בשם רבינו לחוד שכבר היה אחר שנקרא שמו רבינו ואם היינו קורין אותו רבינו משה היינו קורין לו שם חדש מה שלא קראוהו בחייו, לכן קורין לו משה רבינו שכך קראו לו בחייו מה שאין כן כשהזכירו מלת רבינו בדורות הבאים אחרי משה לרבי אחר אפי' בחייו היו צריכין לתאר אותו בשמו כדי שנדע איזה רבי ונמצא שגם בחייו היו קורין אותו רבי פלוני, עתה שאנו כותבין הלכה בשם הראשונים מיד אנו יודעים שא' מרבינו כתבו אלא שאין אנו יודעין איזה רבינו ולכן אנו מזכירין שמו לשם התואר כיון שגם בחייו היו מזכירין שמו כן לכן אנו אומרים כתב רבינו פלוני וק"ל. והנה משה היה נקרא רבינו אחר מ"ת אבל כשנולד לא היה נקרא רק משה וכן קודם מותו שוב לא היה רבינו שכן דרשו רז"ל על פסוק בן ק"כ שנה אנכי היום לא אוכל לצאת ולבא אילימא לצאת ולבא ממש והא כתיב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבא אלא לצאת ולבא בד"ת מלמד שנסתמו ממנו מעיינות החכמה ואדרבה יהושע היה גדול ממנו בחכמה באותו פעם כדכתיב ויהושע בן נון היה מלא חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וכן כתיב וכל ישראל יראו את יהושע כאשר יראו את משה כל ימי חייו, וארז"ל הצדיק אבד לדורו אבד משל למרגליות שנאבדו בכל מקום שהיא הרי היא מרגליות אלא שנאבדו מבעלי' כך הצדיק בכל מקום שהוא הרי הוא צדיק חלא שהוא אבד לדורו וזה דווקא כשצדיק מת בעון הדור אז הוא נאבד לדורו אבל כשהצדיק מת מחמת שהשלימו שנותיו בודאי הקב"ה מעמיד להם צדיק אחר במקומו וזה היה פה במשה שהשלים שנותיו מיום ליום בודאי לא יהיה הפסד לבני דורו וכן היה גבי משה שקודם שמת כבר היה נסתם ממנו מעיינות החכמה ויהושע היה מלא חכמה, ונמצא שמיתת משה לא היה פורעניות להם כי היה להם תמורתו ואלו היה חי והיה נסתם מה"ח מאי היה מועיל (ולקמן נבאר שלא יקשה עלי וא"כ אמאי בכו עליו)