אור לישרים קפב

ונראה דזה מרומז בפסוקים דהאזינו הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתידת למו כי ידין ידוד עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ואמר אי אלהימו צור חסיו בו אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם וגו', אם נקח אות הי"ב מהני מקראות תמצא די תשרי ויעבור ר"ל אם תמחול יהיה הקב"ה עובר על פשעיו ואם לאו ח"ו לא יעבור ונאמר בתוך הני מקראות לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי ידין ה' עמו כלומר שיש בידו לנקום ואפ"ה על עבדיו יתנחם וגו' מכח די תשרי. וכן אני מבקש מכם שתמחלו לי אולי חטאתי בשפתי נגדיכם כי מי פנו גדול ממרע"ה אשר לא יכול לשמור את לשונו וחטא באמרו שמעו נא המורים וכן ישעי' חטא על שאמר תוך עם טמא שפתים אנכי יושב ק"ו אני שאין בי לא חכמה ולא תבונה ולא דעת לכן תמחלו לי וכן אני מוחל לכם וזה נמי מבואר בקרא כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו ולפי פשוטו הול"ל לפני ה' תתטהרו אכן האמת הוא כן שתחילה תתטהרו אתם את חבירכם ואז הקב"ה יכפר עוונותינו שתטהרו מכל חטאתינו ובזכות שנעבור על מידותינו יעבור הקב"ה על פשעינו ויכתבינו ויחתמינו ליוה"כ הבע"ל לחיים טובים ושנת ברכה ויקוים בעת ההיא ובימים ההם יבוקש עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודא ולא תמצאנה כי אסלח לאשר אשאיר ובל"ג בב"י אמן. יב ת"מ מ"ש אאמ"ו הגאון הנ"ל בבה"כ פנחס ז' אדר תקכ"ח לפ"ק. דהמע"ה הכניס בספרו ספר תהלים י"א קאפיטל זא"ז דהיינו מן קאפיטל צ' עד ק"א ולא הזכיר שם אמרן רק בתחילת קאפיטל צ' אמר שהוא תפלה למשה איש אלקים לכן אי' במדרש והובא בילקוט שכולן משה אמרן נגד י"א שבטים שבירך משה לפני מותו ע"כ, והנה זה שתי שנים בארנו קאפיטל הראשון מאלו י"א והי' מהראוי לבאר עתה קאפיטל ב' רק ידעתי שלא אוכל לבאר כל הקאפיטל בדרוש הזאת ואני צריך ליקח באשראי עד פעם אחר אי"ה והנה מי שרוצה ליקח באשראי צריך לפרוע תחילה החוב הישן ובאותו פעם מפני שראינו שיאריך הענין ויהיה לציבור לטורח טרם נבא לענין המוסר לכן דלגנו ביאור השני פסוקים הראשונים שהם סידר שבחו של מקום בתחילת התפילה והתחלנו לבאר מפסוק תשוב אנוש וגו' עד גמירא ויעדנו לבארם בפעם אחרת לכן נבאר עתה תחילת הקאפיטל, והנה יש לדקדק בפסוקים האלו הא' למה הוצרך דהמע"ה לומר הכא שהי' משה איש האלקים והיה די לומר תפילה למשה ד' מעון אתה היית וגו', וביותר קשה על המדרש ילקוט שפי' על איש האלקים גברא דיינא כדכתיב צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל וא"כ קשה למה הזכיר דהמע"ה שהיה גברא דיינא הלא הי' יותר ראוי לייחסו שהיה נביא אשר לא קם כמוהו או שעשה צדקת ה' וכן קשה על פסוק וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלקים לפני מותו ועוד למה התחיל כאן בשם אדני ומסיים בשם אל ועוד דבתחילה קאמר בטרם הרים יולדו ואחר כך אמר מעולם עד עולם אתה אל כאלו חס ושלום קודם לעולם לא היה ולבאר נאמר. דהנה איתא בגמרא (ר"ה י"ז) ויעבור ה' על פניו ויקרא א"ר יוחנן אלמלא מקרא מלא כתוב א"א לאומרו מלמד שנתעטף כשליח ציבור והראה למשה סדר התפילה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם, ויש לדקדק טובא הא' מאי הא דקאמר אלמלא מקרא כתוב א"א לאומרו הלא מצינו פסוקי' הרבה שנראה לנביאים בדמות כדכתיב וביד הנביאים אדמה והב' איך נשמע מזה שנתעטף כש"ץ, ועוד דקאמר אם ישראל חוטאים יעשו לפני כסדר הזה והל"ל יעשה בה"א דהיינו שהש"ץ יעשה, ועוד דמילת כסדר הזה שייך על הרבה דברים אבל על דבר א' לא שייך למימר כסדר הזה, ולפ"פ קאי על העיטוף וא"כ הל"ל יעשה כזה וא"ל דקאי על האמירת הי"ג מידות א"כ לא שייך למימר יעשה כ' עשיי' אלא הל"ל יאמרו כסדר הזה, אמנם נאמר דאם יהי' מוכח מכאן שהקב"ה מתעטף כש"ץ הרבה דברים תלמדו מזה הא' דכמו שהי' הקב"ה דוגמת הש"ץ נלמד מזה שישראל יבחרו להם לש"צ החשוב שבהם דוגמת הב"ה, וכן מצינו בתנ"ך כל מי שהתפלל על ישראל הי' החשוב שבדור ומצינו גבי משה שהתפלל על ישראל ומי לנו גדול ממשה ומצינו ששמואל התפלל בעד ישראל ומי לנו גדול ממנו הלא דרשו רז"ל על פסוק משה ואהרן בכהניו