אור לישרים קפא

חזינן שעברו עלינו כמה יה"כ ומסתמא הקב"ה מוחל כל עוונותינו כי ישראל קדושים הם ושבים מקירות לבם ומלך מוחל וסולח בלי ספק מכפר עוונותינו ואפי"ה אין אנו נפדין וכבר הבטיחנו שאם נשוב מיד נהי נגאלין א"ו סילק שכינתו גורם את כל זאת אכן אם נזכה ונעשה המצות שגורמים השראת השכינה בינינו כמו שאמרו בגמרא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינתו בישראל וכמו שדרז"ל וירא ישראל שוכן לשבטיו ראה שאין פתחיהן מכוונים זה כנגד זה אמר ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה ואם מהני תשובתינו והיינו דקאמר והארץ אזכור שאף ע"י שירצה עוונם בהכנעת לבם וגם אזכור ברית אבות מ"מ אזכור הארץ עליונה ר"ל שאענשי' על שגרמו שליחתה מאתי לכן הארץ תעזוב מהם וגו לכן אין לנו תרופה כ"א ע"י תשובה ובפרט באלו הימים המסוגלי' לתשובה כדכתב השל"ה כי מלת תשובה הוא תשוב ה"א דהיינו שבתשובותינו נוכל להשיב ה' אחרונה של השם הוי"ה ב"ה המרמזת על השכינה ועדיין יש לנו ה' ימים לתקן ולהשיב ה"א בתראה והשם יאמר די לצרותינו, או נאמר דעיכוב גאולתינו הוא משום דאעפ"י דיוה"כ מכפר אינו מכפר אלא על עבירות שבין אדם למקום אבל על עבירות שבין אדם לחבירו אינו מכפר עד שירצה חבירו, בעו"ה בקהילתינו אעפ"י שבדברים שבין אדם למקום קהילותינו נזהרות יותר מכל קהילות ישראל דהיינו לימוד התורה והתפילה וכל המצות מדקדקים בה רובם ככולם מאוד אבל בעבירות שבין אדם לחבירו היא גרוע מכולם ועוברים על שנאת חנם רכילות ומלשינות ולקיחות הפרנסה א' מחבירו וחילול השם וכדומיהן ומי הוא אשר יתרצה את חבירו ומעולם לא שמעתי פה שבאה שאלה לשום חכם שכך וכך גזלתי לחבירי אם אני מחויב להחזיר לו ולכן בתפילת נעילה יסדו אתה נותן יד לפוסעים וימינך פשוטה לקבל שבים ותלמדינו ה' אלקינו להתוודות לפניך על כל עוונותינו למען נחדל מעושק ידינו ר"ל שאין הוידוי מועלת אלא עד שישיב הגזילה שתחת ידו לכן זאת עצה היעוצה שכל א' ימחול לחבירו את כל מה שעשה לו אפי' אם גזלו ימחול לו בתנאי שאם לא יוכל להוציאו בדיינן ואז אם תתוודעו לו לא יפסיד ואיתא בגמרא (ר"ה ט"ז) א"ר כל המעביר על מדותיו מוחלין לו על כל עוונותיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע וא"כ אם אתם לא ימחול את חבירו ולא יעבור על מדותיו איך יוכל להעיז פנים ולבקש שימחול מה שחטא נגד ה'. ובזה ראיתי ליישב מה ששתי הגמ' סותרין זא"ז דכאן קאמר הגמרא שנושא עון למי שעובר על פשע ובסמוך דרש על שארית נחלתו א"ר אחא ב"ח אלי' וקוץ בה לשארית נחלתינו לא כתיב אלא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשירי' ולפי פשוטו היינו שאינה מתגאה וכן פי' הרי"ף בע"י אלא שהוא רוצה לומר דכיון שמעביר על מדותיו מסתמא עשה את עצמו כסיריי' ואינו מובן דהלא אפשר שהוא מתגאה ואפי"ה הוא מעביר על מדותיו ואם כן הם סותרין אהדדי דברי ראב"ח ודברי רבא דלדברי ראב"ח משמע שאינו נושא עון אלא למי שעושה א"ע כסיריי' ואיך אמר רבא מעיקרא שכל המעביר על מדותיו מוחלין לו על כל פשעיו ועוד איך כיני הכתוב מי שאינו מתגאה לסיריי' הלא יכול לכנותו אפר ועפר ולאין ודומיהן, ובדברינו יובן דבודאי מי שאינה מעביר על מדותיו אינו מבקש סליחה מאת ה' דאיך יעיז פניו מי שהוא ברי' שפילה ואפי' יתש קדמה ומי יודע אם הוא יכול לנקום ממנו ובודאי אם היה יודע שיכול לנקום ממנו לא היה חוטא לו ואינה רוצה למחול איך יבקש מחילה ממ"ה הקב"ה שהוא מלך גדול גבור, ונורא אשר ברא ארץ ושמים ויש מאין ונותן לו כל צרכיו ובידו לנקום ממנו ואפי"ה מרד בו איך יבקש מחילה א"ו שמי שאינה מעביר על מדותיו אינו מבקש סליחה מאת ה', והנה כתיב בימים ההם ובעת ההיא נאום ה' יבוקש עון ישראל ואיננו את חטאת יהודא ולא תמצאנה כי אסלח לאשר אשאיר והנה בודאי אין הקב"ה מוחל עבירות שבין אדם לחבירו ואיך קאמר שיבוקש עון ישראל וחטאת יהודא ולא תמצאנה א"ו שהם ימחלו זה לזה או שלא עשו זה לזה מאומה ולכן שפיר קאמר ולא תמצאנה ונמצא שעושה עצמו כסיריי' הללו שיהי' בכלל שיבוקש עוונו ולא תמצאנו בודאי הוא מעביר על מדותיו לכן עתה אם אנחנו מבקשים מהשם ב"ה שיסלח וימחול לחטאתינו צריכין אנחנו למחול את כל עוונות שבינינו ובין חברינו ובפרט עתה בחודש הזה דמה"ט נקרא החודש תשרי שהתרגום של תמחול ותסלח הוא תשרי ותשבק לכן בחודש הזה מצוה על כל אדם שימחול לחבירו כל מה שעשה לו וע"י כך יעבירו כל פשעיו, אכן אם לא ימחולו לא יעברו פשעיו.