אור לישרים יח

נפלו כל הנשמות קדושות באדם דקליפה וזהו תוקפם וגבורתם ויניקת' ואלולי שיונקים מהקדוש' היו פגרים מתים והקדוש' היא חיותם וע"י יחוד קב"ה ושכינתי' נעשה פירוד בס"א כאמור יתפרדו כל פועלי און ובע"כ של הס"ם צריך לפלוט ממנו מקצת נשמות קדושות אשר בקרבו ובזה ביארו חכמי הקבלה הא דאי' בגמ' (יבמות ס"ג) א"ר אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף היינו שבגוף הקליפה שנפלו בחטא של אדה"ר ונמצא שיחוד קב"ה ושכינתי' מקרבת הגאולה ומניעת הזיווג דס"ם וע"י מניעה זה מונע הרבה פורעניות וזה נעשה הכל ע"י זיווגם של צדיקים המשמרים בריתם לבל ישכנו זר בו. ועתה נבאר ההיפוך כשהאדם עובר עבירה נברא קליפה א' אשר הוא ממהר לעורר אותו אבר דקליפה לשפוך סוללה ודינין קשי' ומרים דרך ביבים מטונפי' וסרוחים ונוקב ויורד עד לעומקא דשאול כי שם ביתו ומקום משכנו. ועתה מבואר הא דקאמר וע"ז נסמית עינו של בלעם דהנה כבר הובאנו בשם ס' מרפא לנפש שראש הקליפות מתלבש בתמונת שור והנקיבה מתלבשת בתמונת חמור וכ' דמש"ה השור הראש והראשון לארבע א"נ ומש"ה במעשה עגל יצא בתבנית שור ונ"ל שזהו הסוד של הציווי לא תחרוש בשור וחמור יחדיו ר"ל שלא יעשה יחוד בהם, והנה בלעם הרשע הי' סבור שהזיווג של ישראל הוא דרך חול וטומאה ומשו"ה תמה ואמר מי שהוא קדוש וטהור ומשרתיו וכו' יציץ בדבר הזה, אבל באמת לא כן הוא שגם ישראל מזדווגים בקדושה כנ"ל רק כל הפוסל במומו פוסל שהוא הזדווג עם אתונו וכשדרז"ל (סנהדרין ק"י) על פסוק ההסכן הסכנתי שא"ל ולא עוד אלא שאני עושה עמך מעשה אישות בלילה ובה היתה הלילית מלובשת כנ"ל והיא מקור הטומאה ונמצא שהוא הזדווג עם הלילית ונעשה הוא מרכבה לס"ם וע"י נעשה הזיווג הס"ם והלילית, וכיון שהשחית זרעו באתונו נקרא רע כדאיתא בזוהר הנ"ל ושלשתן נתחברו יחד ס"ם לילית ר"ע והם בגי' שתו"ם העי"ן ואי לאו שנסמית עינו לא הי' נקרא כך אלא שתום עינים, וכן בהיפוך דמתוך שניסמן עינו נחסר העין מן שתום ונשאר תרי"א שהוא גי' ס"ם ולילית שהוא הי' מזדווגם וזהו דקאמר הגמ' על דבר זה ר"ל אותו דבר שחשד את ישראל הי' הוא עושה שהוא הי' דבוק בטומאה בשביל כך נסמית עינו כדי שיקרא ויתייחס עצמו שתום העין המורה ע"ז ומייתי ראי' שייחס עצמו כך שנאמר נאום הגבר שתום העין וק"ל. והנה מהחבור הס"ם והלילית מקבלים עכו"ם לא באלה חלק יעקב כי ה' הוא נחלתם וזהו אמרם בגמרא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן משום דבשעת מעמד ה"ס בחר השם ב"ה בנו להיות כלו לעם סגולה כאמור כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו ומש"ה פסקה מאתנו הזוהמא רק הרשע אשר על ידי עבירה שעבר וברא הקליפה ממנו אשר מעורר אותו אבר דס"א כנ"ל אותו קליפה מקבלת חלקה הראוי לה ושורה על אברי הרשע אשר בו חטא ומחטיא יותר וזהו אמרם (פ"ד דאבות) מצוה גוררת מצוה עבירה גוררת עבירה וזה בשאר עבירות, אכן כשאינו משמר הברית ומשחית ז"ל אשר נתעורר ע"י כל רמ"ח אבריו אז הוי כאלו נתחבר עם הלילית הרשעה וממליך הס"ם על כל רמ"ח אבריו וזהו נעשה מרכבה לו והקליפה אשר נברא מזה יונק מהס"ם כמו בשאר עבירות אלא שהוא גורם עוד שהשפע וקדושה אשר הוריק ע"י כל המצות אשר קיים ברמ"ח אבריו עד הגיעו לנקודת ציון נשתפך על הס"א ומקבלי' החיצונים יניקת הקדושה ותחת שהי' מוכן להגבירה והממלכה יורשת השפחה וזהו שאמר החכם (משלי ל') תחת שלשה רגזה הארץ ותחת ארבעה לא תוכל שאת תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לרם תחת שנואה כי תבעול ושפחה כי תירש גבירתה ור"ל תרגז הארץ הקדושה היא ארץ ישראל וירושלים שלמעלה וקאמר תחת עבד כי ימלוך הוא הס"ם הנקרא עבד ונבל כי ישבע לחם קאי על שפע הקדושה שהוא יונק הנקרא כלחם ומפני שעבד ונבל א' הוא לא קאמר אלא גבי עבד תחת, וקאמר ותחת שנואה כי תבעל דהיינו הלילית היא שנואה ושפחה כי תירש גבירתה שהיא נוטלת השפע הראוי להגבירה והממלכה ולא קאמר תחת אלא גבי שנואה מפני ששנואה ושפחה אחת היא ועליו נאמר (משלי כ"ה) גוזל אביו ואמו אין פשע חבר הוא לאיש משחית ודרשינן בגמ' אביו זה הקב"ה אמו זה כ"י שגוזל השפע ונותנו לחיצונים ונקרא חבר לאיש משחית כי הוא ג"כ משחית זרעו ולזה תקנו בברכת השחר מחבר רע שהוא גי' ת"פ ונקרא רע כמו שהובאנו לעיל בשם