אור לישרים קעז
Or la-yesharim 177 · אור לישרים · free full Hebrew text
Open in the reader →החנות פתוחה והחנוני מקיף והפנקס פתוחה והיד כותבת וכל הרוצה ללות יבא וילוה והנה הצדיק גמור משלם כל יום ויום פרעון חובו למעל' דהיינו ק"ש ותפלותיו ולימוד תורותיו ומעשה מצותיו ולכן כשבא זמן היריד שאחריו לא נ"ח כלום ומשום הכי מיד נותנין לו בהקפה ונכתב לאלתר לחיים וכן רשע גמור שלא פרע מאומה ולא בא על היריד שגם בר"ה אינו נותן מרדה בלבו להתפלל תפלות א"מ לכן נכתב לאלתר למיתה מהיכי תיתי ניתן לו בהקפה אכן הצדיק שאינו גמור או בינוני או רשע שאינו גמור שאלו נ"ח אלא שיש מהם שבאים אל הסוחר לפני היריד הם הבאים בחודש אלול אכן מי שלא בא קודם לכן בא בר"ה ובירר סחורות דהיינו שאומר א"מ וכשאומרים לו בא חשבון אומר א"מ חכינו וענינו כי אין בנו מעשים ר"ל שע"י מכשול נאבד מאתי כל אשר לי דכן אמרו בגמ' דישעי' קרא ליצה"ר מכשול שנאמר הרימו מכשול מדרך עמי ור"ל שע"י היצה"ר אבדתי ימות השנה וזה מביא כתוב וחתום והעד עדים סאבכיו וקורותיו ורהיטיו מעידין עליו לכן מבקש צדקה וחסד עשה עמנו ר"ל שלא תבקש פרעון על מה שעבר ויהי' נחשב לצדקה כי כך ה' הצדקה ותעשה עמי חסד שתתן לי בהקפה ולכן הם תלוים ועומדים עד יה"כ ואם באלו הימים הם משנים מנהגם ומקמצין צורכי ביתם ומה שקימצו פרעו על חובן דהיינו שמתענין ונותנין המעות שצמצמו לעניים וכן חוקרים ודורשים איך יש להשתכר היינו שרצין אחר מצוה קלה כבחמורה ורצין לענות קדושה וברכו ואיש"ר ושמיעת ד"ת ונושאין משאות גדולות דהיינו שמקבלין עליהם עול המצות וכן אם רואה בחבירו דבר שאינו הגון אינו מונע מלהוכיחו בינו לבינו ואעפ"י שחבירו מלגלג עליו ואומר ראו חסידתו הלא כל השנה הוא עשה כל תועבות ה' ועתה הוא מוכיח ואם כל זה לא איכפת לי' ומקיים מה שכתב הרמ"א בתחילת א"ח שזה כלל גדול בתורה שאל יתבייש מן המלעיגין שאם כן עושה עד סוף עי"ת אז מאמינו הקב"ה ונותן לו בהקפה כל מה שביקש וכותבין אותו לחיים בעת נעילת שער ביוה"כ בספרן של בינונים ואף שהיה רשע שאינו גמור ולא פרע באלו הימים אלא מיעוטא דמיעוטא ונשאר רשע שאינו גמור ומכ"ש אם היה בינוני או צדיק ש"ג שנותנין לו בהקפה ומשו"ה נכתבין בספרן של בינונים כדי לדעת שלא פרעו החוב הישן רק עפ"י הבטחתן הדר והיקוף להם ואם לא יקיימו הבטחתן ויאמרו איזה אמתלא שנה אחר שנה ונתמלא סאתן דשוב לא יאמינו לו וא"כ שוב לא קשה דחזינן כמה רשעי' שחי' ולא הי' נכתבין למיתה דאפשר שנתנו מרדה בלבם קודם נעילת שער והבטיחו בלב שישנו את דרכם לטוב ולפי"ז אם הוא צדיק שאינו גמור וחטא באחת ממצות ה' ולא נתן על לבו לשוב ממנו או שנתן מרדה בלבו ועשה מעשים טובים בימי התשובה רק שקלקל בענין אחר עד שנ"ח כמאז ולא פרע מאומה על חובו ומשו"ה אינו רוצה להקיפו והיינו דקאמר לא זכו נכתבין למיתה, ועתה הנכם רואים שאעפ"י מי שהוא רשע רק שלא היה רשע גמור שלא נכתב בר"ה לאלתר למיתה וא"צ שיפרע באלו הימים המיעוטים כל חובו אלא אם יפרע קצת ויבטיח בלב שלם שדעתו לפרוע כפי יכולתו ונכתב לחיים ביוה"כ, והנה ממשל הנ"ל נבין שאם לא ביקש תחילה מהסוחר שלא יגוש אותו עבור חובו והבטיחו על ככה אף שהיה בא בזמן היריד ופרע קצת והבטיחו גם על היתר שיפרע מעט מעט היה סבר הסוחר שמפני היותו כאן במקומו כדי שלא יתפוס אותו פרע קצת וכשיסע משם לא יפרע מאומה אבל אחר שהבטיחו הסוחר שלא יגוש אותו ואפי"ה פרע קצת ידע הסוחר שאין כוונתו אלא לפרוע ומשו"ה האמין לו והיינו דקאמר הושע הנביא שובה ישראל עד ה' אלקיך ר"ל אל תתייאש עצמכם מן התשובה ואפי' שכבר הוא בעשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ ותתירא שתכתבו למיתה שלא תוכלו להתהפך ולהיות לצדיקים גמורים באלו הימים המעוטים שכבר אנחנו היינו עצלים ע"ד שה' קרוב אלינו דהיינו בעי"ת שאמרו רבותינו ז"ל דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב קאי על יו"ד ימי תשובה לכן אמר הנביא אל תתייאשו כי יש לכם טענה כי כשלת בעווניך ר"ל שע"י מכשול הוא היצה"ר כנ"ל בא לנו עון וזאת עשו וחיו קחו עמכם דברים ר"ל שאף שאין בידכם מעשים טובים בדברים שתקחו עמכם תרציהו ושובו אל ה' ר"ל שלא תתרחקו ממנו ואמרו אליו כל תשא עון דהיינו שתבקשו ממנו שישא על עונותיכם ובלי ספק ימלא משאלותיכם כדכתיב מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע ואח"כ תאמרו אליו קח טוב שצימצמו עתה קח מאתנו למקצת פרעון ונשלמה פרים שפתינו ופרים הוא מלשון פור התפוררה הארץ ר"ל שתבטיחיהו שתרצו לשלם מעט מעט ובמה בשפתינו או במה