אור לישרים קסח

ולוקים בחבורות ופצעים והדאגות וצרות רבות אשר עדיין לא פלטנו ממנו אין כאן מקומו לפרטם ובודאי הלא המה חבלי לידה לכן עת לקרא לחכמה העוזרת ללידה ואני נקראתי לזה ואני יודע שאין בי חכמה ודעת ומה שביכולתי כבר עשיתי כבר אמרתי לפניכם דברי כבושי' הרבה פעמים ועתה אינני יודע מה לעשות לכן אני אומר לציון היא אמנו האהובה המשברת בחבלי וצירי' קום קרא אל אלקים בבכי ותחנונים אשר בידו מפתח של חי' שיחיש הקץ לביאת משיחנו, וכן אבקש לחברותי' המה החסידים ואנשי מעשה שיתפללו על גלותינו ועל גלות השכינה אשר עמנו בצרה וכשניתן אל לבינו קושי' ההריון שהיה לנו דהיינו הגלות החיל הזה צרות רבות ורעות והיינו מתאווים על חבלי לידה והיינו בתוחלת ממושכה הזאת המחלת לב זה שבע עשרה מאות הרבה והרבה שנים יותר מימי הריון ועתה כי בא תקוותינו והתחילה חבלי לידה צירים וחבלים אשר אחזונו הלא יכמרו רחמינו על היושבת על המשבר צירים וחבלים אחזתה זה זמן ארוך ועתה כי באנו עד משבר כח אין ללידה הלא יזלגו דמעות עינינו ונגדל הבכי והתמרורים עד אשר יפסיק הדיבור מגודל הבכי ובפרט כשנעלה על לבנו שכלו כל הרפואות מן המילדות ממש מקויים בנו מדוע היכיתנו ואין לנו מרפה קוה לשלום ואין טוב לעת מרפא והנה בעתה, ועתה מי ירפא לך הנביא אומר צרור עון לפרי' צפונה חטאת חבלי יולידה יבואו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמיד במשבר בתים ר"ל שעון אפרים צרור וצפוני חטאתו כ"כ עד שגם כשבאו לה חבלי יולידה הוא בן חכם לא ידע מה לעשות גם מהמילדות ננעלו שערי הרפואות ומייתי ראי' כי עת לא יעמיד במשבר בנים ר"ל שיבא העת אשר לא יכול לעמוד במשבר על אשר לא נותר בה כח וכ"כ אנחנו אין בנו כח ואין אנו יודעים מה לעשות כ"א לבכות אך אני צריך לנחם אתכם כי מה יועיל הבכי בלי מעשה לכן אודיע אתכם כי עצה אחת נזכרתי כי ידעתי ג' נשים אשר נתקשו בלידתן כמו אנחנו ונחקור עליהם מה שעשו המה שהועיל שהולידו ונעשה כן גם אנחנו אלה שלש המה הא' היו אבותינו שהיו בגלות מצרים והיה קשה מאוד עד שהוצרך הקב"ה לדלג על הקץ, והב' היו בניהם בבבל והיה קשה מאוד שהי' נכנעים תחת מלך עז וקשה המולך בכיפה והג' בני בניהם שנכנעו בגלות מדי ופרס שגם המה מלכו בכיפה ונגזר עליהם בימי אחשורוש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים וכשנחקור על רפואות הנך שלשה נמצא לא ראי' זה כראי' זה גלות מצרים הועיל התפלה כדכתיב ויזעקו אל ה' ותעל שועתם אל אלקים גלות בבל נפטרו ע"י הצדקה דאיתא בשמות רבה פ' למ"ד מה ראה דניאל שהשיא עצה לנבוכדנצר על הצדקה לפי שראה לישראל שיצאו מירושלים ערומים ולא היה בידם פרוטה לפרנסתם לפיכך השיא עצה לנבוכדנצר לצדקה ופתח אוצרותיו ופירנס ישראל י"ב חודש וגדול המעשה יותר מן העושה ואח"כ נעל אוצרותיו לכך כתיב ירחין תרי עשר כולם מטו על נ"נ והיה סופו בגלות מדי ופרס ומצינו שביטלו גזירות המן ע"י התשובה כן כתבו חכמי מוסר שנוטריקון של תשובה הוא תענית שק ואפר בכי הספד ומצינו ה' אלו בהדדי בפסוק אחד שעשו ישראל ומרדכי כדכתיב צום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים ומשם התחילו הגאולה לכן אנו שלא נדע מה לעשות צריכין אנו לעשות את שלשתן דהיינו תשובה תפלה צדקה שהם מעבירין רוע הגזירה אך התפלה אינו מועיל לנו כי נאמר סכות בענן לך מעבור תפילה לכן צריכה שתהא בדמעות כי שערי דמעות לא ננעלו וכן הצדקה צריכין להשגיח שלא נכשל ח"ו בב"א שאינם מהוגנים ותשובה צריכה שתהיה בלב שלם לכן לא ישוב עוד לכסלה ואם שלש אלה נעשה כשורה יגזור השם על השנה הבע"ל שיקרא שנת רצון לה' ויום לאלקים לנחם אבילי ציון ואבילי ירושלים ובא לציון גואל ב"בי אמן. יא. ת"מ מ"ש אאמ"ו הגאון הנ"ל בבה"ב ישינה וחדשה בעי"ת תקכ"ח לפ"ק. איתא בגמרא (ב"ק ס') יתיב רב אמי ורב אסי קמי' דר' יצחק נפחא מר אמר לי' לימא מר שמעתת' ומר א"ל לימא מר אגדתא פתח למימר אגדתא ולא שביק מר פתח למימר שמעתת' ולא שביק מר אמר להם אמשול לכם משל למה"ד לאדם שיש לו שתי נשים אחת ילדה ואחת זקנה ילדה מלקטת לו לבנות זקנה מלקטת לו סחור' נמצא קרח מכאן ומכאן א"ל א"ה אימא לכו מילתא דשוי' לתרווייכו כי תצא אש מצאה קוצים תצא מעצמה שלם ישלם המבעיר את הבערה אמר הקב"ה