אור לישרים קסז

משנה ירשו שמחת עולם תהיה להם מ"מ מחמת גודל וקושי' שיעבוד גליות אנו מצפים לצאת ולפטר ואע"ג שלא יהיה שמחה כ"כ, וכן אע"ג שחבלי משיח יהיה יותר קשה עד שכמה אמוראים בגמ' אמרו ייתי ולא אחמינא מ"מ היינו מצפים שיהיה חבלי משיח אף שיהיו קשה כדי שנפטר מהגלות החיל הזה לכן אמר הנביא כמו הרה תקריב ללדת ר"ל שמגודל קושי' הריון היא חפיצה שתקריב ללדת קודם זמנה אעפ"י שלא יהיה לה שמחת וולד אעפ"י שהלידה יהיה יותר קשה היא חפיצה שתחיל ותזעק בחבלי' והכל כדי ליפטר מקושי הריון כן אנחנו מפניך ה' ר"ל שאנו מצפים אעפ"י שלא תהיה שמחת גאולה כ"כ וגם החבלי יותר קשה מ"מ אנו מצפים כדי שנפטר קושי הגלות אך כ"ז אמר הנביא על זמן הריון ר"ל טרם בא זמן הקץ אך כשבא זמן הקץ היינו שמחים שאז ענה דודי ואמר לי קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך לצאת מן הגלות כי הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו דהיינו עול ועוני ושיעבוד הגליות שהיה זמן הריון, התאנה חנטה פגיה וגפנים סמדר נתנו ריח וגו' עת הזמיר הגיע ר"ל עת הלידה לכן קומי כלך יפתי ולכי לך והתחילו חבלי לידה אבל באותו פעם היה יונתי בחגוי הסלע ואמרו במדרש משל ליונה שברחה מפני נץ ונכנסה לנקיק הסלע כשנכנסה לפנים נשף בה הנחש ביקשה לצאת לחוץ הרי הנץ בא לתופסה כך היה לישראל באותו פעם בכל פינה שהן פונין היה להם אימת המות מה אמר הקב"ה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך ואמרו במדרש הראיני את מראיך במעשים טובים השמיעיני את קולך בדברי תורה כי ע"י שתי אלה יוגמר הגאולה, אבל אנחנו לא כן עשינו כי רשעי וקטני הדור לא רצו לחזור בתשובה לכן אמר אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים ר"ל שהשועל הוא השפל שבחיות לכן דימה רשעי וקטני הדור לשועלים קטנים המחבלים כרמים שהם מחבלים כרם ה' צבאות וע"ז אמר וכרמינו סמדר ר"ל שלא בא לידי לידה שהוא עת הזמיר שהוא גמר הפירי ובנתיים עבר הקץ וכך נעשית בכל זמן קץ וקץ כי הרבה קיצים ניתנו לגלות הזה כמאמרם כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ר"ל שע"י התשובה יהיו נגאלין מיד דשוב אינה תלוי בזמן הקץ ראו את אשר נעשה סמוך לדורינו כי בשנת ת"ח היה זמן הקץ כמו שכתב הזוהר על הפסוק בזאת יבא אהרן והחבלי היה שנהרגו עפ"מ שכתב בספר יון מצולה קרוב אלפי' מישראל רובם קדושי עליון ומופלגי תורה ומאותו זמן ממש נשתכח תורה מישראל ועם כ"ז לא הי' הגאולה עד עתה ראו איך ארכו ימי הריון וכן מצינו שהמקונן על ציון אמר תשעה ירחי' עת נשי כל ואיך רבו שנותיך אשר הרית ילדיך ואילולי שהיינו מובטחים מנביאינו וחכמינו אשר אמרו אף ע"פ שיתמהמה יחכה לו כבר היינו ח"ו מתייאשים מן הגאולה, ועתה שכלו ימי הריון כבר כלו כל הקיצין ובפרט בדורינו שמשנת תק"א צרה אל צרה נגשת אחזוני חבלים וצירם זא"ז בלי הפסק אין רגע בלי פגע צרות אחרונות משכחת הראשונות ועתה חיינו תלוים לנו מנגד כל מחשבותם עלינו לרעה עתה מקוים ממש על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם ויהי' חרשו חורשים מלשון מחשבה ר"ל שכל היודע לחשוב כגון מליצים ופרקליטים חשבו כולם ע"ג לרעה והאריכו למעניתם ר"ל שכתבו אל המלכות יר"ה הרבה טעמים מפני מה עשו כל הרעה באריכות גדול ולמעניתם הוא מלשון למען שהאריכו בהרבה למענותם וחד למען הוא מפני הידור המלבושים אשר באמת ראוי לנו לגדור גדר ע"ז ונתקיים מצאוני השומרים הסובבים בעיר היכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות הם האומות כאשר אבאר אי"ה פעם אחר בארוכה מה כתיב בתרי' השבעתי אתכם בנות ירושלים הם החסידים ואנשי מעשה אם תמצאו את דודי ר"ל שתזכו לחזות פני השכינה מה תגידו לו שחולת אהבה אני שכל זאת באתנו באהבת הקב"ה כי עליך הורגנו כל היום ומקויים בנו ליוצא ולבא אין שלום מפני הצר אשר דרשו בגמרא על דור שבן דוד בא בו כש"ל, עתה מקויים כפי פשוטו שר"ל שאפי' היוצא והבא בבית מערופי' שלו שהי' אהוב בעיניו מקדמת דנא עתה אין שלום מפני הצר שנהפוך לו לאויב ולאכזר ואם יבא חדריו הוא באימת מות ואעפ"כ אליו הוא נושא את נפשו שאין לו פרנסה אחרת או נאמר שקאי על אלו הימים שהיינו חבושים ברחוב היהודים שע"ז נא' יונתי בחגוי הסלע שאם היינו יוצאים היה בא הנץ ותופסה ובתוך הסלע לא מצאת היונה מנוח כי כי מחדרי' אימה וגם לא מצאה פרנסה כמו בנקיק הסלע שאין שם מקום זרע וכיוצא ולבא מן המדינה אין שלום מפני הצר כי כל היום היינו מוכים