עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור לישרים

אור לישרים קסג

Or la-yesharim 163 · אור לישרים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אם אחר שיתקעו אפ"ה לא יתעוררו העם בודאי יותר הי' עדיף שלא לתקוע והי' להם אמתלא אילו הי' אחד מעוררן לתשובה היו עושין תשובה אבל עתה שהי' מעוררן ע"י התקיעה והם לא התעוררו יש ח"ו לב"ד לקטרג ואף שהוא ספק אם יתעוררו או לאו מ"מ שב ואל תעשה עדיף והי' השתיק' עדיף אך אם אנו פועלין דבר אחד טוב בודאי אעפ"י שאפשר שאנו פועלין במעשה הזה דבר רע אך היא ספק יש לנו לפעול הדבר טוב כי אין ספק מוציא מידי ודאי ומכש"כ שבאופן שיש לחוש שיפעול רע אפשר שנהפוך הוא שיפעול פעולה טובה מאוד ולפיכך כיון שאנו פועלים בתקיעתינו ערבוב השטן בודאי ואפשר שבאמת אנו מתעוררים לתשובה לכך תוקעין כל חודש אלול ואין אנו חוששין שמא לא יתעוררו והיינו שכתב הטור הטעם שאנו תוקעין כל החודש כדי שיתעוררו לתשובה רק דע"ז קשה הלא ספק הוא אם יתעוררו והי' טוב השתיקה לכן קאמר וכדי לערבב השטן ר"ל דעוד מעלה יש במה שאנו מעוררין לתשובה שעי"כ מפחד שיבוא הגאולה ויבולע המות לנצח וזה נעשית בודאי ומש"ה אנו תוקעין דאין ספק מוציא מידי ודאי וק"ל. וזהו נמי הא דאמר ר' יצחק למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וכו' דא"ל כדי שיתעוררו העם בתשובה ק' הלא ספק הוא אם יתעוררו והי' הטוב ממנו השב וא"ת. לכן אמר דבאמת מפני טעם זה לחוד לא היינו תוקעין אלא כדי לערבב השטן שזה נעשית בודאי לכן אין אנו חוששין לספק וק"ל. ובזה מתורץ נמי מה שהקשינו לעיל כיון שהשטן בפעם ב' ודאי בהיל שסובר שאם לא יסובו בפעם ב' יתקעו שלישית ורביעית אמאי אין אנו עושים כן דבשלומא ב' פעמים אנו תוקעין בר"ה משום דבפעם א' בהיל ולא בהיל מפני שחובת היום בשופר כנ"ל לכן תוקעין ב"פ שאז ודאי וודאי בהיל וכיון שכבר נתבהל באותו יום אם לא נתקע לא הי' זה שום חסרון דהא כבר השטן הוא מעורבב ורק יהי' תיקון אולי נתעורר בתשובתן אך יש לחוש שמא לא נתעורר ויהי' קטרוג יותר וכיון שהוא ספק שב ואל תעשה עדיף וכן כל חודש אלול אין אנו תוקעין רק פעם א' כיון דרשות הוא מתבהל וודאי דידע שאין תוקעין אלא כדי להתעורר ופן יתנו לבם וכיון שהוא מעורבב שוב אין תוקעין בשביל התעוררת לחוד משום דאפשר מיגרע גרע ושב וא"ת עדיף: והשתא מיושב נמי קושי' הב"י דצריך הטור להביא הפסוק דעלה אלקי' בתרועה דהנה לכאורה קשה בשלומא אי הוי תוקעין בשביל להתעורר בתשובה הי' ניחא שאין תוקעין כל השנה רק בחודש אלול כאשר נבאר לפנינו דאלול יותר מסוגל לתשובה משא"כ אם הוא כדי לערבב ק' מה נשתנה אלול משארי החדשים ובשלמא ר"ה שהיום הוא המשפט טוב לערבו משא"כ בחודש אלול. ונאמר דהנה לכאורה עדיין אינו מיושב אמאי מתבהיל וודאי בר"ה שאם יתקעו שלישית ורביעית הלא הוא מבין שלא הי' תוקעין כל החודש שעבר רק פ"א רשות א"כ היום לא יוסיפו ודאי רק פ"א רשות ואמאי מתבהל כיון שראה שכל החודש לא הועילו התקיעות להתעורר גם היום לא יתעוררו ויותר הי' עדיף שלא לתקוע כלל כל חודש אלול ואז ודאי יתבהל בר"ה. אמנם נאמר דבאמת א"צ זמן לתשובה דברגע קטון שמקבל עליו עזיבת חטאו בלב שלם שלא ישוב עוד לכסלה ומתחרט על כל מה שעשה נגד רצונו של ממ"ה הקב"ה דיו כמאמר רז"ל שאפי' הי' רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שם רשע וא"כ כל חודש אלול הי' תוקעין רק יום ביומו שאם רואין שלא התעוררו אתמול חזרו ותקע היום וכן מידי יום ביומו משא"כ שהיום יום המשפט ואם לא עכשיו אימתי חושב שיתקעו עד שישובו ומ"ה בר"ה ודאי מתבהיל וכ"ז השתא אי תוקעין כל חודש אלול משא"כ אי הוי תוקעין רק בר"ח אלול לבד ובאותו יום הי' מתבהל ואז היינו פוסקין מלתקוע והשטן הי' רואה שאעפ"י שלא התעוררו בר"ח אע"פ כן לא חזרו ותקעו א"כ בר"ה נמי אין מתבהל בודאי וזה כוונת הטור דודאי הי' יותר עדיף שלא יהיו תוקעין כלל בחודש אלול כדי שיתבהל בר"ה רק משום דבר"ח צריכין אנו לתקוע משום דעלה אלקי' בתרועה וממילא נתערבב השטן כדשמע קול תקיעה ואם לא נתקע כל החודש לא יהי' השטן מתבהל בודאי בר"ה כנ"ל לכן תוקעין כל החודש כדי לערבב השטן ושפיר בהיל וודאי בר"ה ואי לאו טעמא דעלה אלקי' בתרועה לא הי' תוקעין כלל באלול כמו שאין אנו תוקעין בשאר החדשים ומתורץ קושי' הב"י וק"ל. ונראה דעל זה רמז דהמע"ה באמרו (תילים פ"א) תקעו בחודש שופר ר"ל אני מצוה לכם שיתקעו כל חדש אלול לערבב השטן וקאמר בכסה