אור לישרים קנד

בשביל שאכל את יעקב ואת נויהו השמו שאז יהי' הגאולה שלימה שקודם לכן לא ידונם על שהחריבו בהמ"ק כנ"ל ולכן על שנתנו נבלת עבדיך וכו' ל"ק לי' למדרש אמאי היה מזמר די"ל על שיקח נקמתו בהם אבל על שבאו גוים בנחלתיך קשה לי' אמאי היה מזמר דהא ע"ז לא יתפסו דכן ציווה להם לכן קאמר דע"ז ל"ק דיש שמחה לצדיק וסיכך חמתו וא"כ על דא תבריתון. ולסיים נבאר הא דקאמר בתר הכי אל תזכור לנו עוונות הראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאוד ויש לדקדק וכי מחמת שדלונו מאוד מיד יקדמונו רחמיך ולבאר נאמר ויבואר מה שאנו אומרים בכל יום א"מ חנינו וענינו כי אין בנו מעשים עשה צדקה וחסד והושיענו מה נתינת טעם הוא זה שאין בנו מעשים הלא יותר עדיף שיהיה בנו מעשים גם יבואר מה דאמרו רז"ל (סנהדרין ו') אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב ויליף לה מקרא ואינו מובן דבשלמא הא דבעי להיות כולו זכאי ניחא דאעפ"י שיהיה רוב זכאי מ"מ עדיין אינו בדין שיהיה הגאולה שלימה הכולל כל ישראל אא"כ הם הדור כולו זכאי אבל הא דקאמר או כולו חייב צריך ביאור למה ונאמר לתרץ עפ"י מה דאיתא בגמרא (ברכות י"ח) שמעו אלי אבירי לב הרחוקי' מצדקה קאי על הצדיקים שכל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע ולכך הם רחוקי' מצדקה ויש לדקדק אמאי לכל העולם עושה הקב"ה צדקה ולצדיקים אינו עושה צדקה הלא ביד הקב"ה להיטב להם יותר מהראוי למעשיהם דרך צדקה ועוד יש לדקדק אמאי נקט הלשון נזונין בצדקה הלא הקב"ה משפיע אפילו לרשעים לפעמים עושר וכבוד וכל טוב ואמאי נקט לשון נזונין וכן לתרץ הענין מה שאמרו שם כל העולם כולו אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש לכן נאמר דהנה צדקה אינו אלא לעניים אבל מי שיכול לפרנס את עצמו אפילו בדוחק הרי זה לא יטול דכן אמרו מי שיש לו מאתים זוז חסר דינר אפי' אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול והשתא יובן כי הצדיקים שהם נזונין בזרוע ר"ל שעפ"י מעשיהם משפטן שיזונו א"כ אעפ"י שהוא אינו מספיק כ"א בצמצום מ"מ לא יטלו מן הצדקה ומשו"ה הם רחוקים מן הצדקה אבל כל העולם אשר הם נזונין בצדקה ר"ל שאפי' שכר מעשיהן אינו מספיק לשכר מזונותיהן והקב"ה עושה עמהן צדקה בזכות הצדיקים שבדור ומיזן אותם לפיכך לפעמים הקב"ה משפיע להם שפע על דרך שאמרו אפי' אלף נותנין לו כאחת והיינו דקאמר כל העולם אינו ניזון אלא בשביל חנינא וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש וכיון שדי לו בזה אינו מקבל צדקה ממנו והשתא יובן נמי שאם הדור אינו כולו זכאי שיהי' כולם ראוים לגאולה ויש בהם מיעוט שאינם ראוים לקבל צדקה איך יגאלו לא במשפט ולא בצדקה אכן כשיהיה הדור כולו חייב והקב"ה יכפר עונם ע"י גלותן או בחבלי משיח ומ"מ אין בידם מע ים שיזונו בשכרם והקב"ה צריך ליזון כולם בצדקה הקב"ה משפיע שפע בב"א שיהיו נגאלים בצדקה והיינו דקאמר א"מ חנינו וענינו כי אין בנו מעשים ר"ל מה שאנו מתפללים להושיענו מן הגלות מהר ענינו וקאמר הטעם כי אין בנו מעשים שנהי' נזונים בשבילם לכן עשה עמנו צדקה וחסד כי אנחנו רשאים לקבל והושיענו ישועה מכל צרותינו דהיינו הגאולה וזו מה שאמר אסף המשורר אל תזכור לנו עונות ראשונים ר"ל מחמת הצרות דעדו עלינו אשר הזכיר מקודם וביקש שיהיה הגאולה דהיינו שישפוך חמתו על הגוים כנ"ל כי אכל יעקב שזה יהיה בזמן הגאולה ואמר שאעפ"י שלא יזכר עוונות ראשונים במה נזכה לגאולה הלא אין הדור כולו זכאי לכן קאמר מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאוד ר"ל צריכים אנחנו לצדקותיך ותשפיע צדקה ושפע רב ויתקיים כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועי' תצמיח כן אלקים יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים ועתה נבא לבאר הפסוק (שמות כ"א) כי ימכור איש דא הקב"ה שנקרא איש שנאמר ה' איש מלחמה, את בתו לאמה היינו ישראל שנאמר עליהם שמעי בת וראי לאמה שנתקיים בנו והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות, לא תצא כצאת העבדים ר"ל דעבד יוצא בד' דברים דהיינו הא' הוא בשנים ששש שנים יעבוד ובשביעית יצא וכמה שש שנים עברו עלינו ועדיין לא יצאנו והב' הוא היובל וכמה שמיטין ויובלות עברו ולא יצאנו והג' הוא גרעון כסף וזה לא שייך בנו שעלינו נאמר חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו והד' הוא שעבד יוצא לחירות בשן ועין ואנחנו סבלנו יסורים קשים ומרים תוך ימי אורך גלותינו הגרועים משן ועין דהא הגמרא יליף שיסורין ממרקין עונות של אדם