אור לישרים קמח

פני המטרוניתא רעים עד שפעם אחד ביום סיפרה המטרוניתא גודל תאות וחמדת הגן אל המלך ושאין מניח לאדם לעבדו כ"א הוא בעצמו או היא בעצמה ועתה זה זמן רב שלא בא המלך לשם ולא יכלה לעבדו לבדה כי טורח רב הוא עלי'. אז אמר הקדרי' אם תכניס אותי אני אעבדיהו עצהי"ט כי אני איניני מפונקת ומעונגת כמוך ואני אוכל לעבוד ביום אחד יותר ממה שאתה תוכל לעבוד בהרבה ימים אמרה לה המטרוניתא מה טוב תדברי אך הלא המלך ציווה לי שלא אכנוס שום אדם לשם ואף שמסתמא לא יבא המלך ליום הכסא מ"מ אם יראו אנשים מרחוק אשה בבלוי סחבות הולכות תוך הגן או אם יראו ב' נשים מהלכות בתוך הגן יגידו למלך ויכעוס עלי אמרה הקדרי' באמת אין ראוי שנהי' שנינו תוך הגן דא"כ מי ישמור את הכרמים. לכן ביום שצריך אני לעבוד את גן המלך צריך אתה לשמור את הכרמים והכרמים אין צריכין עבודה כ"א שמירה בעלמא וידעת שאין כבודך לשמור את הכרמי' לכן בשעת שתשמור את הכרמים צריך אתה ללבוש בלויי סחבות כמוני ותשחור את פניך שלא יכירוך ובעת אשר אני אעבוד את גן המלך אהי' מלבוש בגדיך החשובי' ולא יכרוני למרחוק לכן למחר קודם עלות השחר טרם יכיר איש את רעהו אבא אליך לתוך הגן ואני אלבוש בגדיך החשובים ואתה תלבוש בלויי סחבות שלי ותסחור את פניך ותלך לשמור את הכרמים ואני אסגור בתוך הגן ואעבדיתו כל היום ובערב באישון לילה תבא אתה לתוך הגן ונחליף השאלות ואני אלך לישן באהלי קדר ואתה תישן על מיטותך בביתך וערבה שנתיך וקודם אור הבוקר שוב אשוב אליך וכמו כן נעשה כל יום ויו' עד שיתוקן גן המלך עצהי"ט ויהי' מהודר ומיופה כרצון המלך אז תעדי עדיך ותחכה את ביאת המלך. והמטרונית' האמינה לדבריה ושמחה בעצתה וכן עשתה שביום שלאחריו בשחרית קודם אור הבוקר באה הקדרי' אל המטרוניתא והחליפה בגדי' והלכה המטרוניתא טרם שיכיר איש את רעיהו בפני' אשר הושחרה ומלובשת בבלויי סחבות אל הכרמים והקדרית נשארת בגן מלובשת משבצות זהב ובערב באישון לילה כשבא' המטרוני' לשוב אל הגן הי' איש אחד עומד סמך לפסח הגן (וזה הי' הקדר בעל הקדרי' כי כן ציוותה לו אשתו הקדרי'). אך המטרוניתא לא הכירו והיתה יראה שמא יתוודע הדבר אל המלך שבא אשה זרה אל הגן לכן היא שבה לאט אל הכרמי' ולנה באוהל של קדרים וכן נעשית איזה לילות ובנתיים לא עשתה קדרי' כ"א רוחצות בשמן המור וחופפת באוהל ונתר ובורית ובתמריקי נשים כפי אשר מצא בבית שבגן עד שבתוך ימים מעטים נשתנה פני' ולא היתה נכרת שהיא מבנות הקדרי' ואף שאין לדמותה לשאר נשים היפות ומכ"ש ליפי' של המטרוניתא מ"מ לא היתה נכרת שהיא מבנות הקדרי' וכן עשתה לבעלה ולבני' הקדרי'. וכ"כ נעשה למטרוני' מתוך שהיתה ענוגה ומפנקת מאוד ואפ"ה היתה איזה ימים מלובשות בבגדים קריעי' ובזוי' ולא הי' לה מה לאכול כ"א פיסת לחם שנשתלח לה מבעלי כרמים בשכר שמירתה ולינתה באוהל קדר שאכלי' החום ביום והקרח בליל' ולא היתה יכולית לישן על הארץ מבלי מטה מוצעת לכן נשתנה פני' עד שלא היתה ניכרת שהיא המטרוניתא. והנה מחמת שראתה המטרוניתא שא"א לה לבא לגן בתחלת הלילה מפני האיש שהי' עומד תמיד סמיך לפתח הגן והי' קשה לה לסבול יותר הצער של בגדים הקרועים והרעב והשכיבה שעל הקרקע וביום מפני החמה לכן חתרה לבא לגן ביום בהשגחה שלא יראוה שום אדם ההולך במסילה וכאשר הגישה אל פתח הגן באה הקדרית ואמרה שעפ"י ציווה המלך אינה רשאי להניחה לשום אדם לכנוס לתוך הגן וכשאמרה שהיא המטרוניתא כחשה הקדרית ואמרה שהיא לא ידעה מאומה ממטרוני' שהיא מטרוניתא בעצמה. ובקל נוכל לצייר בשכלינו החרדה הגדולה שנפלה על המטרוניתא בשמעה זאת וחשבה בדעתיה שא"ה לה לבא העירה ומכל שכן לפני המלך בבלוי סחבות ומלחי' ופני' מפני הבושה אף כי יעבור עלי' מה לכן הלכה משם בפחי נפש ותשא קולה בבכי שראתה שעתה היא כעזב' מבעלה המלך ומבני' הנחמדים ומכל הטוב שהי' לה ובכל לילה ולילה במר תייליל נפשה ותוריד כנחל דמעה מאין הפוגות אך התנחמה א"ע וחשבה שבוודאי הקדרי' תעבוד את הגן עצהי"ט ותשגיח על בני המלך כדי למצוא חן בעיני המלך וא"כ כשיבא המלך לגן וימצא הכל על מכונו א"כ בממ"נ שאם תאמר הקדרי' האמת יודע המלך שכ"ז עשתה המטרוניתא לאהבת המלך כדי לשמור פקודתו ושמירת גנו שיוכל להשתעשע בו ויחזיר המטרוניתא על כנה הראשון. וכשיבא אליו ותספר לו שהיתה התנאי ביניהם שבלילה תשוב לגן והיא עכבה על