אור לישרים קמז

גוים ראה שבע מצות שקבלו ב"נ אינן מקיימין עמד והתירן אמר שיוכל להתחיל החימה על כי אכל את יעקב ואת נוויהו השמו ולבאר גודל החימה שראוי להיות על שני דברים אלו נבאר עפ"י משל ובזה יבואר הפסוקים בסדרה שלפנינו וכי ימכור איש את בתו וגו' עד ויצאה חנם אין כסף שבזוהר הקדוש אמר שרמז על הנשמה אך שאינו מפרש כל המלת הבאים בפסוקים אלו לכן אני אומר שרמז נמי על גלותינו כאשר נבאר ובזה תראו איך יש לנו לעורר ולקונן על גלותינו וגלות השכינה. משל למלך שהי' בקי מאוד במלאכת הנטיעות הן באופן גידולים אימתי זמן לכל אחד ואחד ובמה שהם מתגדלים שיהי' פירותיו מתוקים וריחם נודף על צד היותר טוב ואופן סידורים אשר אין דוגמתו בקי באותו מלאכה ובמלאכת הציור בכל הארץ אשר בשביל כך כל הגנות ופרדסים וכרמי' שהיו לו מקדמת דנא נחשבי' בעיניו לכלום לפי שבכל אחד הי' בו חסרונות רבות כפי מבינתו ולא מצא מקום לעצמו לטייל בו ולא מצא אחד שיכול ליטע כפי רצונו לכן המלך באשר שחפץ מאוד למצוא מקום לטייל בו נטע בעצמו חוץ לעירו במקום פנוי כרם וסידרו עצהי"נו ונטע בו כל מיני' שפירותיו מתוקים אשר אין דוגמתם גם מיני בושם עד שהי' נחמד מאוד למרחוק כי הי' נטוע בראש שיפוע ההר גם הי' ריחו נודף עד למרחוק והי' משעשע בו תמיד והי' מעזקיהו ומסקליהו בעצמו וכשראהו שנתגדל בו איזה ייחור בעקוש שלא כשורה מיד הי' מייסרו ולא הניח אדם אחר ליגע בו ליראתו פן יכלאוהו לגודל קנאת כולם בו ושלא יתפאר עליה' בו וגם כדי שלא יצטרך לטייל בגנות ופרדסי' אחרים ויהי' המלך מצוי אצלם ומפני שהמלך הי' מתיירא שלא בעת הטיול יהי' הכרם לבד בלי שומר ופן יכליהו שאר שומרי הגנות לקנאותם או יגנובו הנטיעות החשובות וינועם בתוך גנותם להתפאר בהם. ועוד שהי' למלך מטרוניתא שאין דוגמתה בכל העולם נפשה קשורה בנפשו וכל שיעשע המלך הי' עמה גם לגודל יפי' לא רצה המלך להראותה לאחרי' כי אם למי שהמלך חפץ ביקרו, לכן היתה כבודה בת מלך פנימה במטרופלין שלו תמיד גלל כן לא הי' המלך שמח מעולם שמחה שלימה כשהי' בגן אשר נטע הי' נעדר ממטרוניתא וכשהי' אצל מטרוניתא לא הי' אצל הגן, לכן השכיל לבנות בית בתוך הגן מפואר ומהודר מאוד שיהי' ראוי לדירת מטרוניתא כדי שיהי' המטרוניתא תמיד בתוך הגן ונתן גבול לעבדיו ולמשרתיו המביאים למטרוניתא כל צרכיה לומר עד פה תלכו ואז תהי' מטרוניתא בחדר הפנימות כדי שלא יראוה והיא תהי' שומרות הגן שלא יבוזו אחרי' יגיעו וכשיבא לטייל יהי' גם המטרוניתא אצלו ויה' שמחתו שלימה וכן הוציא מחשבתו אל הפועל וציווה לבנות בית יפה מאוד בתבנית אשר הראה כפי חכמתו והכניס את המטורוניתא בתוכו ואז כשבא לטייל הי' שמחתו שלם, וכשהלך להתיעץ עם יועציו בעיר המלוכה הניח את המטרוניתא לשמור את הגן וציווה לה שיהי' הגן נעול תמיד ולימדה איך תתנהג עם הנטיעות שאם יתעקשו איך יתיישרו ומה שתעש' שלא יעלה בו קמשוני' ושאר צרכי השמירה אשר צריך ללמוד הכל למדה ובעת שהמלך בא אל הגן לטייל הי' משעשע עם הגן ועם המטרוניתא יחד והי' מסייע בעבודת הגן בעצמו ברוב עוז ותעצומות וחשק, וכן הי' רגיל לבא הרבה פעמים לתוך הגן הרבה פעמים בשבוע גם בנים יולדו להם והי' המלך מניחם לגדלם אצל אמם בגן ואם הבנים שמחה שלא הי' כמותם ביפי' גם הצמיחו בשכלם יפה כראוי לבני מלכים אך טרם שנתגדלו טרם שהכירו את אמן נזדמן פעם אחד עבר כמה חדשי' אשר לא בא המלך אל גנו ובנתיי' היו נתעקשו הרבה נטיעות גם עלה בהם הרבה קמשונים והי' טורח רב על המטרוניתא עבודת הגן גם מחמת שהיתה יושבת גלמודה עפ"י ציווה של המלך שלא תניח לכנוס שום אדם בגן וזה הי' לה לצרה גדולה אשר אין כמוהו לכן בחרה לילך בכרמים שהי' בשכונתה ומצאה שם אחת מבנות הקדריים מלובשת בבלויי סחבות ומלחים שהיתה נשבית עם בעלה הקדר והיתה בזוי' מאוד ומתנהגין עמהם כדרך שמתנהגין עם סביות חרב שהיתה שומרת איזה כרמים לבל יגנובו מפרותיו בעד פיסת לחם שה' נותנין לה בשכרה גם עשתה הקדרי' תוך אחד הכרמים אוהל של הקדריי' בפרוץ מרובה על העומד אז סיפרה עמה האנורוניתא הרבה שעות ביום כאשר תדברה אשה אל רעותה ובשביל הנך סיפורים יותר הי' הגן מתקלקל והיתה מתיאשת שתוכל לתקנו קודם ביאת המלך והיתה יריאה מאוד מכעס המלך ובכל יום ויום היתה דואגת יותר והי' פניה זועפת והי' הקדריי' שואלת אותה מדוע