אור לישרים קמה

לבא בעולם הם ע"י אחד מד' היסודות וכל המזלות כל אחד ואחד מורה על יסוד אחר ואין מערבותיהן שוות ונראה דמשו"ה אין מזל לישראל משום דעיקר שליטת המזל בזמן שהחמה הולך תחתיו לכן אמרו שבניסן שולט מזל טלת מפני שאז החמה הולך תחת מזל טלה ובאייר שור וכן כולם מפני שהחמה הולכת ומסבבת תחת גלגל המזלות בשס"ה יום ורביע אכן אנו מונין ללבנה והלבנה מסבבת את הגלגל תוך כ"ז ימים לכן אינו נשאר תחת מזל אחד ג' ימים לכן אף כשהחמה כהיום תחת מזל גדי מ"מ הלבנה רחוק ממנה ועומדת במזל אחר וכח מזל זה מחליש כח מזל אחר אך בזמן המולד שהלבנה עומדת תחת השמש וא"כ גם הלבנה עומדת תחת מזל שעומדת החמה ואז יש לחוש למערכת אותו מזל אך בשנה פשוטה נעשה הפגימה באמצע החודש של החמה ואנחנו מונין ללבנה תחלת החודש שלאחריו כי תמיד חודש החמה הוא מאוחר לחודש הלבנה לפי דעת תקופות דר' אדא אשר כתב הרמב"ם עליו שעל ר' אדא סומכין בב"ד הגדול לענין עיבור השנים כי הוא יותר אמתי מדמר שמואל רק מפני שחששו ברוב השמדות וגזירות ישכח החשבון התקופו' דר' אדא לכך נקטו החשבון דמר שמואל אבל האמת הוא כר' אדא וכן נראה לעין כי הלילה והיום הארוך הראוי להיות ביום התקופות הוא ביום תקופות דר' אדא שהוא לע"ע י"א יום קודם תקופות דמר שמואל ולכן אין המזל יכול לשלוט בנו כי לפי החמה הוא אלול ולפי מניינינו הוא תשרי בשעת המולד והא' מחליש חבירו אכן בשנת העיבור שנשלם היתרון של החמה על הלבנה וא"כ מניסן של שנת העיבור ואילך חדשי החמה הוא קודם לחדשי לבנה והפגימה הולכת ומתמעטת עד שחדשי הלבנה קודמין וא"כ הפגימה נעשה במזל שאנו מונין בו ללבנה לכן אנו מתייראים שמא ח"ו עפ"י מערכת המזל יבא פורעניות לעולם והקב"ה יסלק ח"ו השגחתו מאתנו ולא ישדד המערכה לכן אנו מקדימים להתענו' קודם ניסן של שנת העיבור להקדים תפלה לצרה וצריך רחמים באלו הימים ולהטיב מעללינו שיצילנו מכל דבר רע. ובזה נראה ליישב הא דכתיב (הושע ה') כי בנים זרים ילדו על כן אכלום חדש ורש"י פי' שהתחתנו בגוים ורד"ק פי' שהלכו בנימוסי עממיא ועל אכלום חדש פרש"י אב וקאי על חבה"מ ואינו מובן אמאי תלה הכתוב החורבן בחודש דלמא היום או השנה גורם לכן נאמר דה"ק כיון שנתערבו בגוים או הלכו בנימוסיהן נמסרו ביד המזל כנ"ל ואלולי החודש העיבור שעי"ז נשתווה חדשי הלבנה לחדשי החמה לא היה יכול המזל להרע להם מפני שהם מונין ללבנה כנ"ל אכן מחמת החודש העיבור יכול להרע להם והיינו דקאמר ע"כ אכלום חדש, או נאמר בענין אחר ויתורץ נמי מפני מה יסדו באלו הימים שובבי"ם ת"ת לתקן תיקוני קרי דוקא נאמר עפי"מ שכתבו חכמי המוסר שבהשחתת זרע נולדו שידין ורוחין ולילין לכן אמרו רז"ל באותן ק"ל שנה שהיה אדם הראשון פרוש מחוה הוליד שידין ורוחין ולילית לכן נאמר בקרא שלאחר שחי ק"ל שנה הוליד בדמותו ובצלמו והנה הלידה הזאת בלי עיבור ולכן בעיבור השנה נפקד ח"ו עון מה שהולידו בלא עיבור וזה שאמר הכתוב כי בנים זרים ילדו ר"ל שהולידו מה שאינו בדמותם ובצלמם והם הם בנים זרים והם הם המייסרים והמקטריגים והמענשים את אביהם והם נעשים לבסוף בנים אכזרים ומפני שהולידו את הבנים זרים מבלי עיבור ע"כ אכלום חדש היינו עיבור שנה שאז זמן קטרוגים ומשו"ה כתבו חכמי מוסר שהעמידו אלו, הפרטיות מפני שע"י גלות אבותינו למצרים וגאולתן נלקטו ניצוצי הקדושה אשר נתפזרו בהעדף הקליפה ע"י אה"ר באותן ק"ל שנים הנ"ל וע"י קבלת התורה נתקן חטאו מכל וכל ומשו"ה אמרו רז"ל אלמלא לא חטאו לא הוי מייתי לכן באלו הפרשיות שמתחילין מהשיעבוד וגאולתן עד פ' כי תשא ולא עד בכלל שאז הוזכר חטא העגל המסוגלים ביותר לתיקן החטאים ובפרט לתיקן קרי, ולענינינו נאמר לפרש הפסוק של על מה תוכו עוד תוסיפו סרה באופן אחר דהנה האלשיך פי' על הא דקאמר (ישעי' ה') כל ראש כחלי וכל לבב דוי היינו שכך אומרים שאין זה גרם החטא אלא מרוע האויר והשתנות הזמן והא ראי' שכל ראש כחלי וכל לבב דוי, ובזה יתורץ הא דנקט לשון סרה דהנה נאמר בתוכחה ואם בזאת לא תשמעו לי והלכת' עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם ופירשו המפורשים שתאמרו שאין זה מחמת חטא כ"א שהוא במקרה על זה נאמר והלכתי עמכם וגו' אכן הדרך הישר הוא לא לבד שאין לתלות הפורעניות במקרה אלא שמחויבין אנו לחפש על איזה חטא בא הפורעניות כדי שלא נשנה בחטא ועל זה אמר הנביא על מה תוכו ר"ל